הכוחות לא פעלו בהתאם לטכניקה סדורה ואחידה, על כן טיהור הקיבוץ ממחבלים ארך ימים שלמים לאחר 7 באוקטובר: כך, קבע צוות תחקור הקרב בקיבוץ כיסופים ובמוצב כיסופים, שהוסיף כי צה"ל בבירור לא עמד במשימת ההגנה על הקיבוץ ותושביו.
בהתקפה על מרחב כיסופים נרצחו תשעה אזרחים תושבי הקיבוץ. אזרח נוסף נחטף, נרצח והושב לקבורה במסגרת ההסכם בפברואר 2025. בנוסף, נרצחו שישה עובדים זרים ואזרח אחד, תושב הקיבוץ, נהרג מאש צה"ל. בקרב על המוצב והקיבוץ נפלו 28 חללים, בהם 27 חיילים וחבר אחד בכיתת הכוננות.
התחקיר קובע כי אל המרחב, המצוי באחריות שגרתית של גדוד 51 מחטיבת גולני, חדרו בסך הכל כ-150 מחבלי נוח'בה. מתוכם, כ-40 הגיעו למרחב המוצב, וכ-60 למרחב הקיבוץ. חלקם חוסלו על הגבול בדרך אל הקיבוץ, וחלקם כשעשו את דרכם בחזרה, אחרי שביצעו מעשי רצח ופשעים אכזריים נוספים.
עוד קובע התחקיר כי במהלך הלחימה חוסלו במרחב המוצב כ-25 מחבלים, בקיבוץ חוסלו 30, במרחב הקיבוץ (סביבתו) חוסלו כ-50 מחבלים נוספים, וכ-50 נוספים נסוגו לשטחי רצועת עזה, חלקם פצועים מאש צה"ל.
הלחימה במוצב כיסופים
לפי התחקיר, הלחימה במוצב התרחשה בין 06:29 ל-13:45. כוחות גדוד 51 שסיימו כוננות עם שחר בהתאם לפקודות, ניהלו לחימה על הגבול, ולאחר שעה של קרב עיקש נסוג לאחור להגן על הקיבוץ והמוצב. כוחות התגבור, כך לפי התחקיר, הגיעו רק סמוך לשעה 13:00.
אחד הקרבות מעוררי ההשראה שבלטו לחיוב בשל גבורה ואומץ היה של מפקד מחלקה ולוחמים שכונו כוח כרמל א'. הכוח התנייד על גבי רכב קל, נלחם לבדו, ופגע במחבלים רבים שהיו בדרכם לקיבוץ רעים. הכוח ביצע מארבים על כביש 232 כשהוא נע לאורך 5.5 קילומטרים ברגל, מחשש שירו על הרכב. לאחר שדילג בין נקודות שונות בשטח, חזר רגלית אל המוצב במרחב רווי במחבלים, בשל גמר תחמושת.
בעוד שמטרתו הייתה התחמשות מחודשת, עם הגעתו לשער הכניסה למוצב נפלה פצצת מרגמה. מפקד הכוח, המ"מ, סרן אורי שני נהרג, כמו גם הסמל ראם מאיר בטיטו. את השניים, הגדיר התחקיר "גיבורים".
באירוע גבורה נוסף, נהרגו סמ"ר מיכאל בן חמו, וסמ"ר עדי צור שנלחמו לבדם במספר גדול של מחבלים סמוך לכביש 232 בדרך לקיבוץ כיסופים. לוחם נוסף שלחם בגבורה באמצעות מקלע מסוג "נגב" עד שאזלה לו התחמושת הוא סמל תומר נגר, שנפל בקרב, ובאמצעות האש שפתח לעבר המחבלים שיבש את התקפתם.
ההתקפה על הקיבוץ
עוד הצביע התחקיר על סמל גיא בזק, קלע בגדוד 51, שפגע במחבלים רבים וריתק אחרים במשך שעות ארוכות תוך ששיבש את תוכנית ההתקפה על הקיבוץ. כוחות נוספים של הגדוד הגיעו אל הקיבוץ, ובשלב מסוים זיהו החיילים חייל בחופשה כמחבל, פתחו לעברו באש ופגעו בו. בסביבות השעה 07:30 חטפו המחבלים את שלמה מנצור ז"ל, ובהמשך רצחו שישה עובדים זרים. חברי כיתת הכוננות סרקו את השטח בקיבוץ, ומנעו מהמחבלים לנוע בחופשיות תוך כדי ירי.
בין השעות 13:10 ל- 17:00 מצאו כוחות צה"ל את גופותיהם של ג'ינה סמיאטיץ' ועופר רון שנרצחו בשעות הבוקר על ידי המחבלים. מאוחר יותר, הגיעו כוחות נוספים מגדוד 450, כוח מיחידת אגוז, גדוד דקל מבה"ד 1 ויחידת 669.
התחקיר מצביע על כך שרק ב-12 באוקטובר טוהר הקיבוץ ממחבלים. יצוין כי במהלך שעות אחר הצהריים של 7 באוקטובר, הצליחו המחבלים לשרוף שני בתים ורצחו את איוון אילרמנדי ודפנה גרקוביץ', ואת משפחת זק - איתי, אתי, בנם הקטן שגיא ומנוחה חולתי, שמתגוררים זה לצד זה בשכונה הדרומית בקיבוץ. שתי תושבות נוספות חולצו על ידי גדוד דקל, ותושבים מהקיבוץ חולצו ממבנה בוער.
מסקנות ולקחים, ואיפה היה חיל האוויר?
