ראש הממשלה, בנימין נתניהו, העיד היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק 2000 — תיק העוסק בשיחות בין ראש הממשלה למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, וברצון לשנות לכאורה את הקו העריכתי של העיתון.
נתניהו, שהיה אמור להתייצב בבית המשפט בשעה 09:30 וסנגוריו הודיעו כי הוא מתעכב "בגלל פקקים", נחקר בעדותו על ידי הסנגורית של מוזס. בפתח הדיון השופטים דיברו על דיון שיערך בין הצדדים בעניינים בירוקרטיים, בלי קשר לעדות אך לפתע נתניהו אמר: "כבודכם אין שום סיכוי בעולם".
השופטת רבקה פרידמן פלדמן העירה לנתניהו: "מר נתניהו זה לא קשור לאדוני, מבחינת מר נתניהו הוא מעיד יומיים בשבוע אם יהיה מצב לשנות נשנה. מבחינת הצדדים".
חדד: "אין סיכוי בעולם".
השופטת פרידמן פלדמן: "עו"ד חדד אני יודעת שאתה לא שומע אותי אז אדבר למיקרופון".
עמית חדד: "אני שומע היטב זאת הבעיה".
השופטת פרידמן פלדמן: "מר חדד אל תגיב כעת בוא נתחיל בחקירה של עו"ד קליינמן".
עו"ד שרון קליינמן, הסנגורית של נוני מוזס, בשאלה לנתניהו: "אני מציגה לך תוכנית להתמודדות עם חוק ישראל היום (חוק שקבע שהחינמון יהיה חייב לגבות תשלום בעבור הפצתו, ב"א) המסמך הוצג לך והתייחסת אליו אבל יפה רשימה של פעולות אופרטיביות שצריך לעשות. על מה שוחחת עם מר שלדון אדלסון (הבעלים של ישראל היום דאז, ב"א) בנושא הזה?"
נתניהו: "שיש חוק וצריך להתמודד איתו".
קליינמן: "אני מציגה לך שהגברת פרח לרנר (מנהלת הלשכה של נתניהו דאז, ב"א) שלחה לארי הרו שאמרה לו שחייבים לעבוד על חוק ישראל היום. עד כמה אתה היית בקשר עם מר אלדסון בתקופה ההיא?
נתניהו: "לא הייתי".
קליינמן: "אני מציגה לך מייל שפרח לרנר שלחה לעצמה שכתוב בו שהחוליה החלשה היא מפלגת הבית היהודי ושנוני עשה קמפיין נגד ישיבות ההסדר, והיא כתבה קמפיין של ישראל היום. עד כמה שאתה יודע איך הקמפיינים האלה השתלבו בפעילות שלך נגד חוק ישראל היום?"
נתניהו: "זה בסדר גמור שעשו קמפיין, אני לא עסקתי בזה, אני לא הייתי מעורב בזה".
קליינמן: "אבל כן אמרנו שקיבלת דיווחים שטופים".
נתניהו: "כן רציתי לדעת בגדול what the f… (הוא לא המשיך לקלל, ב"א) לא נכנסתי לפרטים".
קליינמן מציגה לו שער של ישראל היום שבו כתוב באנו לשבור את הפחד מנוני והיא שואלת אותו האם הוא היה מעורב בזה.
נתניהו: "לא זוכר".
קליינמן: "אנחנו עוסקים כרגע בתיאום בינך לבין מר אדלסון ואני רוצה לרענן את זכרונך, מדובר בפרסום בישראל היום באינטרנט ב-9.5.2014 אני רוצה להציג לך את פירוט השיחות שלך עם מר אדלסון, אני מראה לך שב-8 במאי, זמן קצר לפני שפורסם השער הכותרת והכתבה על נוני הייתה לך שיחה עם מר אדלסון. יכול להיות שהשיחה שלכם עסקה על השער הזה?
נתניהו: "מתי היה הפרסום למחרת?"
קליינמן: "הפרסום היה למחרת ב-9 למאי אבל זה עלה לאתר בחצות".
נתניהו: "כפי שאני מכיר את העיתונות הוכתבה אין סיכוי אבל אין בזה שום פסול אולי את מכוונת למשהו שיעזור לך לא יעזור לך".
נתניהו על חוק ישראל היום שעבר בקריאה טרומית בכנסת: השתמשתי במילה שהייתה מתאימה בושה, תתביישו לכם.
קליינמן: "עד כמה עלה בחקירה שיתוף הפעולה שלך עם אדלסון בחוק ישראל היום?"
