בנימין נתניהו

בנימין נתניהו נולד בתל-אביב ב-21 באוקטובר 1949, בן לצילה ופרופ' בן-ציון, אח ליהונתן הבכור ממנו ועידו הצעיר. משפחתו היתה רוויזיוניסטית במלוא מובן המילה: אביו היה העורך המדעי של האנציקלופדיה העברית ומזכירו של זאב ז'בוטינסקי. נתניהו גדל בירושלים ולמד בבית הספר היסודי "דרום". מאוחר יותר עברה המשפחה לארה"ב, במסגרת עבודת האב, ונתניהו למד בתיכון בארה"ב, ובילה את חופשותיו בארץ.

כחודש לפני מלחמת ששת הימים חזר נתניהו והתגייס לצבא. הוא התנדב לסיירת מטכ"ל, פיקד על צוות בסיירת והשתתף במבצעים שונים. הוא נפצע במבצע "סבנה", בו השתתף גם ברק. על חלקו במבצע אחר זכה לעיטור מיוחד. הוא השתחרר מהשירות ב-1972, נסע לארה"ב, והחל ללמוד ארכיטקטורה באוניברסיטה, אך עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שב ארצה ונלחם בגזרת סואץ וברמת הגולן. בתום המלחמה הוענקה לו דרגת סרן.

נתניהו שב לארה"ב, סיים תואר בארכיטקטורה, המשיך ללימודי מדע המדינה וכלכלה בהרווארד ולימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת M.I.T. ייתכן ונתניהו לא היה מגיע כלל לפוליטיקה, אך מותו של אחיו הנערץ, יהונתן, במבצע אנטבה, גרמה למהפך בחייו. הוא החל בפעילות בינלאומית למניעת טרור ולהנצחת זכר אחיו.

ב-1978 שב נתניהו ארצה והחל לעבוד כמנהל שיווק בחברת הרהיטים "רים". במקביל הקים את מכון יהונתן לחקר הטרור. ב-1982 קיבל את הצעתו של שגריר ישראל בוושינגטון, משה ארנס, והתמנה לציר בשגרירות. שנתיים לאחר מכן מונה לשגריר ישראל באו"ם. בזמן שהותו בארה"ב, רכש את חיבתו של הרבי מלובביץ', ומאז הוא זוכה לסיועה של קהילת חב"ד.

ב-1987 חזר לישראל והחל לעסוק בפעילות פוליטית במסגרת הליכוד. הוא נבחר לכנסת מטעם הליכוד ב-1988 ומונה לסגן שר החוץ. עם פירוק ממשלת האחדות השניה, מונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה. במסגרת תפקידו השתתף בוועידת מדריד שכונסה ב-1991, לאחר מלחמת המפרץ.

לאחר תבוסת הליכוד בבחירות 92', היה נתניהו הראשון שהודיע כי יתמודד על ראשות התנועה. שנה לאחר מכן ניצח את בני בגין, דוד לוי ומשה קצב והפך ליו"ר התנועה והאופוזיציה. הוא היה מתומכיו הנלהבים של החוק לבחירה ישירה לראשות הממשלה, והצביע בעדו בכנסת בניגוד לעמדת מפלגתו.

כיו"ר האופוזיציה עמד נתניהו בראש מחנה המתנגדים לתהליך אוסלו. הופעתו בהפגנה בכיכר ציון, בה הונפו תמונות של ראש הממשלה רבין במדי אס.אס, גררה ביקורת רבה. לאה רבין ז"ל סירבה להתפייס עימו עד יום מותה.

לקראת בחירות 96' הקים נתניהו את גוש הימין, כשאיחד את הליכוד עם גשר וצומת לרשימה אחת. כנגד כל הסיכויים ניצח את שמעון פרס בהפרש של 30 אלף קולות בלבד והפך לראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל, והצעיר ביותר בתולדותיה, כשהוא בן 47 בלבד.

