שמונה שנים אחרי שחתם על המסמך שבו הצהירה ממשלת בריטניה כי תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, הגיע הלורד ארתור ג'יימס בלפור, לביקור בארץ ישראל. הלורד בלפור היה מי שחתם על אותו מסמך מכונן בתולדות התנועה הציונית, ובעת ביקוריו ביישובים יהודיים ברחבי הארץ התקבל בהתלהבות רבה.
כך היה גם כשהגיע ב-20 במאי 1925 לטבריה. המארחים בחרו להציג בפניו את שכונת 'קרית-שמואל' שבדיוק נחנכה באותם ימים, והלורד החמיא למארחיו: "נס גדול נעשה על-ידי יהודי טבריה בבניין השכונה החדשה והיפה רק במשך שנתיים ימים".
בימים אלה מציינים בטבריה מאה שנים לשכונה שמסמלת את פריחתה של העיר והמעבר שלה לעידן המודרני.
סוף-סוף העיר החלה לנשום, אחרי מאתיים שנים של התכנסות
שנתיים קודם לכן נבחר יצחק זאכי אלחדיף לעמוד בראשות העיר. טבריה החלה לחוות תנופת פיתוח והתפתחות מחוץ לחומות. מערכת מים החלה להיפרש, בתים נאים נבנו בשכונות החדשות, כבישים ורחובות נסללו. סוף-סוף העיר החלה לנשום, אחרי מאתיים שנים של התכנסות בתוך "החומה הבצורה והשחורה שנדמתה כמבצר ותושביה כאסירים שעליהם נגזר להתנוון מחוסר אויר לנשימה", המשיל כתב 'דואר היום' - "שריה הסופר".
קרית-שמואל הייתה השכונה הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה בטבריה. את תכנון השכונה ביצע מתכנן הערים הבריטי הנודע, סר פטריק גדס, והיא נקראה על שמו של הרברט סמואל, הנציב העליון הבריטי הראשון בארץ ישראל המנדטורית. טקס הנחת אבן הפינה לשכונה נערך בסוף יולי 1922 במעמד הרברט סמואל עצמו, וב-1925 היא אוכלסה לראשונה.
השמחה והתקווה ששררו בשכונה המתפתחת נקטעו בליל ה-2 באוקטובר
בשכונה מספר רב של מבנים לשימור, שנבנו בסגנון הערבי, הבינלאומי ועוד. בין המבנים הבולטים בקריתשמואל ניתן לציין את בית הכנסת, מלון וקולנוע 'אליזבת-אלישבע', בית-חולים 'שווייצר', בית-ספר 'ארליך' ועוד מוסדות חינוך, תרבות ופנאי. המבנה המסמל יותר מכל את חשיבותה של השכונה ואת רוח הקידמה שהיא ייצגה היה מתחם תחנת החשמל שהוקמה בה.
את התחנה הקים פנחס רוטנברג, אולי גדול הסטארט-אפיסטים של התנועה הציונית, מייסד חברת חשמל והמעסיק הגדול בארץ ישראל בשנות העשרים. התחנה נחנכה ב-10 ביוני 1925, יחד עם תחנה נוספת, בחיפה, שבנה רוטנברג ושנחנכה באותו יום. קדמה להן רק תחנת חשמל אחת- בתל אביב- שהוקמה שנתיים קודם. "ויפה היא התחנה הלבנה כצופה עומדת היא בבניינה היפה בראש ההר על יד פתחה של 'קרית שמואל' ומצפה ומחכה ליום שבו תוכל להביא את התועלת המקווה לעיר ולסביבתה" - תיאר כתב עיתון 'דואר היום' בהתפעלות את המבנה.
"התחנה סיפקה עם פתיחתה חשמל לתושבי השכונה שמנו מאות תושבים והיום עובדי חברת החשמל ב מספקים מאותו בניין שירות ומתחזקים את קווי החשמל באזור טבריה שמונה למעלה מחמישים אלף תושבים. כחלק מהמדיניות שמוביל מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, לפתיחה מחודשת של מרכזי השירות והוספה של נקודות שירות לרווחת התושבים בפריפריה.
לא היה דבר מרשים וסמלי יותר מאותו בניין בולט שהשקיף על העיר העתיקה, בה חיו אלפי תושבי טבריה בצפיפות גדולה בין החומות. השמחה והתקווה ששררו בשכונה המתפתחת נקטעו בליל ה-2 באוקטובר 1938 - 19 מתושבי השכונה, בהם 11 ילדים, נטבחו בידי פורעים ערבים. כעבור 26 ימים נרצח ראש העיר זאכי אלחדיף בידי מתנקשים ערבים בעת שצעד בעיר העתיקה של טבריה.
כור מחצבתם של מפורסמים רבים, בהם מנחם גולן, יוסי אבולעפיה, שמי זרחין ורבים וטובים נוספים
כעת עיריית טבריה והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל - בשיתוף משרד המורשת, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, אשכול כנרת עמקים וקו תרבות - מקיימים סדרת אירועים מיוחדים לרגל מלאת 100 שנה לשכונת קרית-שמואל. באירוע הפתיחה שהתקיים אתמול (שני) הוסר הלוט מעל שלט המורשת שהוכן ב'גן יצחק' עבור השכונה, וכן הושק הספר 'מה שקרה בקריה' - פרי עטו של חיים חצב, חוקר העיר טבריה ומרצה לתולדות העיר.
בימים רביעי-שישי יתקיימו בשכונה עשרות אירועי תרבות ומורשת, בהם סיורים מודרכים לאורך שביל מורשת קרית-שמואל; 'בתים מוזיקליים מספרים'; 'אוטופעם' - משחקים בטעם של פעם ומתחם אמנות בנושאי מורשת; הקרנה מיוחדת של 'העולם מצחיק' - סרטו של הבמאי שמי זרחין - יליד השכונה; יריד איכרים עירוני; סדנת הכנת אוכל טברייני במלון 'אסטוריה'; תערוכת איורי יוסי אבולעפיה - גם הוא בן המקום; מתחם יצירה לנוער; מתחם בריאות וספורט; הופעות של להקות עירוניות; מפגש תכנון והשראה להקמת קהילת תרבות - ועוד.
פרט לזרחין ואבולעפיה, מתגאה קרית-שמואל בלא מעט בנות ובנים מפורסמים שצמחו בה, ובראשם במאי הקולנוע המיתולוגי מנחם גולן, האמנית הרב-תחומית והמעצבת אילנה גור, ואחיה - מנתח הלב הנודע, דני גור.
בשנה האחרונה, מתקיימת בקרית-שמואל פעילות עניפה בנושא מורשת וקהילה, אותה מובילים היזם החברתי יאיר זנדברג - יליד טבריה ודור רביעי לבעלי מלון 'אסטוריה' בשכונה, ודינה אבשלום-גורני - מנהלת מחוז צפון במועצה לשימור אתרים.
לרגל מאה להיווסדה, ועל-מנת להעלות את השכונה על סדר היום הציבורי והתיירותי בטבריה, הועלה הרעיון לקיים את פסטיבל התרבות והמורשת. ליוזמה נרתמו עיריית טבריה, בראשות יוסי נבעה ומחלקת התרבות העירונית, וביום שלישי הקרוב ייצא האירוע לדרך תחת הכותרת "לגעת במורשת, לחיות את התרבות".