לפי התחקיר, כיתת הכוננות השפיעה והקשתה על פעולת האויב, אך התקשתה לפעול ככיתת כוננות סדורה עקב ריבוי מחבלים. תרחיש הייחוס אליו נערכה כיתת הכוננות היה שגוי מיסודו, מה שהוביל להכנות לא תואמות לאיום בהרבה מההיבטיים הצבאיים.
כמו כן, כוחות צה"ל לא הוכשרו להילחם ביישובים ישראלים רוויים מחבלים, ובהתאם לא פעלו על על פי טכניקה סדורה ואחידה. כמו כן, הם גם לא היו מתורגלים לכך באימונים מקדימים.
באשר לחיל האוויר, קובע התחקיר כי במהלך הקרב כוחותיו סייעו לפגוע בכוחות האויב במרחב לחימה, אך לא היוו גורם משמעותי בבלימת המתקפה. עוד קובע התחקיר כי רק בשעה 11:15 הגיע חיל האוויר למרחב קיבוץ ומוצב כיסופים. בין 11:15 ל- 12:00 ביצע ירי על ארבעה יעדים. בהמשך, מסוקי הקרב עזבו את המרחב למשימות אחרות, וחזרו רק בשעה 17:10 לתקיפה אחת נוספת.
גורם המצוי בפרטי התחקיר אמר כי הציפיות מחיל האוויר היו גבוהות יותר בשעות הקריטיות של מרחב כיסופים. כמו כן, בוצעו קריאות לחיל האוויר כבר משעות הבוקר המוקדמות. יחד עם זאת ציין אחד הגורמים כי הטייסים קיבלו באותו יום החלטות מורכבות מאוד.
כמו כן, קובע התחקיר כי כיתת הכוננות לא הוכשרה למשימתה באופן מספק על ידי צה"ל. הרכב כיתת הכוננות היה קטן, לא מאומן מספיק וללא תרחיש ייחוס. יחד עם זאת, פעולות חברי כיתת הכוננות השפיעו על מהלכי הקרב.
עוד נקבע הקיבוץ והמחנה לא היו ערוכים כראוי להתמודדות עם התקפת מחבלים - חרף העובדה שהם נמצאים מול הגבול.
כמו כן, תום גודו נהרג מאש כוחותינו. האירוע הוגדר כ"טרגי" בתחקיר, ונבע משילוב של ערפל הקרב, דריכות גבוהה אחרי היתקלויות רבות וכשירות נמוכה במרחב רווי אזרחים ומחבלים.
נקודת ציון לחיוב הייתה מול החלטת המפקדים בגדוד 51, לשלוח לוחמים לקיבוץ ולא למוצב.
"החוסן הקהילתי הציל את הקיבוץ, לא המדינה"
קיבוץ כיסופים הגיב לתחקיר שבעה באוקטובר: "עם הצגת תחקיר צה"ל בפני תושבי קיבוץ כיסופים, נשפך אור נוסף על ממדי האסון שהתרחש בגזרת הקיבוץ בשבעה באוקטובר ובימי הלחימה שבאו אחריו: כ־350 מחבלים חדרו לשטח הקיבוץ והסביבה בסיוע מעטפת ירי של כ-150 פריטי תמ"ס שנורו לקיבוץ רק בחצי השעה הראשונה, 17 חברים ותושבי הקיבוץ נרצחו, חבר כיתת הכוננות נפל בקרב, חבר קיבוץ נחטף ונרצח, ובתחקיר נודע לראשונה שתושב הקיבוץ תום גודו, נהרג מאש צה"ל. ועוד 27 לוחמים נפלו בקרב ההגנה על הקיבוץ ומחנה כיסופים.
קיבוץ כיסופים כואב את הכאב הבלתי נתפס של משפחות האזרחים והחיילים כאחד - ומחבק את המשפחות באבלן הקשה.
מתוך התחקיר אנו למדים כי ממשלת ישראל וצה"ל לא נערכו לאיום האמיתי תוך התעלמות מהסימנים המעידים ובמהלכו, לצד גבורת הלוחמים נעשו טעויות מבצעיות חריפות שהובילו להרג ופגיעה של אזרחים וחיילים.
אזרחים ישראלים וחיילי צה"ל נותרו חשופים מול מתקפה חסרת תקדים. החוסן הקהילתי, האומץ של המגינים והנכונות להילחם - הם שהצילו את הקיבוץ מהשמדה מוחלטת. לא המדינה.
כפי שהצבא עמד מולנו ולקח אחריות מלאה על הכישלון והמחדלים שהובילו לאסון הנורא, כך אנו מצפים שהממשלה והעומד בראשה יקחו אחריות. חובת המדינה להגן על אזרחיה - חובה בה כשלה מדינת ישראל מהשבעה באוקטובר ועד היום ובכלל זה החזרת כל החטופים באופן מיידי.
לאור הממצאים אנו מצפים להמשך העמקת החקירה וסיום כל מרכיבי הביטחון לפני החזרה הביתה".
"קהילת כיסופים נמצאת עם הפנים חזרה הביתה"
יו"ר הקיבוץ, ליאור כרמלי הגיב: "הצגת התחקיר לחברי קהילת כיסופים היא שלב נוסף בהתמודדות הקהילה עם אסון השבעה באוקטובר. תוצאות התחקיר אינן יכולות לתקן את מה שחברי הקיבוץ עברו בשבעה באוקטובר, אך יחד עם זאת קהילת כיסופים נמצאת עם הפנים חזרה הביתה"