יותר מ-14 שנה לאחר מלחמת האזרחים הראשונה בלוב ועדיין חוסר יציבות ומתיחות פוליטית הם הסממנים שהכי מזוהים עם מדינה זו. מדינה שמחולקת לשתי ישויות שלטוניות, אחת במזרח ואחת במערב, וכמו כל מדינה ערבית שסועה - גם בלוב האינטרסים של המדינות המובילות בעולם הערבי הם אלו שקובעים. שמה של לוב השתרבב לאחרונה עם המלחמה ברצועת עזה לאחר דיווח בתקשורת האמריקנית השבוע על כך שטראמפ מקדם תוכנית להעביר כמיליון עזתים לשטחה של לוב בתמורה לשחרור מילארדי דולרים שהוקפאו ע"י ארה"ב לפני יותר מעשור.
ראשית כל, וידוי קטן - כמסקר וכעוקב אחר העולם הערבי, גם לי היה די קשה להבין את המורכבות אליו הגיעה לוב בכמעט 15 השנים האחרונות. מדובר במדינה שהיא רחוקה מאיתנו, ההשפעה שלה על המתרחש באזור היא יחסית קטנה ומה שהרוב זוכרים ויודעים מלוב הוא הרודן מועמר קדאפי והלהיט מנאומו במהלך מלחמת האזרחים הראשונה, "זנגה זנגה".
אם ננסה להבין את המצב העכשווי בלוב, אז צריך לחזור ללוב של לאחר הפלתו של קדאפי - אירוע שהוביל לסיום מלחמת האזרחים הראשונה במדינה, שפרצה עם מחאות במדינה נגד המשטר על גלי האביב הערבי בזמנו והסתיימה עם כמעט חמשת אלפים לובים שנהרגו משני הצדדים הלוחמים.
לוב, מלכתחילה, היא חברה שבטית ולכן לאחר נפילת משטרו של קדאפי ע"י כוחות המורדים - היה קשה לבסס שלטון אחיד ויציב במדינה. מי שקיבל את הסמכויות לנהל את לוב לאחר נפילת משטרו של קדאפי - היה גוף בשם הקונגרס הלאומי הכללי, שחבריו נבחרו ע"י העם בלוב בבחירות בשנת 2012.
השבטיות בלוב באה לידי ביטוי בשנת 2014 לאחר שבדרישת העם - התקיימו בחירות לקונגרס הלאומי הכללי ובו הגורמים האיסלאמיסטים בלוב קיבלו רוב באירגון זה. מי שלא היה מרוצה מכך היה ח'ליפה חפתר - אחד מבכירי צבא לוב בתקופתו של קדאפי, שגלה לארה"ב לאחר שנבגד ע"י קדאפי עצמו באחת הקרבות של לוב מול צ'אד במהלך שנות ה-80.
חפתר, שגם זכה לתמיכה חשאית מצידה של ארה"ב, לא אהב את ההשתלטות האיסלאמיסטית על לוב וחזר ללוב על מנת להיאבק בכוחות האיסלאמיסטיים במדינה בעזרת כוחות שהיו נאמנים לו מקרב השבטים והמיליציות שנמצאו בלוב לאחר הפלת משטר קדאפי. ככל שהקרבות בין הצדדים נמשכו - ח'ליפה חפתר וכוחותיו ביססו את אחיזתם בשטחים רבים במזרח לוב, בעיקר בעיר טוברוק, ואילו בחלקים במערב לוב - קמה ממשלת ההסכמה הלאומית, אשר זכתה להכרה מהאו"ם ונהנתה מסיוע של טורקיה וקטר. בשנות הלחימה בין חפתר לממשלת ההסכמה הלאומית - נאלץ חפתר גם להילחם בעליית דאע"ש בלוב, בעיקר בצפון המדינה. אך בעזרת סיוע צבאי מארה"ב ומנאט"ו - הצליח חפתר לנטרל גם את האיום של דאע"ש בלוב. חפתר, שעם השנים זכה לתמיכה מסויימת ממצרים, איחוד האמירויות, רוסיה, צרפת ואפילו מישראל - כך עפ"י מספר דיווחים בתקשורת הערבית - ניסה בשלהי 2019 להשתלט גם על העיר טריפולי, אך ללא הצלחה בשל סיוע צבאי רב ששלח נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן, לממשלת ההסכמה הלאומית - סיוע שגם הגיע בדמות לוחמים סורים מקרב כוחות המורדים שלחמו במשטרו של בשאר אל-אסד בזמנו, כשכוחות מורדים אלו זכו בשטחם לסיוע רב מטורקיה.
במהלך שנת 2020, הצליח האו"ם להביא לדיאלוג בין שני הצדדים - מה שהוביל להקמתה של ממשלת אחדות לאומית בראשותו של עבד אל-חמיד א-דבייבה. ב-24/12/21 היו אמורים להתקיים בחירות חדשות בלוב - אך לאור מחלוקות על העקרונות לקיום הבחירות, אז שוב החל במדינה שלב של פילוג ומחלוקת מדינית-צבאית. מאז, א-דבייבה מתעקש להישאר בתפקידו בטענה שצריכות להתקיים קודם בחירות מוסכמות במדינה, ואילו כוחותיו של ח'ליפה חפתר מסרבים להכיר בשלטון של ממשלת ההסכמה הלאומית, שבמערב לוב. עם השנים ישנן ניסיונות, בעיקר מצד האו"ם, להגיע להסכמה בין הצדדים היריבים בלוב - אך ללא הצלחה, כשבמקביל כל כמה זמן, אפילו בשבועות האחרונים, מתחדשים העימותים בין הצדדים ואפילו בתוך המיליציות המרכיבות את ממשלת ההסכמה הלאומית - מה שמעיד על המתיחות והשבריריות השבטית בלוב.
