החשוד שוחרר - הלוחם נרדף: ארבע שנות גיהינום הסתיימו בזיכוי

במאי 2021, בעיצומן של מהומות "שומר החומות", עצר לוחם יחידת המסתערבים של מג"ב את נאדר חלאחלה - חשוד ביידוי בקבוק תבערה - בשכונת א-טור שבמזרח ירושלים. בעוד חלאחלה שוחרר בתוך יומיים, א' נאלץ לעבור חקירת מח"ש, הורשע בהליך משמעתי - ונאבק במשך ארבע שנים כדי לטהר את שמו. השבוע, סוף-סוף, זוכה לחלוטין.

הנה הסיפור בקליפת אגוז: א' הוא לוחם ביחידת המסתערבים של משמר הגבול, איש שאזרחי ישראל חייבים הרבה לו ולחבריו, וששטחים רווי סכנה ועוינות הם סביבת העבודה השגרתית שלו. במאי 2021, ימי מהומות "שומר החומות", ימים רווי אלימות ערבית במזרח ירושלים, עצרו א' וחבריו את נאדר חלאחלה, תושב שכונת א-טור, בחור עם עבר פלילי של הסתה לטרור - אחרי שזיהו אותו, כך לפי עדותם, מנסה להשליך בקבוק תבערה. חלאחלה, במקביל לחקירתו שלו, מיהר להגיש נגד א' תלונה במחלקה לחקירות שוטרים, ויחד עם פרקליטו עשה גם סיבוב תקשורתי עם טענות על השוטרים שהיכו אותו וגרמו לו חבלות על לא עוול בכפו. לפני שנספר את הסיפור במלואו, הנה השורה התחתונה שלו: נאדר חלאחלה, ששני לוחמי הימ"ס העידו שאחז בידו בקבוק תבערה, הלך הביתה בתוך יום יומיים והשאיר את הפרשה מאחוריו. א', איש יחידת המסתערבים, עבר חקירה פלילית במחלקה לחקירת שוטרים, ואחריה הרשעה משמעתית במשטרה, ורק השבוע - כעבור ארבע שנים, ואחרי שהחליט להיאבק על שמו הטוב ולא לוותר - זוכה לחלוטין.

אירועי "שומר החומות" הסתיימו כשרבים מהערבים שהשתתפו במהומות האלימות יוצאים מהן ללא כתב אישום. בעוד שעשרות שוטרים שנלחמו בשטח בידיים חשופות, מוצאים את עצמם בחדרי החקירות, כשהם חשודים בפלילים, בעקבות טענות להפעלת כוח לא סבירה שלהם, באותם אירועים שלא פעם סיכנו בהם את חייהם.

בהמשך לכך, הסיפור שיסופר כאן איננו מקרה פרטי, יחיד או חריג. בעבר הובאו פה כמה וכמה מסוגו. במוקד הסיפורים כולם עומדים שוטרים, מפקדים ולוחמים שנשלחו על ידי המדינה אל הקו הראשון של המלחמה בטרור, ומצאו את עצמם עם שוך הקרבות מתמודדים עם הליכים משפטיים ומשמעתיים שונים. השורה התחתונה שבקשנו לצייר במקרים הקודמים הייתה אחת: כן, גם תוך כדי פעילות מבצעית שוטר חייב לדעת לשמור על גבולות. אבל אחרי שאמרנו את המובן מאליו, צריך להיות ברור גם שמי שחשוד שחרג מעט מהגבולות הללו, יקבל יחס של לוחם שעשה מה שעשה במהלך פעילות נגד האויב, ולא של עבריין שעשה מה שעשה במהלך פעילות לגניבת ארנקים.

על מה שהתרחש במאי 2021 ברחבי הארץ, כשהמדינה כולה בערה, נדמה שאין צורך להרחיב. המוני ערבים התפרעו באלימות בירושלים, בלוד, בעכו, בגליל ובנגב, תקפו יהודים, ביצעו מעשי לינץ', הציתו בתים, מכוניות ובתי כנסת, יידו אבנים, השליכו בקבוקי תבערה ועוד. עיר הבירה הייתה אחד המוקדים המשמעותיים של הסתה פרועה נגד יהודים, של ניסיונות רצח, ושל התקפות נגד עוברי אורח תמימים ונגד כוחות הביטחון. יום אחד לפני האירוע שבו נעסוק, הותקף בשכונת א- טור, השכונה שבה התרחש סיפורנו, רכב שבו נסעו זוג יהודים, כשאבנים וסלעים שהשליכו פורעים ערבים ניפצו את שמשותיו ופצעו תינוקת בת 7 חודשים.

