מאת אורי בר-שביט
שנות ה-80. הלוס אנג'לס לייקרס של מג'יק ג'ונסון מעירה את הכדורסל בארה"ב. הסגולים-צהובים יוצקים תוכן חדש במושג "שואו טיים", ממלאים אולמות נרגשים בכל עיר בה הם נוחתים, ומשלימים טבעת לכל אצבע בכף היד המשמשת ל"היי פייב" המפורסם של הקוסם. בישראל, "אמריקה הקטנה של המזרח התיכון", שולטת מכבי ת"א ביד רמה בליגת הכדורסל, אך גם לליגה הישראלית יש קבוצה בסגול-צהוב, שמאמינה בהתקפות מתפרצות ומלהיבה אוהדי כדורסל ברחבי הארץ.
לקבוצה הזאת אולי לא היה קוסם שינהל את המשחק, אבל היה לה מלך.ישראל אלימלך. הקבוצה שלו התבססה על אותו עיקרון משחק של המקור מארצו של הדוד סם- לרוץ מהר וכשמתעייפים פשוט להגביר את הקצב.
גם כיום יש להפועל חולון קבוצת כדורסל לא רעה, כזו שמצליחה כמעט תמיד להידבק איכשהו לגדולות ונותנת מידי עונה הצגה או שתיים, אבל לא מצליחה לגבש לעצמה זהות של ממש או כוון דרך ברור. כל מי שזוכר את שנות ה-80 העליזות של הכדורסל הישראלי, לא יכול שלא להתגעגע לאותה קבוצה של ניב בוגין, אבי מאור, מוטי דניאל ואלפי האוהדים עם עיניים מאירות, שצועקים "אלימלך הוא המלך".
הם היו שלושה
ישראל הזאטוט היה מאותם ילדים, שאהבו ספורט ועסקו בכל הבא ליד או לרגל ועד גיל 10 דווקא נטה יותר לכוון של הרגל. אז, ב-1970, הוקם בחולון בית הספר הראשון לכדורסל וכמו שנזכר היום אלימלך "אמרתי ננסה גם את זה וזה תפס אותי". לאותו בי"ס, הגיעו עוד שני ילדים מוכשרים- ניב בוגין ואבי מאור, שיחד עם אלימלך, הפכו לציר של הקבוצה. כעבור 3 שנים נקלטה הקבוצה על ידי מחלקת הנערים של הפועל חולון.
אז, כשהם בני 13 בליגה של בני 16, זכו השלושה לטבילת אש חמה, כשהם מסיימים משחקים בתבוסות של 30-40 הפרש. אך תוך כשנתיים, התגבשה קבוצה סביב השלישייה, כשהסדר היה ברור מהתחלה, אבי מאור הגבוה באזור הצבע, ניב בוגין בחצי פינה ואלימלך מנהיג מאחור.
"הייתי הדרדס של השלישייה, תמיד הייתי הכי נמוך ושיחקתי רכז. זה היה מובן מאליו, אהבתי את הכדור ואהבתי לקבוע מה קורה על המגרש", אומר אלימלך.
לאחר שזכו בכל התארים האפשריים בגיל הנערים, הוקפצה השלישייה בגיל 16 לקבוצת הנוער. קבוצת הנוער זכתה גם היא כל מה שרק היה ניתן לזכות ושלישיית הציר הפכה לבורג מרכזי גם בקבוצה הבוגרת. את הקבוצה הוביל המאמן המתחיל פיני גרשון, עליו אומר אלימלך כי "כבר מהרגע הראשון היה ברור שהוא הולך להיות מאמן גדול".
אלימלך הפך לרכז המוביל גם בנבחרת הקאדטים וסיים עמה במקום הראשון בטורניר המוקדמות לאליפות אירופה, שנערך בגרמניה (1976): "לשמוע את ההמנון הישראלי על אדמת גרמניה ולראות את הדגל שלנו מתנופף מעל הדגל הגרמני היה אחד הרגעים המרגשים בקריירה שלי".
אלימלך ידע עוד שנים ארוכות ויפות בנבחרות הלאומיות, עם 51 הופעות בבוגרת ומקום שביעי, כרכז מוביל, באליפות העולם ה-1986. אבל לפני כל זה באה הפריצה הגדולה שלו עם הפועל חולון.