באוגוסט 23' הודלף לתקשורת כי שרת החוץ של ממשלת ההסכמה הלאומית, נג'לאא' אל-מנקוש, נפגשה ברומא לפגישה חשאית עם שר החוץ בזמנו - אלי כהן - מה שעורר את זעם הציבור בלוב והוביל להשעייתה מתפקידה, כשבשל צעדים הללו היא ברחה לטורקיה.
כעת שְמַן של ישראל ולוב מתערבב ביחד עם המלחמה ברצועת עזה - כאשר לפני מספר ימים דווח בערוץ NBC כי הנשיא טראמפ מקיים דיונים מתקדמים על יישוב קבע לפלסטינים מהרצועה בתוך לוב, כשלא ברור מול איזו מההנהגות בלוב התכוון טראמפ לשתף פעולה בעניין. בנוסף, לפי דיווח זה - לוב תקבל בתמורה מיליארדי דולרים שהוקפאו ע"י ארה"ב. אולם, בעקבות הדיווח - נאלצו שר החוץ של ארה"ב, מרקו רוביו, וגם שגרירות ארה"ב בלוב לפרסם הכחשות לדיווח. גם מהתקשורת הבין-ערבית יצאה הכחשה בעניין כאשר דיפלומט פלסטיני מסר השבוע לערוץ "סקיי ניוז" בשפה הערבית כי ממשלת לוב הודיעה לפלסטינים באופן רשמי שהיא מסרבת לקבל מיליון עזתים לשטחה ושהיא עדיין מתנגדת לרעיון של גירוש העזתים משטחם.
הכחשות אלו מארה"ב, לא עצרו את התגובות בעולם הערבי - במיוחד מרצועת עזה ומלוב - לגבי הדיווח. כך למשל כתבה אום מאלכ אל-עפיפי, תושבת רצועת עזה, בתגובה לכתבה בעניין שפורסמה בדף הפייסבוק של ערוץ אל-ערביה הסעודי: "שלוב תיקח אותנו ונסיים עם זה". ח'דֵר חַמאדָה, עוד עזתי, הגיב גם הוא לכתבה בתקשורת הערבית לדיווח מ-NBC, כשכך כתב: "לוב היא מדינה גדולה ויפה. הלוואי והעניין יזורז מאחר והמצב ברצועת עזה נהיה גועל נפש". אחמד אבּו שנבּ, עזתי נוסף, כתב: "הלוואי שנצא מעזה ללוב. שולחים אהבה למדינת לוב, לממשלה שלה ולעם שלה" - כשעוד עזתי, ששמו יוסף שעבאן עוימר, כתב בתגובה לכתבה בערוץ אל-חדת' הסעודי: "מתי הדבר ייצא לפועל?". יש לציין שאלו חלק מהקולות ברצועת עזה התומכים ביציאה מהרצועה ללוב - אך יש גם כאלה המתעקשים שהם יישארו ברצועה וכי הרצועה היא אדמתם של הפלסטינים.
מצד שני, אזרח מלוב בשם עבד אל-עזיז חסנוני - הגיב לדיווח ערבי בעניין והזכיר את המתיחות הפוליטית והצבאית הקיימת בלוב, כשכך כתב: "אפילו אצלנו בלוב יש מלחמה", עוד אזרח לובי התנגד להצעה וכתב כתגובה לסירטון שעלה בטיקטוק בעניין: "אנחנו הלובים, בכנות, לא רוצים את העזתים.. לוב ללובים" והנה עוד התנגדות מלוב לכוונה של ארה"ב להעביר מיליון עזתים ללוב - כשאזרחית לובית כתבה בפייסבוק: "שתושבי עזה יישארו שם ולוב היא בשבילי ובשביל תושביה. שהתוכנית של טראמפ תצא לפועל במדינות אחרות". אך גם היו קולות בלוב שטענו כי יקבלו בשמחה את העזתים אליהם, כשכך הגיב תושב לוב לסירטון טיקטוק שעסק בנושא: "בִּרְכַּת ברוכים הבאים לכל העזתים, אני מלוב והבית שלי פתוח בפניהם".
גם ללא ההכחשות מארה"ב - הרעיון של גירוש העזתים ללוב הוא פיתרון לא כ"כ ישים וגם לא יעיל כלכלית לאור המרחק הרב וכמות העזתים, מיליון לפי הדיווח, שרוצים להעביר. מספר כזה של עזתים שיועברו דרך האוויר או הים או אפילו דרך היבשה - יצריך מערך לוגיסטי נרחב ומסובך ועוד לא דיברנו על איפה ואיך הם ישוכנו בלוב. כמו כן, המצב בלוב הוא לא עד כדי כך יציב והעברת מיליון עזתים אליה רק יגביר את חוסר היציבות במדינה. דיווח זה מעיד על כך שתוכניתו של טראמפ להגלייה מרצון של עזתים עדיין בתוקף - אבל עדיין משאירה את הרצועה ללא פיתרון ממשי, כמו גם עם לוב.