לימור לבנת

לימור לבנת נולדה ב-1950 בחיפה, לשולמית, חברת הפלמ"ח שנודעה בכינוי "זמרת המחתרות", ועוזי לבנת, חבר לח"י. היא בעלת תואר ראשון בספרות עברית מטעם אוניברסיטת תל אביב, נשואה, אם לשניים ומתגוררת כיום בתל אביב.

את שירותה הצבאי עשתה בחטיבה 7 של חיל השיריון בתפקידי ח"ן. היא היתה חברה בהנהלת "שורשים" ובשדולת הנשים. כמו כן פעלה לקידום מפעלי תמיכה לנפגעות תקיפה מינית. לבנת זכתה בפרס אמיתי למנהל תקין וטוהר המידות.


בכנסת היא מכהנת משנת 1992 וידועה בפעילותה בנושא קידום מעמד האשה: היא כיהנה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת רצח נשים בידי בני זוגן, יו"ר ועדת המשנה לייצוג נשים וכן חברה בוועדת החינוך והתרבות, ועדת העבודה והרווחה, הוועדה לביקורת המדינה והוועדה לנושאי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו.

עם כינון ממשלת נתניהו מונתה לבנת לשרת התקשורת. בקדנציה הובילה מהלכים חשובים לפתיחת שוק התקשורת לתחרות, ביניהם הוספת מפעיל סלולרי שלישי, קידום חברת הלווין וקידום התחרות ל"בזק" בתחום השיחות לחו"ל. יחסיה עם נתניהו היו עכורים במיוחד ובמהלך כהונתה כשרה שקלה להתפטר, אולם אמרה: "אשאר בממשלה בקרירות ובאיתנות"- ביטוי פרי עטו של מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי, הנאמר כתיאור לדרך שבה על התנועה להציג את עמדותיה, חרף המאבקים נגדה.

באוקטובר 1997 החליט מרכז הליכוד כי לא יתקיימו עוד פריימריס והמועמדים לכנסת ייבחרו על יד המרכז, צעד שהוביל מחנה נתניהו, ששלט במרכז. בנאום בפני חברי המרכז שאלה את הקהל הכועס: "האם נבחרנו כדי ללקק לכם ולחלק ג'ובים?". הקהל השיב לה ב"כן" גורף.

בכנסת הנוכחית מכהנת לבנת כחברה בוועדת החינוך והתרבות, בוועדה לקידום מעמד האשה ובוועדת הכספים. למרות שהיא הוזכרה כמועמדת אפשרית להתמודדות על ראשות הליכוד נמנעה לבנת מלעשות כן בפריימריס שלאחר התפטרותו של ברק.