שלמה בן-עמי נולד בטנג'יר שבמרוקו בשם שלמה בן-אבו. הוא עלה עם משפחתו לארץ בשנת 1955, וגדל בקיבוץ אפיקים ובקרית שמונה. בשנים 1962-1965 שירת בצה"ל בחטיבת גולני ובתום שירותו שינה את שמו. הוא נשוי ואב לשלושה.
לאחר שחרורו החל בלימודי ספרות והיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב. ב-1974 השלים תואר דוקטור בהיסטוריה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, וב-1978 קיבל תואר פרופסור מאוניברסיטת תל-אביב. בין השנים 1971-1980 עבד כמרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ובשנים 1976-1980 כיהן כראש תוכנית הלימודים האקדמית לפיקוד ומטה של צה"ל. בשנים 1980-1982 שימש כמרצה אורח באוקספורד.
בן-עמי נחשב למומחה עולמי להיסטוריה של ספרד ואף פירסם מספר ספרים העוסקים בהיסטוריה של ספרד, ישראל ואיטליה. כמו כן פירסם מאמרים רבים ואת הספר "מקום לכולם".
בשנת 1986 מונה בן-עמי ליו"ר המועצה לתכנון חברתי במשרד ראש הממשלה. בשנים 1987-1991 כיהן כשגריר ישראל בספרד. בתפקידו פיתח קשרים טובים עם השלטון הספרדי, וליווה את ועידת מדריד. בשנים 1992-1993 היה בן-עמי חבר המשלחת הישראלית לשיחות מדריד, ובשנת 1994 היה ראש המשלחת הישראלית לשיחות הרב צדדיות בענייני פליטים במזרח התיכון.
ב-1994 כיהן כיו"ר משותף של הוועדה המדינית במפלגת העבודה, והיה ממקימי הפורום למחשבה מדינית וחברתית. ביוני 1996 נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה, והיה חבר בוועדת החינוך והתרבות ובוועדת החוץ והביטחון וכן ראש ועדת המשנה לשירות החוץ. בבחירות המקדימות במפלגת העבודה ב-1999 נבחר למקום הראשון, עם מאה אחוזים מקולות הבוחרים. עם הניצחון בבחירות, מינה אותו ברק לשר לביטחון פנים. ביוני 2000 מונה לעמוד בראש צוות השיחות החשאיות עם הפלסטינים. בעקבות התפטרות שר החוץ דוד לוי, מונה בן-עמי למחליפו בנובמבר 2000.
שלמה בן-עמי
14.1.2001 / 15:32