חקירת אירועי שבעה באוקטובר מתנהלת ביאחבל, היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית בלהב 433, כאשר החוקרים אוספים את הראיות ובונים את התיקים נגד מחבלי הנוחבה שנתפסו, לכשיואשמו בפשעי המין והרצח והמעשים הקשים שביצעו בשבעה באוקטובר. מהחקירה ומהממצאים שנאספו עד כה מאזור אנדרטת חץ שחור, שם התנהלה החל משעות הבוקר, לחימה עיקשת בין לוחמי הגדעונים 33 והימ"מ, מול הנוחבות שפלשו לישראל, עולה אינדיקציה ברורה לכך כי הלוחמים מנעו למעשה בגופם, את ההגעה של מחבלי הנוחבה שפלשו לישראל, למרכז הארץ ובעיקר למקומות אסטרטגיים שהיו המקורי היעד שלהם. שישה לוחמי ימ"מ נפלו בקרבות האלה. המחבלים, כך עולה מהחקירה, היו מצוידים באמצעי לחימה ובאמצעים מודיעיניים רבים, והמשימה שלהם הייתה להגיע למרכז הארץ, אלא שהלחימה מול הגדעונים והיממ - אשר היו בנחיתות מספרית ובנחיתות חימושית, מנעה את התקדמותם ובחץ שחור נבלמו למעשה קרוב לחמישים טנדרים עמוסים במחבלים חמושים היטב.
צה"ל פרסם הבוקר את תחקיר הקרבות באנדרטת חץ שחור, מפלסים וצומת שער הנגב, וממנו עולה כי מאות המחבלים שפלשו לישראל שלטו באנרטת חץ שחור ובעיקול מפלסים הצליחו לצלוף ולטבוח משם בעשרות ישראלים שנסעו על ציר 232 לאחר שנמלטו ממסיבת הנובה ומהעוטף. לוחמי היממ והגדעונים שגיעו לאזור ניהלו במשך זמן ממושך קרבות עם המחבלים וסייעו בחילוץ הפצועים והגופות, תוך אובדן כבד.
רפ"ק ע, מפל"ג בגדעונים 33, סיפר על אירועי השבת השחורה ועל הקרבות הקשים שהתנהלו: "הסיפור של היחידה שלנו מתחיל בבוקר. הקפיצו אותנו, ירדנו דרומה. הגעתי לצומת שער הנגב, אחרי שהיה שם מארב לחברים שלי בימ"מ. הגעתי לנקודה שבה זיהיתי חיילים ושוטרים יורים לתוך שדה. הם אמרו לי שיש מחבלים בשדה. נכנסנו לשדה וזיהינו דמויות. הבנו בסופו של דבר שמדובר בניצולים מהנובה שברחו לשדות וחשדו בהם שהם מחבלים". הצוות של ע' המשיך למפלסים לכביש 232. "כל הכביש מלא גופות ורכבים שרופים. עברנו ובדקנו רכב רכב. התקדמנו לאנדרטת חץ שחור ורצנו פנימה בתוך שדרת האקליפטוסים, שם זיהינו מחבלים בין העצים". בקרב שהתחולל שם נפצעו באורח אנוש שני לוחמים מהגדעונים. בשלב מסוים, מספר ע', הם נשארו ארבעה לוחמים בלבד, שניהלו קרב מול עשרות מחבלים שהתרוצצו בין העצים וירו לכל הכיוונים. כל הבקשות לסיוע אווירי, לא נענו. בשלב כלשהו הצטרפו ללחימה כוחות נוספים של הצבא והיממ עד להשתלטות על האזור וטיהורו ממחבלים בצהריים.
רפק ס', סמפל"ג ביממ, היה בדרך לאנדרטת חץ שחור עם הצוות שלו כשהם נתקלו במחבלים. הם מנו שמונה, שישה מהם נפלו. רפ"ק ס אומר שכשהם קיבלו את הפקודה לרדת דרומה, ההבנה היתה שהם הולכים לכוננות, לא ללחימה. בדיעבד התברר גודל האירוע, כאשר במקביל ללחימה, ניהלו לוחמי היממ גם שלוש זירות של בני ערובה, בתחנת המשטרה בשדרת, באופקים ובבארי.
"אמרו לנו שיש היתכנות לחדירה. לא ללחימה. ולכן בשעות הראשונות הייתה סיטואציה של הפתעה מוחלטת", אומר ס' ומספר על אותו בוקר:"הגענו לצומת יד מרדכי, נכנסנו לציר 232 והבנו שכל הצומת שורץ מחבלים. הבנו שהנקודה הזאת חייבת להיפרץ כי יש מחבלים שטובחים באזרחים. הם הסתתרו בין הצמחייה עם רשתות הסוואה, מטענים ו RPG ופשוט חיכו". הם נלחמו במשך כחצי שעה עד שהצליחו לאפשר פריצת דרך לכוחות הנוספים, והחלו להתקדם לכיוון עיקול מפלסים שם ניהלו לוחמים מהיחידה המבצעית של השב"כ, קרבות עקשים עם המחבלים. "השעה כבר תשע וחצי בבוקר, הציר שורץ מחבלים. במהלך הלחימה היו המון היתקלויות, מחבלים שממשיכים להגיע לכביש 232 ונבלמים עם אש כבדה שלנו", הוא מספר וממשיך: "במפלסים חילצנו את 12 העובדים הזרים שניסו לחטוף. היו הרבה אזרחים שהתחבאו בשיחים בצידי הכביש, חלקם הנובה. הייתה תמונת קרב כאוטית, לא ברורה.
אתה לא יודע מול מה אתה הולך להתמודד. זירה רוויה באזרחים, כוחות ביטחון, קושי בזיהויים". אחרי מפלסים, משהתברר כי כיתת הכוננות והרבשצ של הקיבוץ הצליחו להדוף את המחבלים, המשיך הכוח של היממ להתקדם על ציר 232 כדי לבלום את הכניסה של המחבלים וכשהתקרב לאנדרטת חץ שחור הבחינו בשיירה של טנדרים שמגיעה מעזה. "הבנו שחץ שחור שורץ מחבלים". בשלב זה הם חברו ללוחמי הגדעונים שיצרו מגנן באנדרטה והדפו את המחבלים. "היינו בקרב בלימה כשעה עד שהמצב שם יוצב, מתוך הבנה שזה קו הגנה אחרון ומפה לא יחדרו מחבלים לכיוון מרכז הארץ", אומר ס ומוסיף: "זה היה יום הקרב הכי קשה בקריירה שלי".