הוא הא מי לא בא? למה יוסי כהן כבר לא יהיה ראש הממשלה הבא

הכותרות בישרו: "יוסי כהן עומד להקים מפלגה חדשה". ההמשך היה כבר מסויג מעט יותר - ראש המוסד לשעבר אולי שוקל בחיוב כניסה לפוליטיקה, אבל לא בטוח שאכן יעשה זאת כבר עתה - וגם אם כן, כלל לא בטוח שיקים מפלגה חדשה. בכל אופן, החשיפה לסקר שבודק כמה מנדטים הוא צפוי לקבל, בוודאי תצנן את התלהבותו.

אם רגע השיא של שם חדש בפוליטיקה הישראלית הוא רגע ההשקה של הקמפיין, כשהוא עדיין בגדר "שמועה", אזי כהן יתחיל מהמקום הכי נמוך - בקושי עובר את אחוז החסימה.

ליוסי כהן היו מאז ומעולם שאיפות לקריירה פוליטית, אפשר בהחלט שזו הסיבה לקרע בינו לבין משפחת נתניהו, שיש בה עדיין מי שבטוחה שבניהול נכון של הסיטואציה הפוליטית הנוכחית, עוד תזכה לראות את הבן הגולה מומלך תחת אביו. מכל מקום, כהן ונתניהו כבר לא, ואולי בעצם כן? לך תדע.

בפרנויה שמאפיינת את מחנה "רק לא ביבי" בטוחים שכהן הא תרגיל שנועד לגנוב מנדטים מבנט ולהעביר אותם לנתניהו. פרנואידי? ובכן, הם למדו מהטוב ביותר שהעובדה שאתה פרנואיד לא אומרת שלא רודפים אחריך.

מה אנחנו יודעים על יוסי כהן? אנחנו יודעים שהוא גדל ברחביה, שכונה של אליטה ירושלמית, במשפחה דתית-לאומית. אנחנו יודעים שאביו היה איש האצ"ל ולימים בנקאי בכיר וגם שהיה חניך בתנועת בני עקיבא, התגייס לנח"ל, שירת בגדוד 50, הצטרף למוסד ובגיל 26 זנח את הדת, הסיר את הכיפה אך נותר, לדבריו, מאמין.

הוא שירת במוסד כמעט 40 שנה, לא ברצף ולא כולל שנתיים שבהם לקח חופשה לצורך טיפול בבנו, בעל צרכים מיוחדים.

אנחנו יודעים שמונה על ידי נתניהו לתפקיד היועץ לביטחון לאומי, סייע לו להגן על מתווה הגז - וכחלוף מעט יותר משנתיים מונה על ידו לראשות המוסד.

כאן גם נרשמת הנקודה השחורה בקורות חיים שלא ניתן היה לחשוב על טובים מהם למועמד עתידי להנהגה: הוא הפסיק כמעט לגמרי את פעילות היחידה הכלכלית במוסד ולימים אף סגר אותה.

נקודה נוספת לחובתו שאפשר ואולי משתלבת עם מעלליו מהפסקה הקודמת היא שהיה מאדריכלי העברת הכסף הקטארי לידי חמאס. לטענו חשב שהכסף יסלול את דרכו של הארגון אל מחוץ למעגל הטרור.

אקורד צורם נוסף היה חקירה שנפתחה נגדו בחשד שקיבל 20,000 דולר מג'יימס פאקר, אך התיק נסגר לאחר שכהן החזיר את הכסף.

בכך לא תמו הכתמים על קורות חייו: תחקיר "המקור" חשף רומן שניהל לכאורה כהן עם דיילת, כאשר כחלק מהחיזור חשף בפניה פרטים סודיים על פעילות המוסד.

כחלק מהאשמות שהטיח בעלה של הדיילת בראש המוסד לשעבר, נטען גם שפעל אצל גיסתו, זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס-ישראל, כדי שזו תפטר את שיקר מעבודתו בבית ההשקעות "פסגות" הנמצא בשליטת אייפקס.

היה או לא היה, לא מעניינו של טור זה לקבוע, אבל מצופה היה ממי שעומד בראש השירות החשאי ביותר של מנגנוני הביטחון הישראלים להיות גם זהיר יותר ובעיקר מבין יותר ברגשות אנושיים, כך שיידע שאין כזעמו של בעל נבגד, זה שאולי חיסל את הקריירה הפוליטית של כהן עוד בטרם החלה.

לאחר 7 באוקטובר פעל כהן כדי לעזור במגעים לשחרור החטופים, בין היתר גרס כי לקטאר תפקיד מפתח במגעים. לפני כשנה הוזהר על ידי ועדת החקירה הממלכתית לחקירת כלי השייט. הוועדה פירטה שורה של חשדות נגדו וציינה, בין היתר כי בהתנהלותו סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכלים שלה.

אם תרצו, במידה רבה כהן הוא בן דמותו של נתניהו: רקע משפחתי דומה, קורות חיים ללא רבב עד לנקודה מסוימת שלאחריה מתרחשות "הסתבכויות" - הן על רקע רומנטי (ע"ע "הקלטת הלוהטת") והן על רקע קרבה למיליארדרים - לפחות כהן ידע לצאת ממנה בזמן, לפני שהחשד ייהפך לכתב אישום.

