נתניהו, איך זה שאתה לא מצליח לנצח ארגון שתוקף עם כפכפים?

תדע כל אם ויידע כל אב, שבנם מתגייס לשירות בצה"ל, כי "מלחמת התקומה", כפי שמקפיד נתניהו לכנות את טבח 7 באוקטובר ורצף האירועים שהתחולל בעקבותיו, תימשך עוד שנים רבות.

מ"פסע מניצחון" מ"על סף הניצחון המוחלט" וכך הלאה, שלל התבטאויות של נתניהו בנוגע לסיום המלחמה, הפכה זו מאירוע שיש לו מטרה ברורה למשהו אמורפי, קמפיין שיימשך ככל שישרת את מטרותיו של ראש הממשלה:

היום זה לשמור על הקואליציה שלו, מחר אולי כדי למנוע בחירות (אם כי לכך דרושה אולי מערכה גדולה יותר, נגד איראן למשל, משהו שימנע מאזרחי ישראל לצאת בבטחה אל הקלפיות).

מפתה לנסות ולפרק את גבב המילים, את השקרים שהפריח אמש נתניהו, בהופעה פומבית ראשונה (כלומר, כזאת שאליה מוזמנים גם כמה עיתונאים אמיתיים) לאחר חודשים ארוכים, ניסה למכור לעם ישראל.

מפתה לעמת אותו עם העובדות - מהנסיבות שהוליכו לכשל המבצעי שהיה יכול למנוע לפחות חלק מאירועי אותו יום ארור - ועד לצורך בחקירה שאותה מקפיד נתניהו למנוע (ויש לו סיבה טובה), רק שלפעמים נדמה שהעובדות הן הדבר האחרון שיישנה משהו בוויכוח שבו כל צד בא עם דעה מוכנה מהבית.

לכן נניח לרגע למילים ונתמקד במנגינה, שהפכה לפזמון החוזר של נאום נתניהו אמש - ואולי הדבר העיקרי שנזמזם ממנו אחרי שיישכחו המילים: "ב-7 באוקטובר הותקפנו עם כפכפים".

פרטי הנעלה היו כבר מזמן לסמל במזרח התיכון: המוסלמים נוהגים להניחם בפתח המסגדים, לבל יטמאו את היכל התפילה. כשרוצים להשפיל מישהו, משליכים לעברו נעל. כשרוצים לסמל את נפילתו של רודן, מכים את פסלו בכפכפים ונעלים.

גם אנחנו לקחנו מזה משהו: תמונות הנעליים המיותמות שהתירו אחריהם חיילי צבא מצריים במנוסתם, היו לסמל הניצחון הגדול של מלחמת ששת הימים.

"תותחים במקום גרביים, טנק במקום זוג נעליים" שרה להקת הנח"ל למילותיו של חיים חפר - וב-7 באוקטובר תקפו אותנו בכפכפים. כפכפו אותנו כל כך חזק עד שמשפחות שלמות נשחטו במהלומת כפכף, עת הותקפו לא על ידי מחבלי כוח "נוח'בה" המאומן היטב, אלא בסך הכל על ידי מחלקת ההנעלה של חמאס.

הדברים לא נאמרו בחלל ריק, אלא בהתייחסות לאחת הטענות שמועלית תדיר נגד ראש הממשלה, לפיה הוא העשיר את קופת חמאס בכסף קטארי.

את הטענה הזאת, שמוחזקת בידי רוב הישראלים כעובדה, ניסה נתניהו לפרק. הבעיה היא שהוא משך לכמה כיוונים מנוגדים.

אחד הוא שהכסף בכלל לא קשור אליו: "הוא הועבר בהמלצת המוסד והשב"כ"" - כך טען נתניהו אמש. כלומר - לא אני נתתי את ההוראה, אלא שני גופי ביטחון שלא הייתה לי ברירה אלא לקבל את המלצתם.
נתניהו מתעלם מהעובדה שהוזהר, בדברים שמגובים בפרוטוקול רשום, שהכסף משמש את חמאס לבניין כוחו, אבל נניח לזה לרגע.

למה נניח? כי על פי נתניהו מדובר ב"אחוז קטן מהכסף שהגיע לחמאס". כלומר לא מזה נבנה כוחו של ארגון הטרור. גם כאן זה פשוט לא מתיישב עם העובדות והמספרים הידועים, אבל נניח גם לזה.

נתאפק גם מלהגיב לטענה לפיה הכסף הזה בכלל לא שימש למטרות טרור. נשאל רק: איך נתניהו יודע?

הוא ראה את רישומי הקופה הקטנה של יחיא סינואר? כי אם נחזור לסעיף הקודם, הרי שלפי אזהרת גורמי הביטחון, שנתניהו היה כל כך קשוב אליהם עת קיבל את המלצתם להכניס את המימון הקטארי לחמאס, הכסף הזה מימן טרור.