נתניהו: "לא זוכר".
קליינמן: "אמרת בחקירה שלך במשטרה".
השופטת פרידמן פלדמן: "יש לכם את החקירה במשטרה אז אתם יודעים את התשובה".
קליינמן: "להתקדם גברתי? כי אני רוצה להזכיר לו שהוא אמר בחקירה במשטרה שהיה לו שיתוף פעולה עם אדלסון. אתה אמרת בחקירה: אני אומר לשלדון אני נלחם בזה (חוק ישראל היום, ב"א)".
קליינמן: "אני מציגה לך תחקיר של רביב דרוקר, שבו עלתה טענה שאלדסון מקורב אליך, שאתה נפגשת איתו ועם עמוס רגב, ושטקסטים ביקורתיים שכתבו עליך ב"ישראל היום" שוכתבו לטובתך. נטען שרגב וגונן גינת היו באירועים משפחתיים שלך. אני רוצה שתאשר לי את הדברים".
נתניהו: "אני לא מכיר".
קליינמן: "לא הכרת את העובדה שהיה תחקיר בתוכנית 'המקור'?"
נתניהו: "אני לא מתייחס לזה ברצינות — לעגלה הריקה".
קליינמן: "אז השאלה עכשיו, בעקבות הפרסום של דרוקר ב'המקור', היא האם נערכה איזו בדיקה מצד אחת מרשויות המדינה, שבחנה אם יש מקום להגביל את המעורבות שלך ב'ישראל היום'?"
נתניהו: "אני לא מכיר".
קליינמן: "אני מציגה לך את עיקרי הטיעון של דרוקר בעתירת חופש מידע שבה הוא רצה לקבל את שיחות הטלפון שלך עם אדלסון, האם הפרקליטות שייצגה אותך בהליך הזה אמרה משהו על מערכת היחסים שלך עם אדלסון?"
נתניהו: "הפרקליטות באותם הימים לא אמרה מילה על זה".
קליינמן: "אנחנו ידועים שהשיחות שהקלטת עם מר מוזס היו בידי המשטרה. גם פירוט השיחות ביך לבין שלדון היה בידי המדינה, תסכים איתי אני שואלת עד כמה הראיות האלה מציגות את הקשר בינך לבין שלדון?"
נתניהו: "זה מאשר את זה, מאשר זה לא נותן פירוט זה נותן סיוע נסיבתי".
קליינמן: "אני מציגה לך את עיקרי הטיעון של דרוקר בעתירת חופש מידע, שבה הוא ביקש לקבל את שיחות הטלפון שלך עם אדלסון. האם הפרקליטות, שייצגה אותך בהליך הזה, אמרה משהו על מערכת היחסים שלך עם אדלסון?"
נתניהו: "הפרקליטות באותם הימים לא אמרה מילה על זה".
קליינמן: "אנחנו יודעים שהשיחות שהקלטת עם מר מוזס היו בידי המשטרה. גם פירוט השיחות בינך לבין שלדון היה בידי המדינה. תסכים איתי — אני שואלת עד כמה הראיות האלה מציגות את הקשר בינך לבין שלדון?"
נתניהו: "זה מאשר את זה. זה לא נותן פירוט, זה נותן סיוע נסיבתי".
קליינמן: "עד כמה היית מסוקר בערוץ 2?"
נתניהו: "אם היה לי מזל לא הייתי מסוקר לאיזה שעה, אשפות החיצים היו מחודדות".
קליינמן: "האם אתה הגשת ערר על הצעת החוק לגבי פיצול ערוץ 2, האם מישהו אמר לך שאתה מנוע לעסוק בפיצול של חדשות 2?"
נתניהו: "לא, זו חקיקה קונספטואלית, זה לא יכול להיות".
קליינמן: "תגיד, עד כמה הממשלות ברשותך במשך השנים, קידמו חקיקה שמיטיבה מבחינה כלכלית עם ערוץ 14?
נתניהו: לא יודע עם מיטיבה, קידמנו חקיקה שמקדמת כניסה של ערוצים חדשים. רוצים לסגור את ערוץ 14 במסגרת הפלורליזם שמנסים לקדם, לסגור כן, לפתוח לא".
קליינמן: "אמרת ש'ידיעות אחרונות' עוינים כלפיך כבר מהקדנציה הראשונה שלך. הדוגמה הראשונה שנתת היא תחקיר הנעליים — מדובר בתחקיר שפורסם במוסף '7 ימים' בשנת 1997. התחקיר הזה עוסק בהתנהגות של רעייתך. אני רוצה להראות לך את התגובה שנשלחה מטעם רעייתך למערכת — הכול הכפשות. האם אתה רואה את התגובה שלה, שדרך אגב לא מתייחסת לנעליים בכלל?"
