הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה בגרמניה פרסמה היום (שלישי) נתונים המצביעים על שיא במספר מקבלי האזרחות במדינה: 291,955 בני אדם קיבלו אזרחות גרמנית במהלך השנה החולפת - עלייה של 46% לעומת שנת 2023. מדובר בזינוק חסר תקדים, בין השאר בשל רפורמות מקלות בחוק האזרחות שנכנסו לתוקפן בשנה האחרונה.
הקבוצה הגדולה ביותר מקרב המתאזרחים החדשים הייתה של אזרחים סורים - 28% מכלל המתאזרחים, או 83,150 איש - עלייה של 10.1% מהשנה הקודמת. רבים מהם הגיעו לגרמניה כפליטים בגל ההגירה של 2015 ו-2016, כאשר הקנצלרית דאז אנגלה מרקל פתחה את שערי המדינה למהגרים ממדינות מוכות סכסוך במזרח התיכון.
אחריהם ברשימת המתאזרחים: טורקים (8%), עיראקים (5%), רוסים (4%) ואפגנים (3%). במיוחד בולטת העלייה החדה במספר האזרחים הרוסים שהתאזרחו במהלך השנה החולפת - 12,980 בשנת 2024 לעומת 1,995 בלבד בשנה שלפניה. גם בקרב אזרחים טורקים נרשמה עלייה משמעותית, עם יותר מהכפלה במספר המתאזרחים ל-22,525.
במסגרת הרפורמה בחוק, שהתקבלה בחודש יוני בשנה שעברה, הופחתה תקופת השהייה הנדרשת לקבלת אזרחות מ-8 שנים ל-5 בלבד - ואפילו ל-3 במקרים מיוחדים. כמו כן, החוק החדש מאפשר שמירה על אזרחות המקור לצד האזרחות הגרמנית - צעד שפתח את הדלת לעשרות אלפי טורקים או צאצאיהם, שהיגרו לגרמניה בעשורים הקודמים, להפוך לאזרחי המדינה מבלי לוותר על זהותם הלאומית.
עם זאת, ממשלת הקואליציה החדשה בגרמניה - המורכבת מהשמרנים והסוציאל-דמוקרטים - שוקלת לבטל חלק מהקלות אלו. בכירים מהאגף השמרני טוענים כי האזרחות צריכה להינתן לאחר תקופת אינטגרציה ממושכת, ולא בתחילתה, והביעו חשש כי קיצור תקופות ההמתנה יגביר את ההגירה ויחריף מתחים חברתיים