שנה אחרי אירועי "שומר החומות" זומן א', לוחם יחידת המסתערבים, לחקירה פלילית במח"ש. "הנך חשוד בכך שבתאריך 12/5/21 תקפת יחד עם אחר את נאדר חלאחלה בירושלים וגרמת לו פציעות עד כדי כך שהוא הצטרך לטיפול רפואי", הוטח בו. א' ויתר על הזכות שניתנה לו להיוועץ בעורך דין. הכל היה ברור עבורו. שום חקירה לא תביא אותו, כך ראה את הדברים, להתייחס אל שגרת הפעילות שלו ושל חבריו מול הטרור, כאל מעשה פלילי. "קבלנו התראה על הפרות סדר ברחוב א-סוואנה בשכונת א-טור", שיחזר בעדותו. "הגענו עם רכב מסוערב...המתפרעים עצרו אותנו בסימון שאין כניסה ואנחנו צריכים להסתובב...עקפנו את האזור, עצרנו בנקודה אחרת. אני וש' ירדנו מהרכב, התחלנו להתקדם רגלי...זיהינו עשן מאד סמיך, זה היה נראה כשריפת צמיגים...זיהיתי שני חשודים שנמצאו ליד אזור השריפה".

"אחד מהבחורים, בחור גדול ושמן, הרים בקבוק תבערה מתוך המדורה. ברגע שהוא הרים את הבקת"ב ובא לזרוק, ש' נכנס אליו למגע וביצע את המעצר...ביקשתי את העצור אליי כדי שהוא יתעסק באבטחה. ברגע שהעצור אצלי, אני כרזתי שאנחנו המשטרה והוא עצור. הבחור השתולל, התנגד. הוא ממש נפנף בידיים, ניסה לתקוף אותי באגרופים. אני השתמשתי בכוח סביר, זה אומר שנתתי לו כמה אגרופים כדי להוריד אותו אל הקרקע ולבצע את המעצר. זה הגיע לרמה שהוא כמעט חמק לי מתוך היד...הצלחתי שוב להשתלט עליו כדי שלא יברח. הורדתי אותו אל הרצפה, סחבתי אותו הצידה, למקום מבטחים, מתחת לרכב, כדי לא להיפגע מכל הבקת"בים והאבנים והזיקוקים והשאר...העצור המשיך להתנגד, לא רצה לרדת אל הרצפה, ובתנאי יידויי האבנים והבקת"בים היינו חייבים להיות מרותקים לקרקע, כי ההימצאות בגובה סיכנה את חיינו. במקביל שמעתי ירי, שהבנתי שזה ירי שלנו...כשהגיעו כוחות החילוץ, העצור עבר לידם ואני הלכתי לאחור. הגיע רכב של מג"ב, עלינו והתנתקנו מהאזור".

"מחומר החקירה עולה כי אתה הטחת את הראש של העצור ברצפה, מה תגובתך?", שאל החוקר את א'. "שזה לא היה הראש אלא פלג הגוף העליון, מכיוון שבכל פעם הוא ניסה לקום למרות שאמרתי לו להביא את ידיו ולהירגע, וידעתי שאם אני נותן לו לקום הוא יכול גם להשתלט עליי וגם לברוח. לכן בכל פעם שהוא ניסה לקום הורדתי את גופו אל הקרקע".

חוקר: "למה לא ציינת את האגרופים הראשונים בדוח הפעולה שלך?".
א': "לא יודע, רשמתי שם 'כוח סביר'".

"לשם מה נועדו הבעיטות", נשאל בהמשך. "כדי שהבחור יביא לי את הידיים ויירגע. שיקשיב לי. על מנת שנוכל לבצע את המעצר ולאזוק אותו", השיב.

