רוית גל נחמד בת 54 נרצחה אתמול (ראשון) מירי סמוך לביתה בקיבוץ אשדות יעקב ככל הנראה על ידי בן זוגה לשעבר, הרצל בר עוז בן 67, אתמול בשעות אחר הצהריים. לאחר שרצח אותה, הוא התאבד. רוית הותירה אחריה שלושה ילדים מנישואיה קודמים. נחמד היתה חברת קיבוץ אשדות יעקב ואחות במרכז הרפואי צפון (פוריה). גופתה של גל-נחמד הועברה למכון לרפואה משפטית ועדיין לא ידוע מועד ההלוויה.
על פי החשד, בן זוגה שהחזיק בנשק ברישיון הגיע לקיבוץ, וירה בה. בתה של הקורבן הגיעה הביתה ומצאה את שניהם כשהם ללא רוח חיים בחצר הבית. החשדות מאחורי הסיפור מעלים כי ככל הנראה בר עוז המתין לזוגתו לשעבר מאחורי דירתה, בתוך סבך עשבים והמתין שתחזור מעבודתה כאחות בבית החולים. הוא הכיר את סדר היום שלה וידע שבסביבות השעה ארבע בצהריים היא אמורה לשוב לביתה.
לרצח ולהתאבדות לא היו עדים ובדיעבד היו אנשים שאמרו ששמעו קולות ירי. בשל ארועי ירי רבים שנשמעים מעבר לגבול הסמוך עם ירדן, קולות הירי לא התקבלו בהפתעה. בנוסף לכך, בשל החום בעמק הירדן בעונה הזאת, מדובר בשעה שמעטים נמצאים מחוץ לבתים או למקומות העבודה.
עמותת פורום מיכל סלה שלחו תנחומים לאוהביה של רוית ופרסמו את מדד הנרצחות של הפורום. לפי מדד הנרצחות של פורום מיכל סלה, בכל שבוע וחצי בממוצע נרצחת אשה במשפחה בישראל. בשנת 2025 נרצחו 13 נשים במשפחה, מתוכן 6 בידי בן זוג. בשנת 2024, נרצחו 18 נשים במשפחה, 12 מתוכן בידי בן זוג. 38% מהנרצחות בשנת 2025 נרצחו בנשק חם. פי 2 מממוצע הרציחות בנשק חם בשנים 2020- 2024 שעומד על פחות מ-16%.
רוית גל-נחמד והרצל בר-עוז היו בני זוג ב- 13 השנים האחרונות. היא חברת קיבוץ אשדות יעקב איחוד והוא ממושב אניעם שברמת הגולן. בעבר היה קצין בטיחות בחברת תובלה גדולה ולפי עמוד הפייסבוק שלו בבעלותו צימר במושב מגוריו. בחודש פברואר האחרון נפרדו על פי מה שמתואר כ "פרידה לא יפה", אולם לא עלו סימנים או עדויות כי הגבר איים לפגוע בבת הזוג לשעבר. באניעם החליטו שלא לדבר על חבר המושב החשוד ברצח.
אורי קלנר, ראש המועצה האזורית גולן הגיב לאירוע: "אנו מזועזעים וכואבים את הטרגדיה הקשה. בשעה הזו, נמתין לסיומה של חקירת המשטרה. אנו בקשר עם מועצה אזורית עמק הירדן, ומלווים את מושב אניעם והמשפחות. אנו נמצאים כקהילה וחברה עבור אנשים שמתמודדים עם קשיים, ולא מקבלים אירוע המשלב אלימות".
עדי גל, קרובת משפחתה של רוית גל נחמד: "אנחנו המומים וכואבים ומתקשים לעכל את המציאות הזו. אני מלווה את המשפחה מאתמול ושומעת מהם שגם כשהכתובת הייתה על הקיר - הם לא האמינו שדבר כזה יכול היה לקרות. הילדים ואני כנציגת המשפחה קוראים למי שנמצא במקום הזה שיילך להתלונן. לצערנו נכנסנו לסטטיסטיקה הנוראית של האלימות הגואה נגד נשים.
"רוית הייתה אמא מסורה, היא הייתה הכל בשביל הילדים שלה, אוויר לנשימה עבורם, הלב והשמש של המשפחה. הילדים מספרים שתמיד הרגיש שהיא ידעה לומר את המילה הנכונה ואם משהו לא הסתדר - היא ידעה לסדר את זה.
"לא משנה איפה פגשת אותה - בין אם זה בעבודה בבית החולים, כמטופל, או בשבילים של הקיבוץ, היא הייתה נותנת לך את אותו יחס אוהב וחם. ביממה האחרונה אנחנו מוצפים באינספור קולות של מטופלים המומים, שמשבחים את רוית ואת הטיפול הנפלא שהעניקה להם בתפקידה.
אנחנו כואבים ומתגעגעים מאוד".