לשניהם גם עננה מעל עתידם, אצל נתניהו מדובר במשפט שמתנהל נגדו, אצל כהן זו אותה אזהרה מוועדת החקירה לעניין כלי השייט, אזהרה שאם תהפוך למסקנה אישית כנגדו, אפשר שתתחסל הקריירה הפוליטית שלו עוד בטרם החלה.

לכאורה מדובר על נתניהו 2.0: כריזמטי, יהיר, נהנתן ועוד כמה תכונות שמאפיינות את שני האישים.

למעשה הוא עלול להיות מי שיכריע את גורלו הפוליטי של מי שהיה פטרונו: אם אכן ירוץ בבחירות ויקבל מנדטים ממחנה הימין, כדי לחבור לקואליציית מרכז, הוא יהיה חתום על תעודת הפטירה הפוליטית של נתניהו. לעומת זאת, אם ירוץ ויקבל קולות ממחנה המרכז כדי לחבור אחר כך לנתניהו, הוא יכול להיות גלגל ההצלה שלו.

השאלה היא מדוע כהן אינו משתלב באחת המסגרות הקיימות, שכן, על הנייר, קווי המתאר שלו מתאימים מאוד לשותפות עם נפתלי בנט - פחות כרגע המועמד המוביל בסקרים להיות ראש הממשלה הבא. תשובה אפשרית אחת היא כי כהן רואה בעצמו רק מועמד מוביל ולא מספר 2 של אף אחד: לא מעניין אותו להיות מכתיר המלכים, אלא רק הכתר.

תשובה אפשרית נוספת צריכה להטריד את כל מי שמקווה לחילופי שלטון בבחירות הקרובות. בעוד למפלגות הימין הקיצוני, החרדים והליכוד יש רק מועמד ודאי אחד, הרי שלכל מי שניצב מחוץ למחנה הזה יש את: בנט, לפיד, גנץ, איזנקוט, ליברמן וגולן - ועתה גם אולי את יוסי כהן...

נכון שגולן יעמוד כנראה מחוץ לגלריה הזאת וייחשב שותף קואליציוני רק מחמת היותו לא ערבי, נכון שאיזנקוט עוד טרם החליט (או לפחות לא הודיע רשמית) אם יתמודד, נכון שלפיד כבר הוכיח שהוא יודע לפנות את ההובלה לטובת המטרה, אבל גם בניכוי שמותיהם, לפחות גנץ (לא ברור איך) רואה בעצמו מועמד לגיטימי לראשות הממשלה וכך גם ליברמן, שעדיין מקווה שבקונסטלציה פוליטית של מארג מפלגות שיוכלו להרכיב את קואליציית רל"ב, הוא יהיה מועמד מוסכם לתפקיד ראש הממשלה.

כלומר, יותר מכל חושף כהן בעצם התמודדותו האפשרית את מצבה העגום של האופוזיציה, שלא מצליחה להתלכד סביב מועמד מוסכם אחד שיתמודד מול נתניהו.

נכון לרגע זה עדיין לא ברור מה יעשה כהן, אבל אין ספק שבקרוב מאוד נדע: הן אפילו אם קואליציית נתניהו תשרוד עד לבחירות, הרי שאלה ייערכו בעוד פחות משנה וחצי - ואם אכן תפוזר הכנסת בשבועות הקרובים, הרי שאנו נמצאים בסך הכל כמה חודשים לפני שיתבקשו אזרחי ישראל להגיע לקלפי.

השאלה היא מדוע חושב מישהו, כולל כהן עצמו, שאנו זקוקים ל"ביבי 2"? כלומר למי שיש לו כריזמה אבל גם עקמת מוסרית קטנה בחוט השדרה (פאקר, דיילת), מי שהוא מפקד ומנהל מוכשר, אבל עם טעות פטאלית אחת קשה בעברו (קטאר), מי שיחסי הון ושלטון מגיעים אצלו (מראש) לרמה מסוכנת, מי שאפשר שהוא נתון כבר עתה בתסבוכת משפטית (כלי השייט).

האם מדובר כאן במי שמתקיימת בו האמרה של ביסמרק לגבי שאיפותיה האימפריאליסטיות של איטליה, לאמור: "תיאבון כה גדול אבל שיניים כה קטנות", ובכן, לכאורה כן, אבל למעשה בכלל לא בטוח. למה?

כי בזיכרוני עולה תמונה של הראשון שניסה "למכור" לי את מועמדותו של יוסי כהן לראשות הממשלה. זה היה לפני יותר מארבע שנים, סביב סיום כהונתו במוסד. ישבנו במשרדו ולפתע החל האיש להמטיר שבחים על כהן והשמיע את הערכתו שרק הוא יוכל להחליף את נתניהו בעתיד הנראה לעין.

"חצי מהעם רוצה נתניהו וחצי מהעם רוצה רק לא נתניהו" אמר את המובן מאליו, והוסיף: "רק יוסי כהן יכול להיות שניהם".