חוקר: "האם הבעיטות בסיטואציה הזו נראות לך כשימוש בכוח סביר ומידתי?".
א': "כן".
חוקר: "תנמק"
א': "התנהלנו בשטח שבו התנהל הפס"ד עם זריקת בקת"בים ואבנים וזיקוקים. וזה סיכן את החיים שלנו...".
חוקר: "איך אתה מסביר את התנועות שלך, כשאתה מתיישב על העצור ששוכב על הקרקע?".
א': "...בכל רגע העצור ניסה להתרומם וידעתי שברגע שהוא יצליח להתרומם הוא יוכל להשתלט עליי בגלל הגודל שלו ואפילו לתקוף אותי ואז לברוח".
חוקר: "איך ידעת לזהות שאותו הבחור שזרק בקת"בים הוא העצור שלכם?".
א': "עצרנו אותו עם בקת"ב בתוך היד".
חוקר: "הבקת"ב שהיה ביד שלו היה דלוק?".
א': "כן".
חוקר: "הוא הספיק להשליך אותו?".
א': "למיטב זכרוני הוא לא הספיק לזרוק כי ש' קפץ עליו".
חוקר: "יש לך מה להוסיף?"
א': "כל הסיטואציה הייתה בסכנת חיים, ואנחנו ללא מיגון. אם הבחור לא היה מתנגד, המעצר היה יכול להיות כמעט ללא שימוש בכוח, אם יכולנו לאזוק אותו".

באותו יום זומן לחקירה גם ש', הקצין שפיקד על הפעילות והיה בשטח עם א'. בשלב הראשוני גם ש' נחקר כחשוד. למרות זאת, גם הוא, כמו א', ויתר על זכות ההיוועצות בעורך דין, וביקש לגולל את גרסתו לאירועים כפי שחווה אותם.

"אנחנו לא תקפנו, אנחנו עצרנו. ביצענו מעצר נגד מפרי סדר. אני מפקד צוות בימ"ס...אני הייתי מפקד הכוח, הייתי על אזרחי...בשעה 00:00 או 00:30 בלילה קבלנו דיווח מתצפית על כך שמתחיל הפס"ד לעבר בית אורות, בתי היהודים בכפר א-טור. הפס"ד שכלל ירי זיקוקים, ידויי אבנים, בקת"בים, שריפת צמיגים, שריפת פחים. קבלתי משימה מחפ"ק היחידה להגיע לכיוון ההפס"ד...התחלנו ללכת רגלי...ראינו אש בוערת באמצע הכביש. העשן היה סמיך, זה משהו שבלט לעין. הסתכלתי לכיוון וראיתי שני אנשים כפופים. איך שהם מרימים את הראש אני רואה אותם עם בקת"בים ביד...עקב זה שאני הייתי הכי קרוב לחשודים עם הבקת"בים - אני קפצתי ראשון על העצור. א' הצטרף אליי, אני שלפתי אקדח בשביל לאבטח. תוך כדי, אני מזהה את הבחור עם הבקת"ב בורח מאחורי הרכב. נתתי כדור באוויר ושניים בזווית למעלה, בלי קו ירי אל החשוד, שהסתתר מאחורי הרכבים. בגדול, אחרי שהגענו לכיוון ההפס"ד היו שם מלא אנשים. אחרי שהורדנו את הבחור לקרקע התחילו צעקות "מסתערבים" והחלו זריקות אבנים אלינו. אני זוכר שיריתי עוד כמה כדורים לאוויר. בזמן הזה חיכינו לכוח חילוץ שיגיעו אלינו. תוך כדי הגיע רכב, היינו באמצע הכביש, חשבתי שהרכב מגיע כדי לדרוס אותנו. יריתי עוד שני כדורים: אחד לכיוון איזה עמוד אבל לא לרכב, רק כדי שהנהג יבין שאני חמוש ויתרחק, ועוד כדור לאוויר".

