"לא יכול להיות, אבדה לעולם": חברים סופדים לנופלים בתקרית בעזה

"הלב נשבר. מרכינים ראשנו ומשתתפים באבלם הכבד של כל בני ובנות משפחתו, קהילת שדה ורבורג וקהילת בית-חינוך 'עמי אסף' בשעה קשה מנשוא זו. יהי זכרו של יואב ברוך לעד" - ספדה המועצה האזורית דרום השרון לחלל צה"ל יואב רוור, אשר נהרג לצד שלושה מחבריו בתקרית הקשה בחאן-יונס הבוקר (שישי): "בצער רב ובכאב עמוק קיבלנו את הבשורה המרה על מותו של סמ"ר יואב רוור משדה ורבורג, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה בעת מילוי תפקידו כלוחם ביחידת יהל"ם בחיל ההנדסה הקרבית. בן 19 בנופלו. יואב, בנם של ליאור וגילי רוור ואח לתמר ועומרי, בוגר בית-חינוך 'עמי אסף', הלב נשבר".

מאיגוד הכדורסל בישראל נמסר: "איגוד הכדורסל כואב את לכתו בטרם עת של יואב רוור, שחקן נבחרת ישראל עד גיל 14 בעברו, שנפל היום ברצועת עזה במסגרת שירותו הקרבי. רוור שיחק במחלקת הנוער של הפועל כפר-סבא ומעבר להיותו ספורטאי מצטיין, כבש את כולנו עם האופי המיוחד והצנוע שלו. איגוד הכדורסל שולח תנחומים למשפחה".

שורדת השבי לירי אלבג פרסמה סטורי שבו ספדה ליואב רוור, ושיתפה שהוא היה בן כיתתה.

רותם בן-אברהם, רכז הביטחון של היישוב חיננית וחברו הקרוב של רס"מ במיל' חן גרוס, אמר בכאב: "אדם שאוהב לעזור לכולם, לוחם גדול, היה איש רק של טוב לא היה עושה רע לאף אדם בעולם".

ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן: "חן היה בן אהוב, לוחם אמיץ ויקר, ותושב מסור של חיננית ושל השומרון. הוא היה חלק מהקהילה ומהעשייה הביטחונית והאזרחית ביישוב ובאזור. אדם בעל שיעור קומה שהיה אהוב על כל מכיריו, בשם כל תושבי השומרון אני שולח חיבוק עמוק למשפחת גרוס, לחבריו ולאוהביו. חן לא יישכח מלבנו לעולם".

היישוב חיננית מסר את ההודעה הקשה לתושבים: "בצער רב וביגון עמוק אנו מודיעים בכאב כי בן קהילתנו היקר, חן גרוס ז"ל, נפל בקרב בעזה. ליבנו עם משפחת גרוס בשעה קשה זו. אנו שולחים תנחומים מעומק הלב ומחזקים את ידי המשפחה ואת כלל בני הקהילה, בשותפות גורל ובכאב כבד".

יו"ר היישוב, אור יעקובוביץ': "חן גרוס, חבר קרוב של בני היישוב, אדם משכמו ומעלה, עם הרבה מאוד עשייה חברתית, ושותף פה להתיישבות על מלא, ספורטאי, לוחם ביחידה מיוחדת, בעל מפעל בשחק, מלח הארץ. אנחנו מחבקים את המשפחה בשעה קשה זו".

קבוצת הכדורגל 'בני יהודה' ספדה לגרוס, שהיה אוהד מושבע שלה: "מועדון הכדורגל 'בני יהודה - תל-אביב' מרכין ראש עם היוודע דבר נפילתו של אוהד הקבוצה, רס"ם (מיל') חן גרוס, בן 33 ממושב גן יאשיה, לוחם בעוצבת הקומנדו ביחידת מגלן. חן היה מלח הארץ, גיבור אמיתי עם חיוך כובש ולוחם מסור. כולנו במועדון שולחים תנחומים למשפחת גרוס היקרה, שרבים מהם הם אוהדי הקבוצה ולכל קרוביו וחבריו. יהי זכרו ברוך".

