חתול רחוב חולה בכלבת תקף בני אדם וכלבים בישוב לוטם שבגליל. זה כבר מקרה הכלבת ה-40 בישראל מאז תחילת השנה. 38 מהמקרים היו באזור הצפון. מדובר בעליה גבוהה במספר מקרי הכלבת בהשוואה לשנים קודמות.
מחלת הכלבת היא מחלה נגיפית חשוכת מרפא. מרגע הופעת סימנים קליניים ראשונים בבני אדם או בבעלי חיים, אין אפשרות להציל את החולה, והמוות הינו ודאי. נגיף הכלבת פוגע בכל היונקים, ומועבר ברוק, בעיקר על ידי נשיכה. ניתן למנוע את המחלה בבעלי חיים בחיסון הניתן מבעוד מועד, ובבני אדם באמצעות חיסון לאחר חשיפה לנגיף.
בשנה שעברה מת מכלבת תושב נצרת בן 76 אשר ננשך כחודש וחצי לפני מותו על ידי הכלב הפרטי שלו, שלא היה מחוסן לכלבת, כנדרש בחוק. מקרה המוות הקודם שנגרם מכלבת היה בשנת 2002. מקרי הכלבת בחתולים נדירים יחסית; מקרה אחרון נרשם ב-2022 ולפני כן ב- 2017, אז נמצאו שני חתולי בית חולים בכלבת, בישוב גן-נר שבגלבוע. למרות זאת ולמרות התפרצות הכלבת בצפון, אין חובה לחסן חתולי בית בחיסון כלבת, בעוד שעל פי חוק חובה לחסן כלבים.
מרבית מקרי הכלבת מתגלים סמוך לאזורי הגבול בצפון. מדינת ישראל מוקפת במדינות, אשר בהן המחלה אינה זוכה לטיפול ומניעה, הן במסגרת חיות הבית והן במסגרת חיות הבר. מקור התפרצות המחלה נובע מחדירות מתמידות של נגיף הכלבת על ידי חיות בר מהמדינות השכנות- לבנון, סוריה וירדן. מכיוון שבניגוד למדינות השכנות, המחלה לא מתקיימת בישראל באופן אוטונומי, הרי שהרכיב המרכזי שיכריע האם המחלה תצליח להתפשט בתוך ישראל ולהתקיים בתוכה, או שתגווע מעצמה, היא צפיפותן של אוכלוסיות חיות בר- בעיקר תנים ושועלים.
בתשע השנים האחרונות ממוצא מקרי הכלבת לשנה היה 47. השנה כבר נרשמו 40 מקרים בפחות משישה חודשים. יש לציין כי בספירה נכללים רק מקרים שבהם החיה אומתה באופן וודאי בבדיקות מעבדה. מקרים שבהם החיה החשודה כחולה לא נלכדה, או שמתה בשטח ולא נצאה, לא נכללים בספירה. אתמול, לדוגמא, הותקפה אישה על ידי מספר כלבים, סמוך להר אדיר שעל גבול הצפון. היא נפצעה קל ולא נזקקה לטיפול בבית חולים. משום שהכלבים התוקפים לא נלכדו ולכן לא נבדקו, גם לא ניתן לאמת את החשד שהיו חולים בכלבת.
מקרי כלבת בישראל בעשור האחרון
- 2015- 27
- 2016- 29
- 2017 - 74
- 2018- 60
- 2019- 17
- 2020- 45
- 2021- 40
- 2022- 29
- 2023- 45
- 2024- 55
- 2025- 40 עד היום