"העצור ניסה לברוח, ניסה לקום, תפסנו אותו בחולצה, החולצה שלו נקרעה...נכנסנו לאיזה מפרץ בכביש עד שכוח חילוץ הגיע אלינו. בזמן הזה ממשיכים זריקות אבנים לכיוון שלנו. אני בשלב הזה ישבתי על העצור בחלק של האגן והבטן. ניסינו לסובב אותו ולהשכיב על הבטן אבל הוא לא שיתף פעולה. אני תוך כדי הייתי עסוק בדיווחים ובאבטחה של הפריפריה. יריתי עוד כדור אחד עד שכוח חילוץ הגיע אלינו. כוח חילוץ הגיע, ניסו להרים את העצור, הוא עדיין המשיך להתנגד. הוא עוד לא היה אזוק....הפעלנו כוח סביר...אני זוכר רק שהעצור הזה התנגד, והאבנים היו סביבנו כמו גשם. אני תדרכתי...שממשיכים להשתמש בכוח עד שהעצור לא יפסיק להתנגד...בשלב הראשון הוא ניסה לברוח. הוא גם כבד. כשהורדנו אותו לקרקע הוא הזיז את הגוף, בעט עם הרגליים, כל הזמן ניסה לתקוף אותנו עם הידיים. אני התיישבתי עליו. זה מה שאני זוכר....הידיים שלו היו שחורות מהבקת"ב".

חוקר: "מחומר תיק החקירה עולה כי הלוחם א' תקף ממושכות את נאדר שהיה בשליטתכם כבר".
ש': "אף פעם העצור לא היה בשליטתנו, כל הזמן ניסה להתנגד. שליטתנו הייתה מבחינתי רק אחרי ששמנו עליו אזיקים...א' השתמש בכוח סביר, הוא ניסה להשתלט עליו, זה הכל...(חלאחלה - ק.ל.) תקף אותנו , הוא דחף אותנו, מבחינתי זו תקיפה".
חוקר: האם אתה כמפקד רואה את ההתנהלות של א' כלגיטימית בסיטואציה הזאת?
ש': "מאוד לגיטימית...בסוף צריך לזכור שאנחנו עובדים מול אנשים אלימים מאד, וצריך לפעול בנחישות כדי להצליח, ואם לא נדבק במשימה באומץ התוצאה יכולה להיות אחרת".

כמה משכניו של חלאחלה העבירו למח"ש קטעי סרטונים, שתיארו חלקים קצרים בלבד מהאירוע. איכשהו, באף סרטון שהועבר למשטרה, לא ניתן היה לראות כיצד החל הכל. אמג'ד אבו עצר, לדוגמא, ראה שני בחורים קופצים על חלאילה, שבסך הכל נשען על רכב, לוקחים אותו הצידה ומכים אותו. הוא לא ראה מדורה, לא ראה שחלאחלה זרק משהו, ולא ראה אותו מנסה לתקוף שוטרים. גם אשרף עלמי לא ראה כלום. "אני ונאדר עמדנו ליד בית משפחת אבו סעב, אנחנו מסתכלים למעלה לכיוון ההפגנות, אני מסתכל ימינה, אני רואה שניים מרביצים לנאדר".

חלאחלה, שנעצר ונחקר עוד באותו ערב בחשד שהשתתף בהתפרעות, שתקף שוטרים ושזרק בקבוק תבערה, הכחיש הכל. "זה לא קרה, אני הייתי הולך לבית, הסתכלתי שהרחוב סגור, עמדתי בצד ליד הקיר, פתאום אני רואה אנשים קופצים עליי, מושכים אותי לאמצע הכביש, אחרי זה אני לא יודע מה מו מי כלום לא יודע". "איפה היית לפני זה? אצל מי היית?", שאל אותו החוקר. "לא יודע בדיוק איפה הייתי", השיב. "היית אתמול בערב במקום מסוים והלכת לבית ואתה לא יודע איפה היית?", נשאל שוב. בהמשך נזכר היכן היה, אבל לא באיזה שעה יצא משם בדרכו הביתה, וגם לא אם היה מישהו ראה אותו יוצא. כך או כך, חשוב יותר, חלאחלה הכחיש שהתכוון לזרוק בקבוק תבערה ושנתפס בשעת מעשה, והכחיש גם שתקף, איים, קילל או התנגד למעצרו. לדבריו חזר לביתו, לא עשה שום דבר רע, והותקף באלימות על לא עוול בכפו "בגב, בראש, שברו לי את האף, ואת יד שמאל שלי".

