גרמניה מתמודדת עם צורך דחוף לשדרוג מקיף של תשתית המקלטים הלאומית - כך אמר ראש הסוכנות הפדרלית להגנה אזרחית והתמודדות עם אסונות. לדבריו, המדינה נרדמה בשמירה על רקע שנים של תפיסה שלפיה מלחמה אינה תרחיש סביר - אך המציאות השתנתה על רקע המלחמה של רוסיה באוקראינה.
"כיום המצב הוא שאנחנו חוששים ממלחמה רחבת היקף ביבשת אירופה", אמר ראש הסוכנות,
ראלף טיסלר, בריאיון לעיתון הגרמני "זידדויטשה צייטונג". על פי הערכות באירופה, ייתכן שרוסיה תוכל לפתוח במתקפה על מדינות אירופה בטווח זמן של כארבע שנים - לאחר שתחמש מחדש את צבאה.
לפי הדיווח, בגרמניה קיימים כיום רק 580 מקלטים - רבים מהם אינם כשירים לשימוש - לעומת כ-2,000 שפעלו בתקופת המלחמה הקרה. המשמעות: רק 5% מהאוכלוסייה, כארבעה מיליון מתוך 83 מיליון גרמנים, יוכלו להתפנות למקלט בעת מתקפה.
במטרה לשנות את תמונת המצב, הסוכנות צפויה להציג בקרוב תכנית כוללת להרחבת מערך ההתגוננות. במסגרת זו מתוכננת הסבה של מנהרות, חניונים תת-קרקעיים, תחנות מטרו ומרתפי מבנים ציבוריים לשימוש בתור מקלטים, במטרה ליצור כמיליון מקומות מקלט חדשים.
כמו כן, יורחבו מערכות האזעקה וההתרעה ברחבי המדינה.
עם זאת, הדרך לשדרוג רחוקה מלהיות קלה: טיסלר הדגיש כי העלות הכוללת של הפרויקט עשויה להגיע ליותר מ-40 מיליארד אירו - עשרה מיליארד בארבע השנים הקרובות, ועוד כ-30 מיליארד בעשור שלאחר מכן.
הוא ציין שדרשת הבטחת תקצוב והוסיף: "בניית מקלטים חדשים לפי תקני מיגון מחמירים היא משימה יקרה וארוכת טווח".
עם זאת, קיימת אופטימיות מסוימת בעקבות הצלחתו של הקנצלר פרידריך מרץ להשיג אישור לחבילת השקעות חסרת תקדים בהיקף של חצי טריליון אירו עבור מערכת הביטחון. עם זאת, בשל המצב הקשה של הצבא - הסובל ממחסור חמור בציוד, תשתיות וכוח אדם - ייתכן שהתקציבים יופנו בראש ובראשונה לשיקום הכוחות המזוינים.
על רקע זה, טיסלר התריע גם מפני מחסור חמור בכוח אדם במקרי חירום. הוא קרא לשקול החזרת שירות החובה או הקמת שירות לאומי התנדבותי להגנה אזרחית: "אולי נדרש שירות אזרחי או צבאי חובה - כזה שיאפשר לאזרחים לבחור בין תרומה אזרחית לביטחונית למדינה".