הקרב הבא על סוריה: למה ישראל צריכה לפחד מקטאר וטורקיה

לפני חצי שנה בדיוק הצליחו כוחות המורדים הסורים, בהנהגתו של מי שכונה אז אבו מוחמד אל-ג'ולאני, להשתלט על הבירה דמשק ובכך להשלים מתקפת פתע שהביאה להדחתו מהשלטון של בשאר אל-אסד, אשר שלט בסוריה יותר מ-24 שנים.

המשטר החדש בהנהגתו של אל-ג'ולאני, או בשמו היותר רשמי - אחמד א-שרע, טוען כי מטרתו בתקופה הנוכחית היא לפעול להשלטת החוק והסדר במדינה - כשבמקביל, משטרו קיבל חיזוק באמצעות הסרת הסנקציות האמריקניות מעל סוריה, כפי שהצהיר לפני מספר שבועות הנשיא טראמפ. לקראת העתיד החדש שמחכה לסוריה לאחר עידן משפחת אל-אסד ובעקבות הסרת הסנקציות - שחקנים שחיכו על הקווים נכנסים עכשיו למגרש הסורי: קטאר וטורקיה. שתי המדינות הללו נמנו עם המשמעותיות שתמכו כלכלית וצבאית במורדים הסורים במהלך מלחמת האזרחים, וכעת יש להן אפשרות לעצב מחדש את סוריה.

קטאר הייתה מהמדינות הראשונות שתמכו במשטר החדש שקם בסוריה לפני חצי שנה, בעיקר בעניינים הומניטריים ומדיניים - בעוד רוב המדינות בעולם בחנו בזכוכית מגדלת את הכוונות של המשטר החדש במדינה.
סיוע זה של קטאר נמשך בתמיכה כלכלית, ביחד עם סעודיה, שבאה לידי ביטוי בפירעון חובותיה של סוריה בבנק העולמי, בהיקף 15 מיליון דולר. בנוסף, מספר ימים לפני שהנשיא טראמפ הכריז על הסרת הסנקציות מעל סוריה במהלך ביקורו במפרץ - קטאר הודיעה על מענק בגובה של 87 מיליון דולר שיתפרס על פני שלושה חודשים וישמש לתשלום משכורות של הפקידים במגזרי הבריאות, החינוך, העניינים החברתיים ולתשלום לפנסיונרים שאינם אנשי צבא בסוריה. עוד צויין בהודעה שפרסם משרד האוצר הסורי בעניין, כי מענק זה יכסה חמישית מהמשכורות לפקידים אלה, והודגש בזמנו כי ארה"ב אישרה להחריג מענק זה מהסנקציות שהוטלו, טרם שהוסרו, כאמור. לפני מספר ימים קטאר וסעודיה הודיעו על תמיכה כלכלית נוספת בסוריה: סיוע כספי של שתי המדינות לתשלום הפקידים במגזר הציבורי של סוריה למשך שלושה חודשים - אך בסכום שלא פורסם.

בשבוע שעבר ביקרה בקטאר משלחת רמת-דרג מטעם ממשלת סוריה בראשות שר החוץ, אסעד א-שיבּאני, ושם נפגשה המשלחת עם ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן אאל-ת'אני. במהלך הפגישה הגיעו הצדדים להבנות לגבי שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, הכלכלה והמסחר, התיירות, התקשורת וטכנולוגיית המידע. במסיבת עיתונאים שערך א-שיבאני עם חזרתו לסוריה מהביקור בקטאר הודיע על מספר שיתופי פעולה בין שתי המדינות. כך, למשל, הוסכם שקטאר תספק חשמל לסוריה; מוסדות כלכליים קטאריים יקחו חלק במגזר הבנקאות של סוריה; משרד הבריאות של קטאר יקים בסוריה בית-חולים חדש - ובמהלך הביקור נדונה האפשרות שחברות קטאריות ינהלו חלק מבתי המלון הממשלתיים בסוריה.

כפי שראינו בעבר במספר מקרים, תמיד ישנה מטרה נסתרת בתמיכה שמעניקה קטאר למדינות ולאירגונים שונים במזרח-התיכון. קטאר רואה בסוריה החדשה קרקע נוחה לביסוס השפעתה - אך כפי שהיה עם ההשפעה האיראנית בזמנו בסוריה - גם כאן על ישראל לפקוח עין בעניין.