נתניהו: "מה, שהיא זרקה נעליים על מישהו? היא לא זרקה נעליים על אף אחד. זה שקר".
קליינמן: "האם אתה חושב שהמידע שפורסם על רעייתך, שהיא אשת ציבור..."
נתניהו: "אני רק יכול להביע את דעתי — שהוא רווי בשקרים ובהכפשות. אני יכול להעיד שאם הכלל הזה היה נכון לגבי נשותיהם של ראשי ממשלה, היו צריכים לפרסם כתבות על כתבות, כל מיני תחקירים שאני לא אגע בהם, שלא פורסמו — למרות שהיו שמועות. והיה שקט מוחלט. אבל אני לא בא ואומר שזו חובתם לפרסם — הם פשוט תופסים צד. רצח אופי. לא פחות".
קליינמן: "אמרת במשטרה שהתחקיר על פרשת עמדי, שפורסם ב'ידיעות', עשה לך הפללה מכוונת".
נתניהו: "לא זוכר מה אמרתי במשטרה".
קליינמן: "אתה רוצה שאני אראה לך?"
השופט בר־עם: "למה, גברתי? אני מסתכל על כתב האישום, אבל מתקשה להבין את הקשר בין האמור בו. אני מתקשה לראות את הקשר".
קליינמן: "העד אמר, בשורה ארוכה של מקומות, ש'ידיעות' פרסמו באופן שיטתי כתבות כוזבות. המונח הזה פורסם בהקשרים שעלו מאוחר יותר גם בנוגע ליחסים בין הצדדים".
השופט בר־עם: "שמענו מספיק לגבי זה, לא?"
קליינמן: "כשאומר העד ש'ידיעות' באופן שיטתי עשו הפללות כוזבות — אני רוצה לשאול אותו כמה שאלות, ואחר כך אתקדם. בסדר?"
קליינמן שואלת את נתניהו על פרשת עמדי. סנגורו, עמית חדד, מתנגד לשאלה.
נתניהו: "אני אמרתי על עמדי: קחו את השקרן והגנב הזה, ותזרקו אותו מכאן".
חדד: "רה"מ, לא צריך. תעזוב".
נתניהו: "זה העיתון האובייקטיבי... אם הייתם רואים..."
השופטת פרידמן־פלדמן: "התקדמנו".
קליינמן: "אדוני, אני רוצה להתקדם".
קליינמן שואלת את נתניהו על תביעות דיבה נגד ידיעות אחרונות.
נתניהו: "אז לא הגשתי תביעות דיבה. היום אני מגיש פעם בכמה ימים, כבודכם. אני צריך לבחור על מה אני מגיש. היום אני מגיש לפי נושא — ופחות לפי מי שמעביר את המסר. יש פחות הכפשות — אני לוקח וחותך אותם, בכלל לא מתחשב. זה לא מעניין אותי".
קליינמן: "לא, אני מצאתי דבר אחר. אני מצאתי שאתה חוזר ואומר שב'ידיעות' פורסמו פרסומים שקריים, ואני בסך הכול מבקשת..."
נתניהו (קוטע את קליינמן): "גם בערוץ 12 עושים את זה כל יום".
קליינמן: "התביעה נגד סרנה — היא ב'ידיעות'? אני אגיד לך שלא".
נתניהו: "אם הטענה שלך היא שלא הגשתי תביעת דיבה — זו הוכחה שאני חושב שהוא פרסם אמת? זה מגוחך. ערוץ 12, ערוץ 11, ערוץ 13 — מוציאים הודעות כאלה כל הזמן, אני לא תובע אותם. אין לי זמן. זה לא מוכיח כלום.
העובדה שלא תבעתי את חדשות 12 — אולי כן תבעתי, אולי תמצאי משהו. אני עומד מאחורי המילים שלי. אתם שיקרתם. אי אפשר לאיש ציבור לתבוע כל הזמן".
קליינמן: "אתה אמרת על ידיעות שפרסמו דבר שקר — שורה של הפללות כוזבות. אני רוצה להציע לך שלא רצית להתווכח על שאלת אמיתות הפרסומים בידיעות".
קליינמן: "אני רוצה להציג לך פרסום משנת 2015 בנושא פרשת הבקבוקים".
נתניהו: "בקבוקים — זה לא המעונות".