חוקר: אני אומר לך שהשוטר ראה אותך מדליק את הבקבוק תבערה ורוצה לזרוק.
חלאחלה: "אין מצב כזה, אני לא עושה את הדברים האלה, אני מבוגר ויש לי שלושה ילדים, צריך לגדל אותם, ומי הדפוק שעושה דברים כאלה וזורק בקבוק תבערה?".

ובכן, בואו נישאר עם השאלה התמימה הזו של חלאחלה, "מי הדפוק שעושה דברים כאלה", שאלה שניסתה לצייר אותו כמי שלא רק שלא נוקט באלימות בעצמו, אלא גם לא מבין את מי שכן עושים את זה.

חיטוט קצר בהיסטוריה של האדון חלאחלה מלמד שכבר בשנת 2012 הוא נעצר בחשד שיחד עם אחר תקף באבנים וזיקוקים בית מגורים, והשחית רכבים של האו"ם. התיק לא הבשיל אז לכתב אישום, חלאחלה שוחרר ויצא נקי. שלוש שנים אחר כך נעצר, בעיצומו של גל פיגועים קשה בירושלים, כשהוא מסית ומוחא כפיים לרוצחי יהודים באמצעות חשבון הפייסבוק שלו. הנה כמה דוגמאות: בתחילת אוקטובר 2015 רצח המחבל מהנד חלבי בעיר העתיקה בירושלים את רב טוראי אהרון בניטה, שצעד עם רעייתו, ופצע אותה קשה. רגע אחר כך, רצח בדקירות גם את נחמיה לביא, אב לשבעה, שחש למקום כדי לסייע. כמה ימים אחרי הפיגוע המזוויע הזה, העלה חלאחלה לדף הפייסבוק שלו תמונה בה נראית גופתו של המחבל הרוצח, ולצידה כתב "הבוקר שלכם מבושם בדם השאהידים". שעות ספורות עברו וחלאחלה העלה לדף הפייסבוק שלו גם את תמונת אימו של המחבל, וכתב "אימו של השאהיד הגיבור מהנד חלבי. אם השאהיד, כיף לך, הלוואי ואמא שלי במקומך".

עוד כמה ימים עברו, ושני מחבלים קטינים ביצעו פיגוע דקירה בשכונת פיסגת זאב. חלאחלה פירסם בפייסבוק תמונה בה נראות שתי גופות אדם מוטלות על הקרקע ודם ניגר מהן. לצד התמונה כתב "כובש נקמני מלוכלך שם את רגלו על גופת השהיד...בואו נראה מה יביא איתו כעס העם מחר...בגלל התמונה הזו כמו שהתרחש אתמול עם בננו אחמד מנאסרה (אחד המחבלים הקטינים - ק.ל.) נחכה ונראה, ומה שצריך לדעת הכובש שאנחנו נהיים יותר ויותר נחושים ואכזריים במריבות ולא מפחיד אותנו למות בכלל בכלל בכלל". עוד כמה ימים עברו וחלאחלה העלה לפייסבוק תמונה בה נראית דמות אדם רעול פנים אוחז בידו סכין קצבים, כשבגוף התמונה נכתב "הסכינים שלנו לא שבעו מצווארם של היריבים הציונים - האינתיפאדה ממשיכה".

חלאלה הורשע בחמש עבירות של הסתה לאלימות, הסתה שהתבצעה כאמור בעיצומם של ימים רוויי דם בירושלים, אבל בהסכמה בין סנגורו לבין המדינה, הוא יצא בזול ונשלח לשבעה חודשי מאסר בפועל בלבד.

אגב, בכתבת טלוויזיה ששודרה אודות נאדר חלאחלה המסכן, מעבר להסבר של עורך דינו לפיו הלקוח שלו הותקף בעת ש"ישב ברחוב", דווח שחלאחלה הוא "סדרן ביד ושם". רגע לפני שיצליח לשכנע שהוא מדריך סיורים בבירקנאו, פניתי ל"יד ושם" כדי לבדוק מה עושה אצלם חלאחלה. בתחילה לא מצאו שם כלל עובד בשם הזה. אחרי חיפוש נוסף, התברר שהאיש הועסק בעבר בקפיטריה של "יד ושם" כעובד קבלן חיצוני, ו"הוצא מעבודה ב'יד ושם' לפני אותו סיפור שבגינו נעצר". כשבקשתי תאריכים נמסר לי ש"עבד עד 2015 ואז עבר למקום אחר" וש"לעיתים רחוקות היה מגיע לתגבור". זוכרים מה קרה ב- 2015? אז כאמור נעצר ובהמשך הורשע בהסתה לטרור אחרי שעודד רצח יהודים.

