'גזל הזדמנות עסקית': שופטת העליון רות רונן משרטטת את גבולותיה של עילת התביעה

שופטת בית המשפט העליון רות רונן התייחסה בימים האחרונים לסוגיה החדשנית של עילת גזל ההזדמנות העסקית, וניסתה לענות על השאלה מתי מנהל או נושא משרה אחר בחברה יראה כגוזל ממנה הזדמנות עסקית, שהיא של החברה - ואסור לנצלה. הדברים נאמרו בהרצאה של השופטת רונן, שהתקיימה במסגרת מושב תחת הכותרת "ליטיגציה מסחרית - המאבקים הגדולים בדיני ניירות ערך", שנערך במסגרת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שהתקיים בשבוע שעבר באילת.

השופטת רונן ציינה כי היא מצאה לשרטט את הכללים בדבר עילת גזל ההזדמנות העסקית. רונן ציינה כי מבחינתה הקריטריון הראשון שחשוב הוא לבדוק מהו תוכן ההסכמה בין בעלי המניות לגבי תחום הפעילות של החברה, לעומת תחומים אחרים: "האיסור לנצל הזדמנות עסקית של החברה, אינו ניתן להתניה, אולם זכותם של בעלי המניות להגדיר מהו תחום העיסוק של החברה. במיוחד בחברה קטנה ופרטית, מוטב שההסכמות יהיו ברורות ומפורשות. קריטריון נוסף הוא שימוש במשאבים של החברה: השימוש במשאבים, כדי שיוגדר של החברה, צריך להיות יחסית מאסיבי".

עוד קריטריון עליו דיברה הוא שימוש במוניטין של החברה. "תוך אבחנה בין מוניטין אישי ולא של החברה, וגם הניסיון, האם הוא רכוש פרטי שלי כמנהל, או שניתן לראותו כניסיון שצברה החברה. דבר נוסף הוא השימוש במידע, בזיקה להזדמנות העסקית הספציפית, האם זהו ניסיון של החברה או ניסיון אישי של המנהל, והאם המידע הגיע אלי בכובעי בהיותי חלק מן החברה", אמרה השופטת רונן. בנוסף, לדברי השופטת רונן, "אם נושא המשרה, בעקבות ההזדמנות העסקית, מוצא את עצמו מתחרה בה, אזי היא עשויה להיחשב ככזו שאסור לנצלה".

יחד עם זאת, השופטת רונן סייגה את דבריה באומרה כי המבחנים שציינה מתייחסים בעיקר לחברות פרטיות קטנות, אולם בכל הקשור לחברה ציבורית, שבה יש ריבוי בעלי מניות ואלמנט ההסכמה למשל אינו רלוונטי, כי חברה ציבורית היא בעלת פוטנציאל לעסוק בריבוי של תחומים ולפעמים מתבקש כי תעשה זאת, וכי מבחן השימוש בקניין של החברה ומשאביה - מופעלים כולם באופן שונה.

עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן, מומחית בליטיגציה תאגידית, דיברה במושב על עילת הקיפוח בחברות ציבוריות, שביסודה המטרה למנוע חלוקת משאבים בלתי שוויונית בין הרוב לבין המיעוט. "העילה מייצרת מצב נתון שבו דירקטור או מנהל יכול לקדם עסקאות שהן אמנם לטובת החברה, אבל בתוצאה היא על חשבון המיעוט. זה יכול להיראות לגיטימי, על גבול הרציונל העסקי, אבל בתוצאה בעל מניות מיעוט יקופח", אמרה.

ד"ר ארידור בר-אילן הזהירה את הדירקטורים כי הם יכולים למצוא עצמם חשופים לתביעות גם אם החלטה עסקית שקיבלו היא לטובת החברה. "המשמעות היא שאם אתם דירקטורים או נושאי משרה, אתם צריכים לדעת שגם החלטה עסקית שחשבתם שהיא לטובת החברה, גם אם תוך שקילת שיקולים עסקיים לגיטימיים, עדיין אתם יכולים למצוא את עצמכם בצד הלא נכון של עילת הקיפוח, משום שגם אם תהליך קבלת ההחלטות העסקיות בוצע באופן תקין, זה לא אומר שהתוצאה אינה פוגעת במיעוט שלא כדין - וכאן אתם חשופים לתביעות בנושא", הסבירה עורכת הדין.

בנוסף, עו"ד ד"ר ארידור בר-אילן התייחסה להגנות הקיימות למנהלים מפני תביעות בעילות קיפוח המיעוט. "האם הפטור מאחריות, למשל בעילת רשלנות יחול גם במקרה של קיפוח? לא בטוח מה תאמר הפסיקה בנושא. גם אם ננקטו אמצעי זהירות סבירים, הנטייה היא שהפטור לא יחול בהגנה מפני תביעות קיפוח המיעוט כי לא בהכרח שתהליך, הגם שתקין, אבל שמוביל לקיפוח, יאושר כהגנה", הצהירה.

עו"ד ארידור הדגימה: "נניח שחברה צברה הון אך לא מחלקת עודפים תקופה ארוכה, ואחר כך מבצעת עסקת נדל"ן גדולה בשיתוף בעל השליטה, שקיבלה את כל האישורים הנדרשים. האם בעלי מניות המיעוט יכולים לטעון שיש קיפוח כי הועדף בעל השליטה? צריך לזכור שבקיפוח, הדירקטורים ובעל השליטה יכולים להיות חשופים לתביעה ישירה, בלי אפילו לקבל קודם אישור של בית המשפט, כמו שקיימת למשל בתובענות נגזרת. יש הרבה התפתחויות משפטיות בתביעות נגזרות, ובכל הנוגע לכלל שיקול הדעת העסקי, ואני חושבת שנכונו לנו עוד עלילות גם בתחום של הקיפוח".