למושב דוב"ב, שעל גבול הצפון, הגיעו היום שני קופים לבנונים. הקופים נאספו על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. מתברר שכמו התופעה שרווחת לאחרונה בישראל, של גידול קופים בשבי ביתי - כך גם בלבנון. ייתכן שבגלל הקושי של בעליהם לגדל ולהאכיל אותם, הם משחררים אותם, ובחלק מהמקרים הקופים מגיעים לישראל. כך היה לפני חודש וחצי ולפני חמישה חודשים, כששני קופי גנון הגיעו לראש הנקרה.
המקרה המפורסם ביותר של קוף לבנוני שבחר לעבור לישראל היה לפני שש שנים. היה זה הקוף ששמו טחטוח, שעשה דרך ארוכה של מספר שבועות, ובניגוד לקופים שבחרו לעצור ביישובים הצמודים לגדר הגבול - טחטוח הגיע עד לאזור כרמיאל. נורה תבור, מנהלת "יער הקופים" שביודפת, סיפרה לפני חצי שנה לוואלה: "הקוף טחטוח יצא מצור, המשיך לאזור בנת ג'בל ונאסף על ידי הנזירה ביאטריס - שהקימה חוות חיות בדרום לבנון וקראה לה 'תיבת שלום'."
אבל טחטוח, בעל יצר הנדודים, המשיך בדרכו, ברח מהחווה, הגיע לזרעית והמשיך במסע שלו עד שנתפס על ידי תבור במג'ד אל-כרום. בינה לבין הנזירה ביאטריס נוצר קשר מיוחד, ובאמצעות צה"ל טחטוח הושב לביאטריס.
ישראל סבגי, חקלאי ממושב דוב"ב, סיפר כי שני הקופים שהגיעו היום בחרו להיכנס לצריף אחד הבתים במושב. "בעל הבית היה בהלם לראות אותם. זה בהחלט משהו לא שגרתי. הוא נתן להם לאכול, והיה נראה שהם היו רעבים. אחר כך הוא קרא לפקחי רשות הטבע והגנים שייקחו אותם." סבגי אמר כי בואם של הקופים הוא מקרה משעשע על רקע המציאות הקשה במושב. "כמעט כל המשפחות חזרו לבתיהם, ורק חמש משפחות עדיין לא שבו הביתה," אמר. "אבל למרות שהמשפחות חזרו, זה לא אותו דבר. האווירה פה עצובה, אתה לא פוגש אנשים כשאתה מסתובב במושב. אין שמחה, ואין את תחושת הקהילתיות שהייתה פה. זה כאילו התפורר בתקופה של הפינוי, ועכשיו קשה לשקם את זה," אמר. לדבריו, "בשבוע הבא לא נחגוג את חג שבועות, החג של החקלאים שתמיד חגגנו. ועד המושב פנה לתושבים, ורק בודדים הביעו את רצונם לחגוג. זה ממש עצוב, אבל התחושה היא שלמדינה כבר לא אכפת ממה שקורה פה. המלחמה נגמרה - וזהו, שכחו אותנו."