לאיראן אין תוכנית חלופית של ממש לשיחות הגרעין עם ארצות הברית, שנמצאות במבוי סתום סביב סוגיית העשרת האורניום - כך אמרו שלושה מקורות איראניים.
לדבריהם, איראן עשויה לפנות לסין ורוסיה כ"תוכנית ב'", אך עם מלחמת הסחר של בייג'ינג מול וושינגטון ותשומת הלב של מוסקבה למלחמתה המתמשכת באוקראינה, הופכות את תוכנית הגיבוי של טהראן לרעועה. "תוכנית ב' היא להמשיך באסטרטגיה שהייתה לפני תחילת השיחות. איראן תימנע מהסלמת מתיחות ותהיה מוכנה להגן על עצמה", אמר בכיר איראני. "האסטרטגיה כוללת גם חיזוק הקשרים עם בעלות ברית כמו רוסיה וסין".
אתמול, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, דחה את דרישות ארצות הברית לעצור את העשרת האורניום כ"מוגזמות ומקוממות", והזהיר כי השיחות לא צפויות להניב תוצאות.
לאחר ארבעה סבבי שיחות שנועדו לרסן את תוכנית הגרעין של איראן בתמורה להקלה בסנקציות, נותרו מכשולים רבים. טהראן מסרבת לשלוח את כל מאגר האורניום המועשר שלה למדינה אחרת או לדון בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה, כך אמרו שני בכירים איראניים ודיפלומט אירופי.
חוסר האמון משני הצדדים והחלטת הנשיא דונלד טראמפ לפרוש מהסכם 2015 עם מעצמות העולם העלו את החשיבות עבור איראן לקבל ערבויות שוושינגטון לא תפר את ההסכם בעתיד.
האתגרים הגדולים של איראן - מחסור באנרגיה ומים, צניחת המטבע, אבדות צבאיות בקרב בעלות ברית אזוריות וחששות גוברים ממתקפה ישראלית על מתקני הגרעין שלה, כשהלילה דווח ב-CNN שהיא עשויה לקרות בקרוב - מוחרפים על ידי המדיניות הקשוחה של טראמפ.
עם חידושו המהיר של קמפיין "הלחץ המרבי" של טראמפ על טהראן מאז פברואר, כולל סנקציות מחמירות ואיומים צבאיים, המקורות אמרו כי להנהגת איראן "אין אפשרות טובה יותר" מאשר הסכם חדש כדי למנוע כאוס כלכלי בבית שעלול לסכן את שלטונה.
המחאות שפרצו בשנים האחרונות נגד הדיכוי החברתי וקשיים כלכליים, שנרמסו ביד קשה, חשפו את חולשה של ההנהגה אל מול הכעס הציבורי והובילו לסנקציות מערביות על הפרות זכויות אדם.
"בלי הסרת סנקציות שיאפשרו מכירת נפט חופשית וגישה לכספים, כלכלת איראן לא תוכל להתאושש", אמר הבכיר השני, שביקש כמו אחרים לדבר בעילום שם בשל רגישות הנושא.
שר החוץ של איראן, עבאס עראקג'י, אמר כי "עמדתנו ברורה מאוד. העשרת האורניום תימשך, בין אם עם הסכם ובין אם בלעדיו - אך אנחנו מוכנים להעניק שקיפות בנוגע לתוכנית הגרעין למטרות שלום של איראן, כשבתמורה צריך גם לקיים שיחות על הסרת הסנקציות שהוטלו באכזריות עקב ההאשמות בנוגע לתוכנית הגרעין שלנו. לא נקבל דרישות גדולות יותר מזה אם הם רוצים לשלול מאיתנו דברים שהם זכויותינו. אנו שוקלים האם להשתתף בסבב המשא ומתן הבא, למרות שאנחנו מתמודדים עם דרישות מוגזמות בשולחן המו"מ".
וונדי שרמן, לשעבר תת-מזכירת המדינה לעניינים פוליטיים של ארצות הברית, שהובילה את צוות המשא ומתן האמריקני שהגיע להסכם הגרעין מ-2015, אמרה שבלתי אפשרי לשכנע את טהראן "לפרק את תוכנית הגרעין שלה ולוותר על העשרת אורניום, למרות שזה יהיה האידיאלי".
"זה אומר שהם יגיעו למבוי סתום, ואנו נעמוד בפני פוטנציאל למלחמה, מה שלדעתי, ביושר, הנשיא טראמפ לא מצפה לו כי הוא התמודד כנשיא של שלום", אמרה.
גם אם המחלוקות סביב העשרת האורניום יצטמצמו, הסרת הסנקציות נותרה מורכבת. ארצות הברית תומכת בהסרה הדרגתית של סנקציות הקשורות לגרעין, בעוד שטהראן דורשת הסרה מידית של כל ההגבלות.
עשרות מוסדות איראניים חיוניים לכלכלת איראן, כולל הבנק המרכזי וחברת הנפט הלאומית, נמצאים תחת סנקציות מאז 2018 בגין תמיכה בטרור או הפצת נשק.
כשנשאלה לגבי האפשרויות של איראן אם השיחות ייכשלו, שרמן אמרה שטהראן ככל הנראה "תמשיך לעקוף סנקציות ולמכור נפט, בעיקר לסין, ואולי להודו ולאחרים".
התמיכה של סין ורוסיה מוגבלת
סין, הקונה העיקרית של נפט איראני למרות הסנקציות, סייעה למנוע את קריסתה הכלכלית, אך הלחץ המוגבר של טראמפ על גופים סיניים ומיכליות מאיים על היצוא הזה.
מומחים מזהירים שהתמיכה של סין ורוסיה מוגבלת. סין דורשת הנחות משמעותיות על נפט איראני ועשויה ללחוץ על מחירים נמוכים יותר ככל שהביקוש העולמי לנפט נחלש. אם השיחות יקרסו - תרחיש שגם טהראן וגם וושינגטון מקווים להימנע ממנו - לא בייג'ינג ולא מוסקבה יוכלו להגן על איראן מסנקציות חד-צדדיות של ארצות הברית והאיחוד האירופי.
צרפת, בריטניה וגרמניה, אף שאינן חלק מהשיחות, הזהירו שהן יחזירו את הסנקציות של האו"ם אם לא יושג הסכם במהירות. לפי הסכם הגרעין של 2015 והחלטת האו"ם הנלווית לו, לשלוש המדינות יש עד 18 באוקטובר להפעיל את מנגנון החזרת הסנקציות לפני שתוקף ההחלטה יפוג.
לפי דיפלומטים ומסמך שראתה רויטרס, שלוש המדינות האירופיות עשויות לעשות זאת כבר באוגוסט אם לא יגובש הסכם משמעותי עד אז.
דיפלומטים מזהירים כי השגת הסכם לפני כן תדרוש, במקרה הטוב, מסגרת פוליטית ראשונית כמו ב-2013, שבה שני הצדדים מציעים ויתורים קונקרטיים מיידיים שייתנו זמן למו"מ מפורט יותר.
"אין סיבה לחשוב שזה ייקח פחות זמן מ-18 החודשים של 2013, במיוחד כשהפרמטרים והמצב הגיאופוליטי מורכבים יותר כעת", אמר בכיר אירופי.