כהונתו התאפיינה ביחסים מתוחים עם הפלסטינים. בספטמבר 96' החליט לפתוח את מנהרת הכותל והכריז כי "זהו סלע קיומנו". הדבר גרם לפרוץ מהומות בהן נהרגו 15 חיילים ועשרות פלסטינים. עם זאת, נתניהו המשיך במו"מ, חתם על הסכם למסירת חברון לידי הפלסטינים וכן על הסכם וואי, בו נסוגה ישראל מ-13 אחוזים משטחי הגדה.

בזירה הפנימית סערה הארץ בתחילת 1997, לאחר חשיפת פרשת "בר-און חברון", על פיה תיכנן נתניהו למנות את רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה. על פי החשד, בר-און היה אמור להעניק חנינה לאריה דרעי, בתמורה לתמיכת ש"ס בהסכם חברון. נתניהו הכחיש טענה זו מכל וכל ובסיום חקירה, במהלכה נחקר נתניהו תחת אזהרה, המליצה המשטרה להעמידו לדין. היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין החליט שלא להעמיד אותו לדין, אך פירסם דו"ח ובו ביקורת נוקבת על מעשיו של נתניהו.

לאחר שורה של התפטרויות – מיעקב נאמן ודוד לוי ועד דן מרידור ויצחק מרדכי, נפלה ממשלת נתניהו בדצמבר 98'. בבחירות שנערכו ב-99' הובס נתניהו בידי ברק והודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

התבטאויות רבות של נתניהו עוררו סערה, ביניהן לחישתו על אוזנו של המקובל כדורי כי "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים", וקריאתו מול תומכי ליכוד כלפי התקשורת: "הם מ-פ-ח-ד-י-ם". בכנס אחר שאל נתניהו את הנוכחים אם מישהו אינו חבר ליכוד, וכשנענה בשלילה פשט את אפוד המגן.

לאחר שהכריז על פרישתו, פנה נתניהו לעסקים פרטיים והתפרנס מייעוץ לחברות שונות ומהרצאות ברחבי העולם. בספטמבר 1999 פירסם העיתון "ידיעות אחרונות" תחקיר ממנו עלה החשד כי קבלן ההובלות אבנר עמדי עשה עבודות פרטיות עבור נתניהו ואשתו, וקיבל תשלום ממשרד ראש הממשלה. בחיפוש בביתו נמצאו מתנות שקיבל במהלך תפקידו כראש ממשלה. נתניהו נחקר שוב תחת אזהרה ושוב המליצה המשטרה להעמידו לדין, אך הפרקליטות החליטה להימנע מכך מחוסר ראיות.

עם הודעת ההתפטרות של ברק הודיע נתניהו כי יתמודד לראשות הממשלה, אך לאחר שהתברר כי הבחירות יהיו לראשות הממשלה בלבד ולא לכנסת, הודיע כי לא יתמודד כיוון שאי אפשר לנהל ממשלה בהרכב הכנסת הנוכחי.

גם חייו האישיים של נתניהו היו סוערים למדי: הוא התחתן לראשונה עם מרים (מיקי), במהלך לימודיו בארה"ב ממנה נולדה בתו הבכורה נועה. ב-1987 התחתן בשנית עם פלייר, וב-1991 נישא לאשתו הנוכחית שרה, אם לשני בניו אבנר ויאיר. ב-1993 טען נתניהו כי במחנה דוד לוי, יריבו הפוליטי, מחזיקים בקלטת המתעדת רומן שניהל מחוץ לנישואים. נתניהו התוודה בשידור חי על בגידתו, ויצא בהאשמות כנגד מחנה לוי. כעבור זמן קצר התברר, כי קלטת כזו לא היתה מעולם.

1982: ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון
1984: שגריר ישראל באו"ם
1988: סגן שר החוץ
1990: סגן שר במשרד ראש הממשלה
1993: יו"ר הליכוד
1996: ראש הממשלה התשיעי של ישראל
2000: מציג את מועמדותו לראשות הממשלה ומסיר אותה