בדרך למעלה
בעונת 1979-80, רצה הקבוצה בצמרת הליגה הארצית (הליגה שניה דאז), לשלישייה הצטרף מוטי דניאל ולקראת סיום העונה יצאה למשחק חוץ מול הפועל ירושלים, במאבק ישיר על כרטיס העלייה ללאומית. הפועל חולון, שניצחה בסיבוב הראשון ב-13 הפרש, הייתה יכולה להרשות לעצמה להפסיד עד לאותו פער ועדיין להבטיח לעצמה את העלייה. עם הכניסה למגרש בירושלים והקהל החם שגדש את האולם, היה ברור שקל זה לא יהיה.
"זה היה אולם קטן. הקהל היה יושב כמעט על הקווים והטריבונה מאחורי הסל הייתה ממש מעליו, כך שכשהיית זורק לסל, האוהדים היו מנדנדים את הלוח מאחור. קשה לדמיין את זה היום". הזיזו את הסל או לא, הפועל חולון לא רק ששמרה על הפרש 13 הנקודות, אלא אף ניצחה ורשמה עלייה היסטורית לליגה הלאומית.
המשחק הראשון של הקבוצה בלאומית היה בחוץ מול בית"ר ת"א, ששילבה בהרכבה 4 כדורסלנים יוצאי ארה"ב ואירחה את משחקיה ביד אליהו. אלימלך, עם 18 נקודות, הוביל את חולון לניצחון והכותרת למחרת בעיתון סיפרה על "הישראלי שגנב את ההצגה מהאמריקאים". ניצחון הבכורה היה תחילתן של עידן כדורסל ארוך ומלהיב בחולון, בו הקבוצה רצה שנים ארוכות עם סגל כמעט זהה, שמבוסס על שחקני הבית.
לאחר 2 עונות של התבססות בליגה, עזב פיני גרשון את הקבוצה ואלימלך קיבל הצעה להצטרף למכבי ת"א. בהפועל חולון לא רצו אפילו לשמוע על אפשרות לשחרר אותו ולמרות תחושת ההחמצה אותה הוא נושא עד היום, האהבה שלו לקבוצה מנעה ממנו לפתח מרירות ולו הקלה ביותר.
חולוניה
אריה מליניאק הגיע לקבוצה במקומו של גרשון והצעיד את הקבוצה לעונה הזכורה עד היום כעונה הגדולה ביותר של הקבוצה. השישייה שהובילה את הקבוצה כללה את אלימלך, בוגין, יעקובי, מאור, דניאל והחיזוק האמריקאי, שהפך ברבות הימים לישראלי, מייק קרטר.
שלושת אלפים אוהדים לא הותירו מילימטר מרובע פנוי באולם בכל משחק בית ושאגות ה- "חולוניה" שלהם, שליוו את החבורה הצעירה והתוססת על המגרש, הפכו לאימת הליגה.
"בכל מקום בחולון היו מדברים על הקבוצה, כל ניצחון הרים את העיר וכל הפסד השאיר את כולם עם הראש באדמה. חולון הפכה לעיר היחידה בה הכדורסל מושך יותר תשומת לב מהכדורגל, מה שנמשך עד היום".
רגע השיא של העונה, שהכניס את הפועל חולון לתודעה של כל חובב ספורט בארץ, היה דווקא במשחק אותו הפסידה הקבוצה. תכנית הטלוויזיה "מבט ספורט" של אותו שבוע, שידרה שוב ושוב את הסל של ג'ק צימרמן בשניה האחרונה, שמנע מהאלופה הפסד סנסציוני לצעירי חולון.
ההפסד למכבי הגדולה, היה כולו ניצחון. הקרב שנתנה הקבוצה נתן את הבום הגדול מבחינה תקשורתית והעניק הרבה ביטחון לשחקני הקבוצה. פתאום, ידעו כולם מי זאת הפועל חולון, מי אלו אלימלך, בוגין ודניאל. הקבוצה טיפסה לצמרת הליגה הצפופה של אז, כשהיא מסיימת במקום השלישי, אחרי מכבי ת"א והפועל ר"ג.
המהלכים בהם אלימלך היה חוטף כדור ומוציא את בוגין או דניאל למתפרצת, הפכו לסמלה המסחרי של הקבוצה. בגלל מחסור בנתונים סטטיסטיים מלאים קשה לקבוע, אך אנשי המקצוע מעריכים שבדירוג החוטפים של הכדורסל הישראלי בכל הזמנים, לאלימלך יש מקום של כבוד בצמרת.
