ארצות הברית הטילה הערב (חמישי) סנקציות על ארבעה שופטים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. זאת, בעקבות חקירת פשעים שבוצעו לכאורה בידי כוחותיה באפגניסטן, וצווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט על רקע המלחמה בעזה.
המהלך חסר התקדים של וושינגטון נגד בית הדין הפלילי, שבו היא אינו חברה, כוון נגד סולומי באלונגי בוסה מאוגנדה; לוס דל כרמן איבנס קראנסה מפרו; ריינה אדלייד סופי אלאפיני גנסו מבנין; ובטי הולר מסלובניה.
"כשופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי, ארבעת האנשים הללו היו מעורבים באופן פעיל בפעולות הבלתי לגיטימיות וחסרות הבסיס של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד אמריקה או נגד בעלת בריתנו הקרובה, ישראל, מסר שר החוץ האמריקני מרקו רוביו בהצהרה.
לדברי רוביו, "בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא פוליטי וטוען באופן שקרי לסמכות בלתי מוגבלת לחקור, להגיש כתבי אישום ולהעמיד לדין את אזרחי ארצות הברית ובעלות בריתנו".
בית הדין גינה את הסנקציות, שלדבריו מהוות ניסיון לפגוע בעצמאותו של מוסד משפטי בינלאומי המספק "תקוהו וצדק למיליוני קורבנות של זוועות שלא ניתן לתאר".
הסנקציות על השופטים הוטלו בתקופה של משבר בבית הדין, בעקבות יציאתו לחופשה של התובע הראשי, קרים חאן, הנחקר בחשד לתקיפה מינית של עובדת. חאן היה זה שביקש את צווי המעצר לנתניהו וגלנט, וכן לשלושה ראשי חמאס - שחוסלו מאז על ידי ישראל.
השופטים בוסה וקראנסה מכהנים בתפקיד מאז 2018. ב-2020, בתקופת הכהונה הראשונה של טראמפ, הם היו מעורבים בקבלת ערעור שאפשר לתובעת הראשית דאז, פאטו בנסודה, לפתוח בחקירה רשמית של פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בידי כוחות אמריקניים באפגניסטן. בעקבות זאת, טראמפ הטיל סנקציות על בנסודה ועל אחד מבכירי יועציה.
השופטות אלפיני גאנסו והולר פסקו לטובת הבקשה להוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט.
הסנקציות יקשו על השופטים לבצע אפילו עסקאות פיננסיות שגרתיות, שכן כל בנק הקשור לארצות הברית, או שמנהל עסקאות בדולרים, צפוי לציית להגבלות. עם זאת, משרד האוצר האמריקני יאפשר להם להשלים עסקאות מהיום עד 8 ביולי, כל עוד כל התשלום יועבר לחשבון מוקפא בארצות הברית.