על דבר אחד אין מחלוקת. חלאחלה אכן נחבל בכל חלקי גופו. על מה הייתה מחלוקת? על השאלה ממה וממי נגרמו החבלות, ועל השאלה האם מי מאנשי המשטרה הפעיל כוח בלתי סביר בנסיבות האירוע.

במח"ש ניהלו חקירה, אספו עדויות, ליקטו סרטונים מהיכן שיכלו, והכריעו שיש לסגור את התיק נגד א', ולהעביר אותו לטיפול משמעתי במשטרה. עוד שנה עברה וביוני שעבר, שנתיים אחרי "שומר החומות", זומן א' לדין משמעתי בפני קצין שיפוט, נצ"מ רג'א קיס, סגן מפקד מרחב ירושלים במג"ב. "במעשיו המתוארים", נטען כלפי א', "...השתמש השוטר בכוח מעבר למידה הנדרשת...בכך שהטיח את המתלונן מספר רב של פעמים על הרצפה והכה בו באגרופים וזאת למרות שהמתלונן היה נתון לשליטתו, ואף המשיך במעשיו גם לאחר שהבחין בכוח החילוץ שהתקרב אליו". א' חזר על מה שאמר לחוקרי מח"ש. הכרעת הדין, שמצאה אותו אשם, הייתה מוזרה מאוד.

"מציין שמכיר את האירוע, וצפיתי בסרטונים שהופצו בזמנו", כתב קצין השיפוט, "כמו כן, בעברי ובמסגרת התפקידים שעשיתי מכיר אירועים מסוג זה ולכן אני מרשיע את השוטר במעשה, לא בלב שלם, מהסיבה שהסיטואציה שנכח בה אינה פשוטה בכלל ויש בה רמת סיכון חיים ושלמות הגוף מהגבוהות שיש". א', שיצא מההליך הזה עם נזיפה, לא התכוון לוותר. זמן קצר עבר לפני ששיגר אל מחלקת המשמעת במשטרה בקשה להגשת ערר. "על פי הבנתי, הרשעה בהליך משמעתי אמורה להיות מעבר לספק סביר, עם זאת דומה כי כבוד השופט ששפט אותי כלל לא היה משוכנע בכך, שכן ציין בעצמו בהכרעת הדין 'אני מרשיע את השוטר במעשה לא בלב שלם'. לעניות דעתי די בכך כדי להורות כי אני זכאי...איני יכול להשלים עם הרשעה בעבירה שלא ביצעתי ועל כן אבקש לאפשר לי לערור על ההרשעה וכן לאפשר לי להגיש נימוקים לערר".

לפני כמה ימים, הסתיימה הסאגה. א' זוכה סופית. ארבע שנים אחרי האירועים, ארבע שנים אחרי שנאדר חלאחלה הלך הביתה חופשי ומאושר, ארבע שנים של חקירות מח"ש, והליך משמעתי אחד והליך משמעתי שני.

האם צריך להעלים עין מתלונות על אלימות שוטרים? כאמור, לגמרי לא. אבל המציאות שבה מסתערב נשלח לפעילות מבצעית בעיצומם של ימי לחימה עמוסי טרור ואלימות, נקלע לאירוע אלים ומסוכן, ומוצא את עצמו נלחם במשך ארבע שנים על שמו הטוב בחקירות פליליות ובהליכים משמעתיים - היא מציאות בלתי נסבלת. בסיומו של כל הליך כזה צריכה המדינה, או מי מטעמה, לשאול מה עושה פרשה כזו לאנשים כמו א' ולמוטיבציה שלהם להתגייס, להסתכן, וללכת ראשונים קדימה. התשובה לשאלה הזו איננה עניינו הפרטי של א'. היא העניין של כולנו.