רוני בן-אב, חברה קרובה של חן גרוס, כתבה בפוסט בפייסבוק: "ויהי חושך. מקבלת הודעה, חן גרוס, לא יכול להיות, השכן שלי? האלוף הזה? לא ייתכן, רק לפני שבועיים שאלתי אותך "זהו חן? נגמר עזה?", וענית לי: "לא, איפה, הולך וחוזר". "שמור על עצמך", ביקשתי. אהבנו לראות אותך מטייל עם הכלבים, מחייך חיוך ענק, בונה, מרכיב בלי הפסקה מכוניות ומה לא.

אתה אבידה לעולם, אני עוברת ליד הבית שלך ולא מאמינה. חן, מה, זהו? הטובים ביותר הולכים. כבה האור. מצטערת עבורך, עבור הורים שלך, איזה הפסד! ה' ייקום דמך!".

ישי תשובה, חברו של חן גרוס, כתב: "חן גרוס נהרג הבוקר. אני נמנע מחדשות בימים אלה, את העובדה המטלטלת למדתי מחבר שהתקשר לשאול: "תגיד, זה לא החבר שלך?".

"זה כן.

אני רוצה לספר לכם בכמה מילים על חן, על הצדדים שאני הכרתי. לא מחשיב את עצמי לחבר הכי-הכי קרוב, ובכל זאת.

"הכרתי את חן כשהגיע ללמוד אצלי ריתוך בקורס שלימדתי לפני שנים רבות. דרכי ודרכו הצטלבו בהמשך השנים בדרכים נוספות - הוריו, עדי ואירית, שבבעלותם חברה שעוסקת במשאבות, נהיו לקוחות שלי. חן היה התלמיד לשעבר היחידי איתו שמרתי על קשר (והיו כמה מאות לאורך השנים).

"חן, דור המשך לעדי ואירית, עבד במפעל המשפחתי, דחף קדימה, יזם בנשמתו, ששום מכשול לא עצר אותו, איש עשייה ועבודה, עשה את דרכו ביושר, בהגינות, ברוח טובה ובשיתוף פעולה. בחור חייכן, ישיר, קסם אמיתי, תחת ידיו עבר המפעל לפני מספר שנים ממקומו הקודם בכפר ויתקין לפארק התעשיה שחק. אני זוכר שסיפר לי בטלפון כמה קר שם בחורף כי כל המבנה פתוח עדיין.

"חן פעל להקמת בית-יציקה במפעל, תחילה לברונזה ובהמשך לחלקי פלדה של משאבות, מגופים ומחברים שונים. סידר ושינה את מחלקות הייצור במפעל, וכיד ימינם של עדי ואירית היה אחראי ביום-יום על התפעול. כן, אם שכחתי, גם לעבודות חוץ הייה יוצא.

"ליבי אליך חבר יקר, לעולם, לעולם לא אשכחך. אין לי מילות ניחומים שיקלו באמת על הכאב, ליבי עם המשפחה".

על חן גרוס כתב גם חבר מהפלוגה: "למי שקצת פחות מכיר את גרוס - היה בן-אדם סופר מיוחד, כריזמטי ומלא חיים. היה הסמל של הצוות שלי, מהעלייה לפלוגה ועד להתמזגות עם הצוות המקביל. היה מאוד דומיננטי בפלוגה, בין הסמלים, בתוך הצוות. היה מאוד מצחיק ויצר אווירה טובה - ומנגד תמיד ידע להציב סטנדרטים ולדרוש מהצוות.

רצה בשלב מסויים למצות את עצמו יותר במילואים ולכן עבר ליחידה הזאת. מאוד אהב אקסטרים ולחיות את החיים עד הסוף. לא הטיפוס הסטנדרטי, וזה היה חלק מהקסם שלו. עבד בעסק של המשפחה בתחום המשאבות מים - והיה מאוד טוטאלי. אבידה גדולה".