אז עם איזה נתניהו לזרום - זה שמקבל את המלצות גופי הביטחון כדברי אלוהים חיים, או נתניהו שיודע, בניגוד לדעת אותם גורמים בדיוק, שהכסף שימש למטרות אזרחיות?

מכל מקום, אחרי שהסביר שהכסף לא הועבר בגללו ואחרי שאמר שמדובר בכלל בכסף קטן, ממש בעודף, הגיע נתניהו למסקנה הסופית, לפיה חמאס בכלל לא היה ממומן בסכומים גדולים שכאלה, שהרי עם מה תקפו אותנו ב-7 באוקטובר? עם כפכפים!

נתניהו יודע היטב מה הוא עושה, שכן בתמונות אותו יום נורא מככבות בזיכרון הקולקטיבי דווקא תמונות הביזה, אלה שאירעו אחרי שעזתים רבים הבינו שהגבול נפרץ - והגיעו ברגל ועם עגלות כדי לבזוז ככל שיוכלו.

התמונות ממתקפת חמאס עצמה, הגיעו רק בשלב מאוחר יותר - חלקן ממצלמות האבטחה, חלק אחר מתיעוד של המחבלים עצמם.

אלה דווקא מספרות סיפור אחר: יחידות מאומנות ומתוזמנות, שמדווחות זו לזו ברשת קשר, מצוידות - אולי לא במטוסים ובטנקים, אבל במגוון אמצעים - מרחפנים שהשביתו, בעזרת מטענים, את מצלמות האבטחה, דרך ציוד מכני והנדסי שהוכן כדי להבקיע פרצות בגדר, המשך בלוחמים מאומנים בשימוש באר.פי.ג'י, רימונים ועוד.

טייסים לא היו שם, זה נכון, אבל הייתה השקעה של מיליארדים בתשתית ובתכנון שאפשרו את הרגע הזה, שבו יכול ארגון טרור חמוש באמצעים דלים-לכאורה, לגרום נזק אדיר למדינה עם צבא חזק ומצויד.

אבל נניח לרגע שעד עכשיו הצלחנו איכשהו להאמין לנתניהו, כולל לקבל את העובדה שתושבי הנגב המערבי לא נרצחו בפעולה מלחמתית מאורגנת היטב, אלא פשוט כופכפו למוות, מה זה אומר על כל מה שאירע מאז?

כי על פי דברי נתניהו אמש, אחת הסיבות להתארכות המלחמה היא בכך שחיילי צה"ל פגשו תשתית טרור ש"שום צבא לא פגש מעולם". אז רגע, פתאום המחבלים שתקפו עם כפכפים הפכו את כפכפיהם לתשתית טרור מתוחכמת עד כדי כך שאפילו הצבא שכן יש לו מטוסים משוכללים ומערכות נשק מתקדמות, לא מצליח להכניע אותם?

כפכפים, רבותיי, כפכפים - זה הנשק היחיד שיש לפלשתינים, כי זה מה שאפשר להם לקנות הכסף הקטארי שבכלל היה כסף קטן בהתחמשות שלהם לקראת 7 באוקטובר, לא מימן תשתית של טרור אלא של ביוב - ובכלל לא הועבר על פי החלטת ראש הממשלה אלא רק לפי המלצות השב"כ והמוסד...

זה הארגון שכבר לפני למעלה משנה היינו כ"פסע" מהניצחון עליו, זה הארגון שבכל פעם שנדמה שהניצחון המוחלט עליו נמצא מעבר לפינה, בכל פעם שחיסלנו את מי שעומד בראשו, מצליח להתחמק - ועוד להקשיח עמדות במשא ומתן לעסקת חטופים. מה יש לדבר? רצים מהר אלה, יחסית לאנשים עם כפכפים.

אז אפשר היה לעמת את נתניהו עם העובדות, אפשר היה להידרש לכך שהוא מונה את מספר החטופים ששוחררו כמו מאמן של קבוצת כדורגל מפסידה שנאחז ביחס שערים סביר, שמוכיח שלפחות ההתקפה מתפקדת.

אפשר היה לפרק את גבב השקרים שערם לפתחם של אזרחי ישראל ראש ממשלתם, זה שבמקרה "הגריל" את זכות השאלה הראשונה לכתב החצר שלו (שלא שאל על איראן וקטאר, על עזה וחטופים, אלא ביקש להביע זעזוע משקרי המשטרה והפרקליטות...).

אפשר לפרק את נאום נתניהו מבלי להשאיר בו אפילו אבן על אבן, רק שמכל גבב המילים הזה נזכור את הכפכפים. נזכור את "נאום הכפכפים" - הנאום שמוכיח שראש הממשלה לא מסוגל להוביל את הצבא החזק במזרח התיכון לניצחון על כמה ערבים חמושים בכפכפים.