איראן שואפת לחזק את מערך ההגנה האווירית שלה, על רקע היערכות לאפשרות של תקיפה ישראלית או אמריקנית נגד תשתיות הגרעין במדינה, וזאת אם המשא ומתן על תוכנית העשרת אורניום ייכשל - כך דווח היום (שלישי) ב"פייננשל טיימס.
לפי הדיווח, חלק ניכר מהטילים המתקדמים ביותר נגד מטוסים וממערכות המכ"ם של איראן - בהם מערכות ה־S-300 הרוסיות ארוכות הטווח - הושמדו או ניזוקו בתקיפות אוויריות ישראליות באוקטובר ובאפריל 2024. עם זאת, מומחים אומרים כי מרכיבים רבים במערך ההגנה האווירית של איראן נותרו שלמים, או שנראה כי תוקנו בחודשים האחרונים. הערכות מודיעין מערביות ותמונות לוויין שנבחנו על ידי אנליסטים בתחום הביטחון מעידות כי איראן העבירה מחדש מאז מספר משגרים של טילים נגד מטוסים - כולל מערכות S-300 - סמוך לאתרים גרעיניים מרכזיים כמו נתנז ופורדו.
בנוסף, חלק מהציוד אף הוצג בפומבי בחודשים האחרונים, ובכלל זה בתצוגה חגיגית של אמצעי לחימה - שבה נראו משגר S-300 ומשאית מכ"ם - שנערכה בטהראן במהלך חגיגות "יום הצבא" בחודש שעבר.
יחידת S-300 הוצגה גם כשהיא משגרת טיל נ"מ במהלך תרגיל צבאי בפברואר, תוך שימוש במכ"ם חדש מתוצרת איראן — ייתכן משום שהמכ"ם המקורי לא היה כשיר לפעולה, כך לפי ניקול גרייז'בסקי מהמכון קרנגי בוושינגטון. "אין ספק שאיראן שואפת להפריך את הטענה שמערכות ההגנה האווירית המתקדמות שלה הושמדו", אמרה.
ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן, מוחמד באקרי, אמר בחודש האחרון בנוגע לההיערכות של איראן למתקפה כי "אנו עדים לשיפור מרשים ביכולות ובכשירות של מערך ההגנה האווירית של המדינה", אמר, והתגאה ב"הגדלה פי כמה של ההשקעות". "אויבי האומה האיראנית צריכים להבין שכל הפרה של המרחב האווירי שלנו תסב להם נזק משמעותי", הוסיף.
למרות שהמשא ומתן עם וושינגטון על עתיד תוכנית הגרעין של איראן עדיין נמשך, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ — שנטש את הסכם הגרעין הקודם עם איראן במהלך כהונתו הראשונה — איים לתקוף את הרפובליקה האסלאמית אם השיחות ייכשלו. וושינגטון דורשת מאיראן להפסיק את העשרת האורניום, שלדבריה חיונית למניעת פיתוח נשק גרעיני, בעוד טהראן מתעקשת כי עליה להמשיך בהעשרה לצרכים אזרחיים.
בחודש אפריל הורתה ארצות הברית על פריסת שישה מפציצי B-2 — הפריסה הגדולה ביותר אי פעם של מטוסים אלה — בבסיס דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי, הנחשב לנקודת הזינוק הצפויה לכל מתקפה אפשרית נגד איראן.
ישראל, שכבר הוכיחה כי היא מסוגלת לפגוע במערכות ההגנה האווירית של איראן, לוחצת על ארצות הברית לתמוך בתקיפות נגד איראן. מומחים הזהירו כי קיימת סכנה שישראל תתקוף גם ללא אישור וושינגטון, אם תסבור שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותר להסכם לא טוב.
במהלך התקיפות שביצעה בשנה שעברה, תקפה ישראל אתרי מכ"ם וטילים באמצעות טילים בליסטיים ששוגרו ממרחק רב בהרבה מטווח הפעולה המרבי של מערכת ה־S-300, העומד על 200 ק"מ. מאיצים של טילים אלה, מתוצרת חברת רפאל הישראלית, נמצאו במדבר העיראקי, במרחק של מאות קילומטרים ממטרות התקיפה.
היעילות של תקיפות אלה עדיין נתונה במחלוקת חריפה. תמונות לוויין ממקורות גלויים מראות פגיעות ישירות בודדות, למשל במשאית מכ"ם של מערכת S-300 בבסיס חיל האוויר ליד איספהאן, לאחר התקיפה באפריל 2024. לעומת זאת, צילומי לוויין לאחר התקיפות באוקטובר הציגו אתרים רבים של מערכת S-300 ריקים, באופן שמעלה ספק אם המשגרים הושמדו או שפשוט הועברו למיקום אחר.