כפי שכבר דווח בוואלה לפני מספר ימים, לפי פרסום סעודי מפי מקורות סורים - בין טורקיה לסוריה מתקיימות שיחות להסכם הגנה משותף, שיכלול תחילה הקמה של בסיסים בסוריה עבור אימון חיילי צבא סוריה. לפי דיווח זה, במסגרת הסכם ההגנה טורקיה תקים בצפון ובמרכז סוריה בסיסים צבאיים משלה. לכן, לאחר שחימשה וסייע צבאית לכוחות המורדים בזמן מלחמת האזרחים בסוריה - כעת טורקיה תרצה לקצור את הפירות ולהעמיק את שליטתה הצבאית בסוריה בפרט, ובאזור בכלל.

בפודקאסט של אתר החדשות הבין-ערבי "עָרַבּי פוסט", התראיין בשבוע שעבר חוקר טורקי לענייני הקשר בין טורקיה למדינות הערביות וחבר במפלגת השלטון בטורקיה, ששמו באכיר אתאג'אן. בפודקאסט זה אמר אתאג'אן את הדברים הבאים בנוגע להשפעה העתידית של טורקיה בסוריה, ובדבר הכוונה להגיע להסכם הגנה בין שתי המדינות: "כאשר העם הסורי יצמח ויתפתח מחדש, טורקיה תהיה יותר פעילה שם - ואם יש בעיות בעם הסורי, טורקיה לא תהיה פעילה שם. אין מנוס מכך שטורקיה וסוריה יחתמו על הסכם הגנה משותף, למרות שהעם הסורי לא מסכים לכך בגלל לחצים ערביים וזרים.
על המשטר בסוריה ועל העם הסורי לחשוב על העתיד - האם טוב יותר שטורקיה, מדינה אזורית חשובה, תגן עלינו - או שנאפשר לישראל שתתרחב היום בגולן, מחר בא-סווידאא' ומחרתיים בדיר א-זור ובא-רָקַה.

אין מנוס מהסכם שכזה, אם לא היום אז מחר ואם לא מחר - אז בעתיד הקרוב. גם טורקיה תהיה חייבת הסכם כזה, מפני שיהיה מאוחר מדי לעצור את האוייב על הגבולות, או כשיגיע לתוך אנקרה. לכן, אין מנוס שהסכמים כאלה ייחתמו, ולמרות התנגדותה של ישראל. על טורקיה לקחת בחשבון שאם תצטרך - תילחם במדינת הכיבוש, ואם תוכרח - היא צריכה לעקוב אחר התרחבות זו של ישראל".

במקביל לשאיפות הצבאיות של טורקיה בסוריה, בתקשורת הערבית דווח לאחרונה גם על תיווך טורקי בין המשטר הסורי החדש לבין גורמים רשמיים בישראל - כאשר גם לעניין זה התייחס החוקר הטורקי, באכיר אתאג'אן, בריאיון לפודקאסט של "עָרַבּי פוסט", שם אמר: "התקיימו שלוש פגישות גישוש בין המשטר הסורי לבין ישראל, והן עסקו באפשרות להגיע להסכם להפסקת ההתערבות של ישראל בשטח סוריה. ישראל מוכנה לסגת מהשטחים שכבשה לאחר נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, אבל היא לא מוכנה לסגת באופן מלא מהגולן - כפי שדורש המשטר החדש בסוריה. טורקיה גם אמרה שלא תהיה בעיה אם המשטר החדש בסוריה וישראל יחתמו על הסכמים חדשים, מאחר וזכותה של סוריה לעשות מה שהיא רוצה".

המורדים הסורים בזמנו הסתייעו רבות בסיוע הצבאי והכלכלי שהגיע אליהם מקטאר ומטורקיה במהלך מלחמת האזרחים. כעת, שתי המדינות הללו רוצות להפיק תועלת מהסיוע שנתנו, ובאמצעות התמיכה הפומבית שלהן עכשיו בסוריה הן רוצות להעמיק את ההשפעה שלהן במדינה הנבנית מחדש.

על ישראל להתערב - לא רק צבאית, אלא גם מדינית - במה שקורה בסוריה, ולנצל את מינויו של שגריר ארה"ב בטורקיה לשליח הממשל לסוריה - מה שמעיד על ההתעניינות המחודשת של ארה"ב באזור בכלל ובסוריה בפרט - וזאת במטרה לקבוע גבולות גזרה מדיניים בסוריה. ישראל יכולה לא רק להגיע להסדרים מול סוריה, אלא אולי אף להגיע להסכמים היסטוריים מול משטרו של א-שרע, על-מנת שההשפעה של קטאר וטורקיה בסוריה לא תשפיע על ישראל.