מה משותף לוולדימיר פוטין ודונלד טראמפ? מערכת יחסים מאוד בעייתית עם אבא שלהם.
אבא של ולדימיר פוטין היכה את בנו עם חגורה ובמקרה של טראמפ, הביוגרפיה המשפחתית מצביעה על כך שסבל מ"נטישה רגשית" של אביו. בגיל 12 בלבד נשלח טראמפ לפנימייה צבאית. גם אחיו של דונלד, פרד, ככל הנראה, סבל מהתעללות מפרד טראמפ האב. פרד הבן אף הצטרף בקולג' לאחווה "יהודית" כי ידע שזה יעצבן את אביו האנטישמי. בגיל 43 הוא מת אחרי שנים של אלכוהוליזם ושלל בעיות פסיכולוגיות לא מאובחנות.
במשפחת פוטין היתה גם דינמיקה בעייתית מאוד עם האמא. פוטין נולד למשפחה שאיבדה ילדים לפני הולדתו - מה שהפך אותו למה שמגדירים הפסיכולוגיים כ"ילד חלופי", ילד שכל תשומת הלב הרגשית (והלא כל כך בריאה) של האמא התמקדה בו.
לאחרונה, בז'ורנל המקצועי - Frontiers in Psychology - התפרסם מחקר מרתק של ד"ר יוסוף צ'יפיצ'י מהמחלקה למדעי המדינה במחלקת הכלכלה והמדע של אוניברסיטת מוש אלפרסטאן בטורקיה (לינק למחקר: https://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2025.1579958/full)
במחקר השוו את התכונות הנרקיסיסטיות שמשפיעות והשפיעו על סגנון המנהיגות של פוטין וטראמפ וגילו שהאווירה במשפחות שלהם היתה דומה מאוד. המנהיגים הללו חוו טראומה פסיכולוגית והרבה מאוד תסכול בשנים המעצבות של האישיות שלהם. הם גדלו עם אבות מאוד נוקשים ואימהות שטיפחו ביטחון עצמי שברירי. לפי המחקר כולם הראו ומראים סימנים של "נרקיסיזם פתולוגי" כצעירים וכבוגרים.
יש הרבה מאוד מחקרים שמלמדים על קשר מאוד לא בריא בין נרקיסיזם למנהיגות. נרקיסיסטים, לפי המחקרים, נואשים לתשומת לב והערצה. המוטיבציה הזו מתדלקת אמביציה פוליטית ורצון "לשלוט" ולהראות "עוצמה" ו"כוח".
נרקיסיזם פתולוגי הוא צלע במה שמכונה "השילוש האפל". בפסיכולוגיה, "השילוש האפל" כולל נרקיסיזם, מקיאווליזם ופסיכופתיה. הוא נקרא "אפל" בגלל הקשר של שלוש הפתולוגיות הללו לדפוסי התנהגות אנטי-חברתית. המחקר על "השילוש האפל" זוכה להתייחסות רבה לאחרונה בעיקר במנהל עסקים, אבל גם במדעי המדינה ובטח בלימודי קרימינולוגיה.
אנשים שהמדדים מלמדים שהם בעלי תכונות של "השילוש האפל" נוטים לבצע פשעים, לגרום למצוקה חברתית אצל אחרים וגורמים לבעיות חמורות בארגונים שהם עובדים בהם - במיוחד אם הם נמצאים בעמדות מנהיגות.
"פעמים רבות המנהיג הגרוע הוא נרקיסיסט פתולוגי", אומרת לוואלה ד"ר קרן בן יצחק, מומחית למדעי המוח. "זה יכול להיות חלק מפסיכופתיה קלינית. מה שמפריד בין המנהיג הבריא למנהיג הנרקיסיסט הוא שהמנהיג הנרקיסיסט רוצה שליטה, ודאות ומסוגלות לעצמו ולא לאחר. הוא עושה את זה על ידי הקטנת האחר, הגדלת עצמו וריכוז כל הכוחות לידיו. זו לא באמת מנהיגות, אלא השתלטות".
בן יצחק מוסיפה: "נרקיסיזם זה מנעד. בקצה הגרוע שלו זה מבנה פתולוגי של המוח ונשמע עליו בחדשות מה שנקרא. זה נכון גם לאישיות אנטי-סוציאלית. רבים מאיתנו מסתובבים עם מהווים נרקיסיסטים מתונים ואין סתירה בין רמה מאוד מתונה או נמוכה של נרקיסיזם לבין היכולת להנהיג. וזה כן חשוב לומר: בבסיס הפרעה אישיות נרקיסיסטית עומד עצמי מאוד ריק. הנרקיסיסט הוא איש שלא מסוגל לשאת את עצמו. יש שם שנאה עצמית תהומית. ריק קיומי. אין תכלית. שנאה עצמית. זה עשוי להיווצר בגלל איזושהי פגיעה מאוד מאוד ראשונית וחמורה בדימוי העצמי. ומאוד קשה לשאת את זה ולגדול עם זה. זה חוויה קיומית שאי אפשר לשאת אותה ולכן המוח יוצר - כמו כל מצוקה ברמה הקלינית - נתיב בריחה".
הביטחון העצמי המופרז של המנהיג הנרקיסיסט הוא בעצם מנגנון הגנה מפני הריק הנפשי, שנובע מצמיחה מעוותת במשפחה מתעללת ברמה הפיזית או הרגשית.
נרקיסיזם זו בעיה אישית שאם מנהיג סובל ממנה, היא משפיעה על הכלל ולכן לאור כל מה שקורה במדינה שלנו בגלל, המנהיגות וההתנהגות המחרידה של בנימין נתניהו, צריך ליצור דיון ציבורי על המצב הנפשי שלו ושל בני משפחתו. ואולי אפילו שווה להפסיק לתת לפרשנים פוליטיים לפרש את הפעולות שלו ושל ממשלתו ולהתחיל לתת לפסיכולוגים ופסיכיאטרים לנסות ולהסביר מה עומד מאחורי המעשים וההתנהלות שלו, של אשתו, של בניו ושל חבורת המיניונים שמסביבו.
באמת שכבר אין טעם לפרשנים פוליטיים שיטחנו את השכל על סקר כזה או אחר. צריך להביא לאולפנים פסיכולוגים ופסיכיאטרים כדי להסביר את מה שראש הממשלה בנימין נתניהו עושה למדינה.