"משיחיות אינה מילת גנאי", אמר אלוף דוד זיני בנאום הפרידה שלו מהתפקיד, והוסיף: "כולנו משיחיים". ובכן, מר זיני. משיחיות היא בהחלט מילת גנאי מפני שבהגדרה, האדם המשיחי אינו מחובר למציאות אלא לאוטופיה. מטבעה, שואפת המשיחיות לגאולה חיצונית, על-טבעית כזו שמגיעה מבחוץ.
שנית, המשיחיות היא מוחלטת, והמשיח הוא נביא האמת המוחלטת שאסור לפקפק בו, או באמונה. בנאום הפרידה שלו הזכיר זיני שהוא ממלכתי, במובן שהוא רואה את הממלכה כנעלה על כולנו. אבל המציאות מלמדת שה"ממלכתי" שלו שונה מהממלכתי שהכרנו. שהרי, הוא בחר לקבל על עצמו את המינוי לראש השב"כ אף שהוא יודע שמשפטית המינוי פסול.
כלומר, ה"משיחי" ה"ממלכתי" שבו, לא רק רואה את הממלכה נעלית מעל לחוק, אלא גם את ה"מלך" - נתניהו - כאותו נביא אמת מוחלטת שאסור לפקפק בו. מכאן, קצרה הדרך לפונדמנטליזם ואף לאלימות, בשם אותו חזון משיחי, עאלק ממלכתי.
שלישית, כאשר ישנו "חזון אחרית ימים" - שהוא חלק מכל תפיסה משיחית - הרי שמתוקף היותו תוצר של אידיאולוגיה מוחלטת, כל האמצעים כשרים על מנת להגיע אליו - כולל השחתת מידות, פגיעה בחפים מפשע ועקיפת החוק. כשהסוף הוא המקודש, לא משנה הדרך. ומי הראשונים לסבול? כמובן, כל מי שאינו משיחי. כלומר, כל מי שחושב אחרת, כל מי שמוכן לפשרה שבהכרח תבוא על חשבון האוטופיה. בעיני המשיחיים, אני כופר, בוגד - מכיוון שאני מוכן להתפשר.
מה לעשות, העולם אינו מושלם והרצון להשלים אותו באופן טוטאלי ולהשליט סדר אחד "אמיתי" ו"גאולי" - מוחק גוונים, פרשנויות, שונות, והופך את כל השאר לבוגדים שצריך לרדוף אותם. ההיסטוריה מלאה במשיחיות שהובילה לשפיכות דמים ולהתרסקות. מהשבתאות והפרנקיזם שהובילו לשבר דתי כשהחלום נשבר כצפוי, דרך המשיחיות הנוצרית בימי הביניים שהובילה למסעות צלב עקובים מדם ולאינקוויזיציה רצחנית. משיחיות אסלאמיסטית שהובילה לצמיחה של הפונדמנטליזם השיעי באיראן הטרוריסטית, ולג'יהאד הפסיכוטי של אל קאעידה ודאעש, וכלה במשיחיות החילונית של הקומוניזם הרוסי - רעיון משיחי קלאסי של גאולה עולמית, שהובילה לטרור ולטבח המוני.
הרב דניאל הרטמן הסביר פעם בראיון שאחד המשפטים המכוננים בעיניו בתפילה, הוא "אף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו". לכך הוא הוסיף, ברוחו של ישעיהו ליבוביץ': "אבל אם אומרים לי שמשיח בא, אני מיד בורח". מדוע? מכיוון שגם הוא הבין שהמשיחיות מסוכנת, ובהכרח כוללת תפיסה שלגאולה לא מחכים - את הגאולה מביאים, גם בכוח הזרוע.
אם כן, דוד זיני, המשיחיות היא בהחלט דבר מגונה ורע, ובוודאי המשיחיות שלך, ההר-המורית, הפאשיסטית בהגדרה, שרואה במלך או בראש הממשלה נעלה על החוק או על המנהל התקין, ובממלכה כנעלית על אזרחיה.
כפי שכתבתי בספרי, "גנבו לי את המדינה", הציונות הדתית האמיתית לא שם. היא השותפה שלי, שלנו, במשך עשרות שנים להקמת המדינה ולבניית ההתיישבות בספר. טירת צבי, שלוחות, סעד ועלומים, רמת מגשימים והמושבים בעוטף עזה, הם הציונות הדתית האמיתית, במלוא הדרה. ציונות שמבינה שאפשר להאמין ולפעול למען הגאולה, אבל לשים במרכז את החיים, במקום לקדש את פולחן האדמה והמוות.
באופן אישי אני לא "שלום עכשיו", רחוק מלהיות ותרן ופשרן, ומאמין במדינה יהודית ודמוקרטית לנצח. ככזה, אני מבין שכל סיפוח של ערביי יהודה ושומרון יביא לקץ מדינת היהודים, וביחד עם החזון המשיחי - יוביל לשפיכות דמים נוראית שסופה חורבן החזון הציוני ומדינת ישראל.
ההיסטוריה היהודית מוכיחה שמי שבנה את המדינה הזו והוביל לשגשוגה, היו תמיד הפרגמטיים, אנשים שידעו להתפשר, שהאידיאולוגיה שלהם הייתה גמישה; ומי שהוביל פעם אחר פעם לחורבן - היו אותם משיחיים: מהסיקריים והבן-יאירים בתקופת בית המקדש, ועד הסמוטריצ'ים והזינים, שלוקחים אותנו לתהום עם המשיחיות שלהם.
הכותב הוא איש עסקים ויועץ פוליטי, כיהן כמנכ"ל משרד רה"מ בכהונתו השנייה של ראש הממשלה יצחק רבין