כל בר בי רב יודע שאיראן הפכה להיות מדינת סף גרעינית, שאיראן מאיימת על קיומה של ישראל, שאיראן נוהגת בתוקפנות בהפעלת טרור ובבניית רשת אש שהקיפה את ישראל. איראן תקפה את ישראל פעמיים במהלך השנה האחרונה בכמות מפלצתית של אמצעים - טילים בליסטיים, טילי שיוט, וכטב"מים. כל זה במקביל לבניית היכולות הגרעיניות שמהוות איום קיומי למדינת ישראל.
האסטרטגיה של ממשלות נתניהו להקטנת האיום הגרעיני האיראני, הלחץ לביטול הסכם הגרעין האמריקני-אירופי-סיני-רוסי-איראני, שאכן בוטל על ידי הנשיא טראמפ ב-2018, בלא אסטרטגיה משלימה, התבררו, כצפוי על ידי אחדים מאיתנו, כטעות היסטורית שרק קירבה את איראן להיות מדינה סף גרעינית, בעלת (כמעט) יכולת לאיום קיומי על ישראל. כבר היום אין לטעות - איראן היא מדינת סף גרעינית עם חומר בקיע בהיקף עצום יחסית המספיק ליצירת מספר לא קטן של פצצות אטום, ועם טילים בליסטיים.
בעקבות ההכנות שישראל עשתה בהתעצמות צבאית, במטוסים מסוגים שונים, בצוללות, ובפגיעה משמעותית באמצעי ההגנה האיראנים, ישראל נמצאת כביכול בנקודה שבה איראן חשופה מאוד לתקיפה, וזאת בעת שהיא חלשה כלכלית וחברתית. ייתכן ויש בידי ישראל יכולות לפגיעה משמעותית באיראן ו/או במשטר ו/או בתוכנית הגרעין ואולי בשניהם. אמנם ארה"ב ברשות הנשיא טראמפ מנהלת מו"מ להסכם בנושא הגרעין האיראני, ואמנם הנשיא טראמפ מאמין שהסכם של ארה"ב עם איראן בנושא זה הוא אפשרי, ועוד הנשיא טראמפ מאיים על איראן שאם לא יושג הסכם תיפתח על איראן צרה, אך בישראל יש חששות רבים ומוצדקים מפני הבאות.
האם לחכות ולראות או מה יילד יום או לנצל הזדמנות לכאורה ולתקוף. האם לראות אם האמריקנים יתקפו? האם לשעות לאזהרתו של הנשיא האמריקני שלא יהיה זה ראוי שישראל תתקוף עכשיו? בישראל אנשים כמו הרמטכ"ל שר הביטחון לשעבר בני גנץ דוחקים בממשלה לצאת לפעולה מהירה, שהרי לטענתם חלון ההזדמנויות הולך ונסגר. ייתכן.
ממשלת ישראל הנוכחית נבחרה אמנם בבחירות דמוקרטיות, חופשיות, וזכתה ברוב. הבחירות התנהלו כדין ומשקפות את רצון רב העם במועד הבחירות. אלא שלאחר הבחירות והקמת הממשלה, הממשלה הטילה על עצמה פגמים כה רבים עד שבעיני רבים, ועל פי סקרים בעיני רוב הישראלים נפגעה הלגיטימיות של הממשלה לקבל החלטות בנושאי חיים ומוות, מלחמה ושלום. ממשלה שהחלה את דרכה בניסיון הפיכה משטרית ופגיעה מהותית בהפרדת רשויות ניסתה לפגוע בדמוקרטיה.
בהמשך ממשלה שתמכה בקניית שקט באמצעות תשלום כסף ובאמצעות קטאר, שהיא "מדינה מורכבת", אסטרטגיה שהתבררה לצערנו כבניית תשתית להתקפה האיומה שקרתה לנו ב-7 באוקטובר, ההתקפה הקשה ביותר על העם היהודי ביום אחד, לאחר השואה. ממשלה שמסרבת לבדוק ללמוד ולהכיר באחריותה, היא גוף שאין לו יותר עמדה לגיטימית לקבל החלטה מהותית כמו בנושא תקיפה באיראן.
ממשלה שראשה חשוד בעיני חלק ניכר מהציבור כמי שמקבל החלטות על חיים ומוות בענייני המלחמה בעזה, מטרותיה, המשך הלחימה, החזרת החטופים, מתוך ערבוב של שיקולים אישיים ופוליטיים מפלגתיים סובלת מאי-לגיטימיות לקבל החלטה בעניין. ועוד, כאשר ראש הממשלה מעיד בבית המשפט בהלכים הפליליים נגדו, והחל להיחקר בחקירה נגדית, ויש לאותו ראש הממשלה אינטרס אישי משמעותי באיפול או דחיית החקירה הנגדית, ראש ממשלה כאמור הינו בלי לגיטימציה לקבל החלטה אסטרטגית בנושא האיראני כי לעולם הוא ייחשד שקיבל החלטה כדי לדחות עדותו או להאפיל עליה.
גנץ - אל תיכנס שוב מתחת לאלונקת נתניהו (ואולי, חלילה לי מלחשוד, כדי לסייע לעצמך להיות בעניינים). צא בקריאה שאין לנתניהו וממשלתו לגיטימציה לקבל החלטה בנושא האיראני. אם נתניהו רוצה לגיטימציה עליו ללכת שוב לבחירות או לחכות עד שיסתיים משפטו, עליו להקים ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק לבדיקת אירועי טבח 7 באוקטובר ומה האסטרטגיה שהובילה לכך, וועדה ממלכתית שתחקור את ניהול המלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל. עד אז ממשלת ישראל צריכה להיות בנבצרות מקבלת החלטות גורליות.
הכותב הוא שותף מנהל משרד עורכי הדין מיתר