"אין הרבה ראיות מוצקות", אמר סאם לייר, חוקר במרכז ג'יימס מרטין ללימודי מניעת הפצה. עם זאת, באיראן ניכרת פגיעה. לפי הערכות מודיעין מערביות, טהראן סבורה שמערך ההגנה האווירית שלה "תפקד מתחת למצופה" בשנה שעברה, ונקטה צעדים כמו שינוי מיקום ושילוב של משגרים ומכ"מים, כך לפי שני גורמים המעורים בדוחות הללו.
לייר ושני מחברים נוספים פרסמו החודש ניתוח של קטע מתוך סרטון תעמולה איראני, שבו נחשף בטעות פנים של מרכז פיקוד של מערך ההגנה האווירית. ניתוח מפורט שביצעו לייר ועמיתו העלה כי מדובר ב"מבנה הגנה מפוצל". עם זאת, תקיפה של אתרי הגרעין של איראן, השוכנים בבונקרים תת-קרקעיים מבוצרים - כמו האתר בנתנז שנבנה בתוך הר - תהיה מסובכת בהרבה מכל פעולה שישראל ביצעה בעבר.
אם ארצות הברית תשתתף בתקיפה, מפציצי B-2 המוצבים בדייגו גרסיה צפויים להטיל פצצות חודרות בונקרים מסוג GBU-57 במשקל של 30 אלף פאונד ישירות על המטרה, כך לפי מחקר שפורסם במרץ על ידי האקדמיה המלכותית לשירותים מאוחדים (RUSI) בלונדון.
אם ישראל תפעל לבדה — בהיעדר מפציצים כבדים או יכולת לשאת חימוש כה כבד — יהיו בידיה אפשרויות מוגבלות יותר. היא צפויה להשתמש במטוסי חמקן מסוג F-35, חמושים בפצצות BLU-109 במשקל 2,000 פאונד, או במטוסי קרב מסוג F-15 הנושאים פצצות GBU-28 במשקל 4,000 פאונד — בשני המקרים יידרשו פגיעות חוזרות באותו מוקד כדי לחדור את המתקנים המבוצרים, כך לפי RUSI.
דבר זה עשוי לדרוש גיחות רבות, תוך שימוש אפשרי במכליות תדלוק אוויריות - אשר עלולות בעצמן להיות פגיעות לטילים נגד מטוסים ארוכי טווח או למל"טים. מאז קיץ 2023, תקפה ישראל מטרות בתימן לפחות תשע פעמים - בטווחים הדומים לאלה של תקיפה באיראן.
המטוסים יהיו גם בטווח פגיעה של המערך הפעיל עדיין של טילים נגד מטוסים קצרי ובינוני טווח, וכן של מל"טים נגד מטוסים מהסוג המתעכב מעל מטרה - מערך שבו איראן שיכללה את הגנתה האווירית בשכבות. יהיה קשה לדעת כמה מאמצעי ההגנה הללו הושמדו עוד לפני תחילתה של מתקפת הפצצה ממוקדת.
בנוסף למערכות קצרות טווח כמו ה-Tor-M1 הרוסית, הארסנל של איראן כולל גם טילים נגד מטוסים מתוצרת מקומית, כגון ה-Bavar-373 ארוך הטווח וה-Khordad-15 בינוני הטווח. לפי פביאן הינץ, עמית מחקר במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים שבבריטניה, תוכניות הפיתוח העצמיות של איראן נבעו מתסכול מהעיכובים באספקה מצד רוסיה ומהסירוב שלה למכור מערכות מתקדמות יותר כמו ה־S-400.
"מהצד האיראני, המאמץ הזה מנסה לשחזר את סיפור ההצלחה של תוכנית פיתוח הטילים הבליסטיים של איראן", אמר. ג'ון אלטרמן, יו"ר תחום הביטחון הגלובלי והאסטרטגיה הגיאופוליטית במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון, אמר כי התמודדות עם מערך ההגנה הזה לא תהיה פשוטה עבור ישראל. "אבל האם זה מעבר ליכולות של ישראל? לא, כמובן שלא. הישראלים מתאמנים בדיוק על תרחיש כזה כבר עשרות שנים".
גם איראן מתכוננת. דיכוי מערכות ההגנה האווירית של איראן עוד לפני הפצצה של אתרי הגרעין יהיה קרב שיימשך שעות - ואולי אפילו ימים - ויכלול עימות ישיר בין צוותי אוויר לבין מפעילי מערכות הגנה קרקעיות. הכוחות התוקפים יידרשו להשתמש במטוסי קרב, טילי שיוט, מטוסים לשיבוש אלקטרוני וטילים נגד מכ"ם כדי להשמיד את מערכות המכ"ם.
"לישראל יש כיום עליונות אווירית כמעט מלאה מעל איראן", אמר רוברט טולאסט, חוקר במכון הבריטי RUSI. "אבל תקיפה כזו תדרוש גלים על גבי גלים של מטוסים במשך שעות. עייפות הצוותים נכנסת לתמונה - ככל שישהו זמן רב יותר מעל איראן, כך עולה הסיכוי שמשהו ישתבש".