את שיא הנקודות שלו למשחק, 33, קבע בעונת 88-89 מול מכבי חיפה של עדי גורדון, כשהוא קולע 6 מ-6 לשלוש נקודות. אך מאזן הנקודות מעולם לא היה בראש סולם העדפותיו של המלך של חולון.
"אהבתי למסור יותר מאשר לקלוע, תמיד הייתי מוותר על זריקה בשביל מסירה יותר טובה, אבל האהבה הגדולה ביותר שלי הייתה החטיפות. בכל ירידה להגנה חיפשתי קודם כל את החטיפה. הגנה בשבילי לא הייתה עונש, נהניתי מזה".
בעונת 86-87, הצטרפו לישראלים ג'יימס טרי, דייזי בארמור וקני "אנימל" באניסטר והקבוצה השיגה את הניצחון הגדול ביותר שלה על מכבי ת"א. במחצית הראשונה באניסטר וגרג קורנליוס ממכבי (זוכרים?) החליפו חבטות "קלות", הורחקו ומכבי סיימה את המחצית ביתרון של 8 נקודות. בחצי השני הכל התחבר לחולון והיא דרסה את מכבי בדרך לניצחון ב-17 הפרש, כשאלימלך קולע 18 נקודות ומוסר 9 אסיסטים.
הפועל חולון קנתה לעצמה מקום של כבוד בעשור הכי גדול של הכדורסל הישראלי.
אך העובדה שגם היום מזכיר ישראל אלימלך קודם כל את אותו משחק של כמעט מול מכבי, מתארת את הצד השני של סיפור הקבוצה - החמצה. הקבוצה הגיעה פעמיים לגמר הגביע מול מכבי ת"א ופעמיים הסתכלה מהצד על שמעון מזרחי אוסף עוד גביע לארון.
ב-86' סיימה הקבוצה את הליגה במקום השני והגיעה לחצי גמר הפלייאוף עם יתרון הביתיות. אך ברגע האמת נכנעה בבית לאתלטיות של מעופפי אליצור נתניה והפסידה את הסדרה (2:0). למרות הניהול המסור של מישקה לפרדון, עליו מדבר אלימלך בהערכה רבה, כסף גדול ונורמות של ניהול מתקדם מעולם לא הגיעו לחולון והקילומטראז' שעשה אלימלך לאורך השנים בריצה אחרי צ'קים, משתווה לפחות לכמות שרץ על פרקטים במהלך כל הקריירה שלו.
אצל שמעון בחממה
ב-92', אחרי 22 שנים בחולון, עזב לראשונה אלימלך את הקבוצה בה גדל ועבר להפועל גבעתיים. אחרי עונה אחת בגבעה, עליה יש לו רק מילים טובות להגיד ובגיל 33 הוא מימש את פסגת השאיפות בכדורסל הישראלי, כשקיבל לוקר משלו ביד אליהו. שנתיים בחממה של שמעון מזרחי, בהן שימש בעיקר במחליפו של גודס, הביאו לו שתי אליפויות וגביע אחד, התארים הראשונים והאחרונים בקריירה הארוכה שלו. לאחר מכן חזר לשנתיים מלהיבות פחות בהפועל חולון ואת עונתו האחרונה בליגה הבכירה, 97-98, חתם בהופעה היסטורית בגמר הפלייאוף, עם הפועל אילת.
השנה, אחרי שנתיים של משחק בליגות נמוכות, פתח אלימלך את הפרק הבא בקריירת הכדורסל שלו, כשקיבל על עצמו לאמן את עירוני קרית-אונו מלאומית ב'. הקבוצה משחקת ללא זרים ונמצאת על המסלול הבטוח לליגה הארצית, אך אלימלך, שמעיד על עצמו שעל הקווים הוא מוציא אנרגיות כמעט כמו בימי המשחק שלו, נהנה מהמקצוע החדש שלו ומרגיש שהוא רק בתחילתה של דרך ארוכה.
לקח חשוב אחד שהוא נושא עמו משנים ארוכות בעולם הכדורסל הוא, שלגדל על בסיס זה משפחה זה קצת לא אחראי ולכן הוא מטפח במקביל גם את עיסוקו כמתווך נדל"ן. רק מי שבמשך כמעט 30 שנה מחייו "גמר כל משחק על ארבע", יכול לדעת שכדי לשרוד בעולם האכזרי של הכדורסל, צריך לעמוד עם שתי רגליים חזקות על הקרקע.