קליינמן: "אדוני דיבר על פרסום שהיה לפני דוח מבקר המדינה על המעונות — זה הפרסום. והפרסום הזה מבוסס על פרסום של עיתון הארץ, שגם אותו אראה לך".
נתניהו: "אני רוצה לראות".
קליינמן: "אמרת שזה פורסם שבועיים לפני — מה שפורסם שבועיים לפני".
נתניהו: "אני לא מקבל את זה".
קליינמן: "אז אתה תבדוק".
קליינמן: "אתה פרסמת סרטון שבו אתה מכנה את Ynet בשם...?"
נתניהו: "Lie-net".
קליינמן: "וזה כמובן מתחבר עם העובדה שאתה לא מגיש תביעות דיבה נגד ידיעות".
נתניהו: "זה לא אומר כלום!"
נתניהו (פונה לשופטים): "גם אתם, כבודכם, לא מגישים תביעות דיבה על הדברים ההזויים שכותבים עליכם".
השופטת פרידמן־פלדמן: "מר נתניהו, תשאיר אותנו מחוץ לזה".
נתניהו: "שם נאמר שאני זוכר את החיילים הבריטיים — אבל אני נולדתי אחרי קום המדינה, ולכן אני לא יכול לזכור אותם. ואז פרצה שערורייה. יש כתבה יפה, ויש שם טעות קולמוס — או יותר נכון, טעות הקלדה. זה דבר מוקלט. אני אמרתי שאני יכול לראות חיילים בריטיים — הם פשוט לא היו כשהייתי ילד. אני הולך במורד רחוב עין גדי בירושלים, ואמרתי שאני רואה את המתקנים שהחיילים הבריטיים השאירו. אני מתקשר לאדון ניר חפץ ואומר לו: תתקן את זה. אומרים שאני אמרתי כזב, ושאני שקרן סדרתי. אני אומר לו: תוציא תיקון. ואחר כך, נדמה לי, הוא העיד — ובינתיים השקר הזה התקבע. והם הוציאו תיקון קטן, בעמוד 29 כזה. למה זה קרה? כי נאמר לי שנוני מנע מחפץ לתקן".
קליינמן: "זה ממש לא מה שחפץ העיד, נאמר לך".
נתניהו: "שאלה פשוטה — היה לו את התיקון הזה, ולאדון חפץ יש את ההקלטה של הריאיון איתי. למה הוא לא עשה את זה? מעניין למה. הוא אמר לי".
קליינמן (לנתניהו): "אני אגיד לך, אדוני, איך אני רואה את זה. כשיש כתבה יפה — אז זה לא קשור לנוני מוזס. כשיש כתבה שצריך לתקן — אתה מייחס את חוסר התיקון לנוני מוזס".
קליינמן שואלת את נתניהו לגבי העורכים בידיעות דאז: "חפץ וטינפבורן הם שמאלנים?"
נתניהו: "לא. רון ירון, שעורך את המוסף — אפילו העיתונאים השמאלנים אומרים שזה מטורף. אין להם הגבלה. אדון נחום ברנע, הגברת סימה קדמון — אגב, אין לי בעיה עם זה, אבל הם סופר־שמאל.
הם תמיד טועים לגבי ההסדר, המדינה הפלסטינית".
קליינמן: "אני מציעה לך שעיתון שמבקר אותך נתפס בעיניך כשמאל, ועיתון שמסקר אותך בצורה עניינית — הוא ימין".
נתניהו: "לא, גברתי. אפשר לבקר אותי מימין — ועושים את זה לא מעט. זו לא הנקודה. הנקודה היא מאיזו זווית מבקרים אותי. הם עושים".
השופט בר־עם: "אנחנו במקום אחר".
השופטת פרידמן־פלדמן: "זה מיותר".
קליינמן: "בכל זאת, אדוני צריך להתמודד עם הטענה שהוא אמר ש'ידיעות' הכפיש אותו".
נתניהו: "אגב, זו לא הכפשה — להיות בשמאל זו קביעה איפה אתה נמצא בספקטרום".
נתניהו: "אני לא מתראיין בכלי תקשורת — כי הכול מכור. אני עושה מסיבות עיתונאים".
קליינמן: "אני אומרת לך שאתה מתראיין רק לכלי תקשורת ולעיתונאים שמסקרים אותך באופן חיובי".
השופט בר־עם (לקליינמן): "לאן את לוקחת אותנו?"
קליינמן: "אני עונה לטענות".
השופט בר־עם: "זה לא רלוונטי להליך".
קליינמן: "סיימתי".