עם תחילת העליות החלוציות לארץ ישראל בסוף המאה ה-19 והפיכת החקלאות לאחד מהיסודות המשמעותיים ביותר של החברה החדשה שהחלה להתפתח פה, קיבל חג שבועות מקום מרכזי כחגיגה של עבודת האדמה וביכוריה. היה זה יום חגו של העם השב אל אדמתו. המייסדים הרגישו כי הם חוליה חדשה בשרשרת הדורות, חוליה אשר מחייה ומחדשת מסורת עבר מפואר, תוך מתן משמעות עכשווית. עבורם טקס הבאת הביכורים היה חידוש של מסורת עבר, שלבשה כעת פירוש חדש לגאולת העם.
ביטוי מוחשי לכך ניתן למצוא מדברים שנשא שלמה לביא - איש העליה השניה, מאבות התנועה הקיבוצית ומאוחר יותר חבר בכנסת הראשונה והשניה - בחג שבועות 1937, בקיבוצו - עין חרוד: "חברים, ההרגשתם בזכות הזאת, בזכות להחיות מנהג קדומים, לקדש מנהג קדומים, שאנו בני דורנו זכינו לו, מנהג שטעם לו וכל-כך הרבה תרבות בו. הוא מספר לנו שהננו עם שלא אתמול נולדנו, מנהגים של שלושת אלפים שנה אנו מקדשים עכשיו, והחג הזה עודנו בטעמו וברעננותו עומד. לא מאתמול נולדנו. רבות עברנו וראינו. השרשרת שלמה. הננו ממשיכים בה. כל הטוב מעברנו, מהזמנים העתיקים אותו נחדש ונקדש, ואת הזר לרוחנו - נוציא. עבר מפואר וגם חדשני.
חג רענן חוגגים אנו בשרשרת העבר...הידענו להעריך את הקרן הקיימת? הרי בלעדיה היינו לאבק פורח. וזה היום שנעריך את ערכה הגדול של הקרן הזו - שנתנה לנו את העמק הזה שמסביבנו, ושעתידה עוד לתת לנו ולגאול לנו אדמות רבות...".
במלחמת העצמאות נהרגו בקרבות שני בניו של לביא - ירובעל והלל.
אז, בטקס החגיגי בעין חרוד, 1937, ידע החלוץ הקיבוצניק לחבר בין העבר להווה ואמר: "ולא רק חג הביכורים היום, אם כי הוא עצמו מספיק שנחוג אותו בכל התלהבותנו - היום גם חג מתן-תורה, שניתנה לנו מאל אחד, רואה ואינו נראה. תורה זאת נתנה לנו את המצפון האנושי, שגם הוא רואה ואינו נראה... תורה שנתנה את השבת, יום שביתה ומנוחה לעובד אחרי שישה ימי עבודה. תורה אשר שיחררה עבדים באשר הם...".
תמונות חגיגות הביכורים ברחבי הארץ - העשורים הראשונים
ביטוי לחג שהיה לאחד המשמעותיים ביותר בתקופת בניית הארץ והחברה והתחדשות היישוב העברי, ניתן למצוא בארכיון התצלומים של קק"ל. בארכיון שמורות תמונות שממחישות את האווירה המיוחדת סביב חגיגות הבאת הביכורים שהתקיימו ברחבי הארץ. התמונות הן החל משנות ה-30' ועד לשנות ה-50' של המאה העשרים.
החגיגות שהונצחו בתמונות משקפות את הקשר העמוק של המתיישבים לאדמה, לחקלאות ולמסורת העברית המתחדשת - מתהלוכות ססגוניות של ילדי גני הילדים בירושלים ובחיפה ועד לחגיגות הביכורים בקיבוצים המרוחקים, התמונות מתעדות רגעי שמחה, גאווה והזדהות עם הארץ והעבודה העברית. ניתן ללמוד מאותן עדויות חזותיות עד כמה היוו ארועי החג ביטוי לתפישת עולם שלמה, שהעמידה את העבודה החקלאית והקשר לאדמה במרכז הזהות הלאומית המתחדשת. בכל תמונה ניתן לראות את השילוב הייחודי בין מסורת לחדשנות, בין ערכי העבר לחזון העתיד.
יפעת עובדיה לוסקי, יו"ר קק"ל: "התמונות המרגשות הללו מארכיון קק"ל הן הרבה יותר מתיעוד היסטורי - הן מספרות את סיפור ההתחדשות של עם ישראל על אדמתו. חגיגות הביכורים שתועדו כאן, מהעיר חיפה בשנות השלושים ועד לביכורים ההיסטוריים של הנגב בשנות החמישים, משקפות את הקשר העמוק של הדור המייסד לאדמה ולמסורת. אלו רגעי שיא של גאווה ושמחה שמדגימים כיצד המסורת העתיקה התחדשה והתעוררה לחיים במולדת. המשכיות זו של המפעל הציוני, מראשית הציונות ועד היום, היא הליבה של הזהות שלנו כעם".
חיפה - חגיגת מביאי הביכורים, 1935
תמונה זו מתעדת את חגיגת מביאי הביכורים שהתקיימה בחיפה בשנת 1935, בתקופה בה העיר הייתה מרכז תעשייתי וחקלאי חשוב. הטקס המרשים שנערך בעיר משקף את התחדשות המסורת החקלאית בארץ ישראל ואת השילוב בין החיים העירוניים לחיבור לאדמה. ההשתתפות הרבה באירוע מעידה על המקום המרכזי שתפס חג הביכורים בתודעה הציבורית של אותם ימים.
ירושלים - מכירת הביכורים של גני הילדים, יוני 1935
במסגרת חגיגות השבועות בירושלים נערכה מכירת ביכורי גני הילדים - אירוע שהפך למסורת חינוכית משמעותית בעיר הבירה. התמונה מציגה את הילדים הצעירים המשתתפים בטקס המיוחד, כשהם לובשים בגדי חג ונושאים סלסלות פירות וירקות. האירוע הזה היה חלק מהמאמץ החינוכי לחבר את הדור הצעיר למסורת ולחקלאות העברית המתחדשת.
משמר העמק - חג הביכורים, 1943 בקיבוץ משמר העמק
בקיבוץ משמר העמק חגגו את חג הביכורים בהתלהבות גדולה, גם בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. למרות הקשיים של תקופת המלחמה, המשיכו חברי הקיבוץ לחגוג ולהדגיש את הקשר לאדמה ולמסורת.
רמת יוחנן - חגיגת ביכורים, 1945
קיבוץ רמת יוחנן חגג את חג הביכורים בשנת 1945, עם סיומה של מלחמת העולם השנייה. התמונה מציגה את האווירה החגיגית באירוע מיוחד זה, כאשר תושבי הקיבוץ חגגו לא רק את הקציר והביכורים, אלא גם את תום המלחמה הנוראה. ההקבלה בין הקציר החקלאי לבין הקציר של שנות המאבק והתלאות בולטת בתמונה זו.
ירושלים - חג הביכורים של גני הילדים, 16 במאי 1945
בירושלים התקיימה חגיגת ביכורים מרשימת של גני הילדים בעיר ביום מיוחד - 16 במאי 1945, שבוע אחרי תום המלחמה באירופה. הצילום מתעד את האירוע המיוחד שנערך בדיוק עם סיום מלחמת העולם השניה, ומשקף את המשכיות המסורת גם בימים היסטוריים טעונים. הילדים נראים חגיגיים ושמחים, סמל לתקווה ולהתחדשות.
חגיגות הנגב - הביכורים של המדבר הפורח (יוני 1951)
הביכורים של שנות החמישים הביאו עמם מהפכה אמיתית - ביכורי הנגב. בתמונות מיוני 1951 אנו עדים לרגע היסטורי מיוחד: הופעת התוצרת החקלאית הראשונה של יישובי הנגב הצעירים. זה היה ביטוי מוחשי לחזון "המדבר הפורח" שהדהד באותם ימים.
נגב - חג המים וחג זכרון הביכורים בנגב הצפוני. צילום: ורנר בראון, ארכיון קק"ל, יוני 1951
תמונה מרגשת זו מתעדת את החגיגה הכפולה - חג המים וחג זכרון הביכורים בנגב הצפוני. המים והביכורים נפגשים בסמלים אחד - שניהם מייצגים את הנס של הפריחה במדבר. ורנר בראון, הצלם הגרמני-יהודי שהגיע לארץ, תיעד ברגישות רבה את הרגע ההיסטורי הזה. האירוע הזה לא היה רק חגיגה חקלאית, אלא הכרזה חגיגית על כיבוש הנגב החקלאי.
תמונה נוספת מאותו אירוע מיוחד, המתמקדת בחגיגת זכרון הביכורים עצמה. השם "חג זכרון הביכורים" מעניין ומשמעותי - הוא מציין שמדובר בחידוש של מסורת עתיקה במקום חדש. הנגב, שמעולם לא ראה ביכורים בהיקף כזה, הפך לזירה לחידוש המסורת העברית העתיקה.
נגב - תערוכת התוצרת החקלאית של יישובי הנגב. צילום: שוורץ, ארכיון קק"ל, יוני 1951
תמונה זו מתעדת את תערוכת התוצרת החקלאית של יישובי הנגב שהוצגה בחגיגת המים וחג הביכורים. התערוכה הייתה ביטוי מוחשי להישגים החקלאיים המדהימים שהושגו במדבר תוך פרק זמן קצר יחסית. כל פרי וירק בתערוכה היה עדות חיה לכוח הרצון להפוך מדבר לגן עדן חקלאי.
תערוכת יישובי הנגב ותוצרתם החקלאית. צילום: פריץ שלזינגר, ארכיון קק"ל, יוני 1951
פריץ שלזינגר, צלם נוסף שתיעד את האירוע ההיסטורי, הביא זווית ראייה שונה לתערוכת יישובי הנגב ותוצרתם החקלאית. התמונה מציגה את הגאווה והשמחה של תושבי הנגב המציגים את פירות עמלם. זה היה רגע של זכייה גדולה - הביכורים הראשונים של הנגב היו הוכחה חיה שהחלום מתגשם והמדבר אכן פורח.