למרות המשבר הלאומי והעומסים על מערכת הבריאות, שנת 2024 נרשמה כשנה יוצאת דופן בתחום הרישוי הרפואי: 2,637 רופאים ורופאות חדשים קיבלו רישיון לעסוק ברפואה - שיא של חמש שנים, כך על פי דו"ח חדש של משרד הבריאות שמסכם את השנה האחרונה.
הדו"ח, כאמור, סיכם את שנת 2024. מדובר בגידול של כ-7% לעומת השנה שקדמה לה, בה נרשמו 2,464 רישיונות, ו-48% לעומת שנת 2020, בה נרשמו 1,783 רישיונות חדשים. עם זאת, הנתונים מעלים סימני שאלה מדאיגים בנוגע לתלות ההולכת וגוברת ברופאים שלמדו בחו"ל: רק 28% מהרופאים החדשים הוכשרו באוניברסיטאות בישראל, ואילו 72% הנותרים הם ישראלים שלמדו רפואה בחו"ל או רופאים עולים.
מי הם הרופאים החדשים?
- הבוגרים שקיבלו רישיון רפואי בישראל בשנת 2024 מגיעים מארבעה מקורות:
- ישראלים שסיימו לימודי רפואה באוניברסיטאות בישראל
- ישראלים שלמדו במוסדות רפואיים מוכרים על פי רפורמת "יציב"
- ישראלים שלמדו במדינות או מוסדות שאינם עומדים באמות המידה של משרד הבריאות
- רופאים שעלו לישראל ממדינות שונות והשלימו תהליך רישוי
- על פי הנתונים, 46% מבוגרי חו"ל קיבלו את הכשרתם במוסדות שאינם מאושרים, נתון שמעורר דאגה באשר לרמתם הקלינית של רופאים אלה, במיוחד בפריפריה, שם שיעורם גבוה במיוחד. הדו"ח חושף גם הבדלים בולטים בין קבוצות האוכלוסייה השונות: ערבים ודרוזים מהווים רק 12% מבין בוגרי הארץ, נתון נמוך שנמוך בתשעה אחוזים משיעורם באוכלוסייה. לעומת זאת, בקרב בוגרי חו"ל שהכשרתם לא מאושרת, שיעורם של הערבים עומד על 90%, ובבוגרי חו"ל שהכשרתם מאושרת על פי רפורמת יציב - 63%.
- כמו כן, נשים מהוות 58% מבוגרי ההכשרה בארץ, אך בקרב בוגרי חו"ל שלא עומדים בקריטריונים של רפורמת יציב, הרוב הוא גברי, במיוחד מהמגזר הערבי. מחוז הצפון בולט עם 30% מהרופאים החדשים, פי שניים משיעורו באוכלוסייה. מחוז תל אביב מוביל במספר הרופאים שסיימו לימודים בישראל - 33% מהם מתגוררים במחוז, לעומת 15% מאוכלוסיית המדינה.
אתגרי רפורמת "יציב" וההשפעה על החברה הערבית
במשרד הבריאות מזהים כי לרפורמת יציב, המגבילה את ההכרה במוסדות רפואיים זרים, עלולה להיות השפעה ניכרת על צעירים מהחברה הערבית, אשר רבים מהם למדו עד כה במוסדות לא מאושרים. במשרד פועלים למציאת חלופות ופתרונות ייחודיים לקידום צעירים מהחברה הערבית במסלולים חלופיים.
בשנת 2024 נרשמו 1,286 סטודנטים שהחלו ללמוד רפואה בישראל, זהו שיא וגידול של 50% לעומת שנת 2020. לפי החלטת ממשלה חדשה, היעד עומד על 1,700 סטודנטים בשנה, ומשרד הבריאות נערך להרחבת כיתות הלימוד בשנה הבאה.
כותבי הדו"ח ציינו כי שנת 2024 הייתה שנה ייחודית ומשמעותית במערכת הבריאות בישראל, כמו בישראל כולה. אתגרי המצב הביטחוני בעקבות טבח השבעה באוקטובר הביאו לגידול בעומס המטופלים, בעיקר בתחום בריאות הנפש ובתחום טיפול ושיקום בפצועים. במקביל, רופאים רבים מאוד גויסו לצבא, ומחלקות פעלו בחוסר כח אדם ניכר.
רפואה בצל המלחמה
מחברי הדו"ח תיארו את המציאות עמה רופאי ישראל מתמודדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל": "בתי חולים שלמים בצפון הארץ עברו לעבוד מתחת לפני הקרקע, בסביבה ממוגנת, וחוו שנה של טיפול בחולים בתנאי צפיפות וללא אור יום, כשאזעקות נשמעות בחוץ". על הנסיונות להכשיר דור חדש של רופאים בזמן המלחמה הם מספרים כי על אף המחלוקות הצפופות והמחסור בכוח האדם, כל בתי החולים בארץ המשיכו להכישר סטודנטים לרפואה.
לגבי הכשרת הרופאים באקדמיה טענו כותבי הדו"ח כי כל הפקולטות, ללא יוצא מן הכלל, קלטו עשרות סטודנטים ישראלים שלמדו בחו"ל וגויסו בצו 8 בסוף 2023 כך שהפסידו את תחילת הסמסטר בפקולטה שבה למדו. במטרה לאפשר להם להמשיך לשרת, ולחלקם להשתקם מפציעות, מבלי להפסיד שנת לימודים, הפקולטות בארץ גיבשו מתווה שבמסגרתו רבים מהסטודנטים הלומדים בחו"ל המשיכו את לימודיהם בישראל. "היה בכך מאמץ אדיר של הפקולטות להכניס סטודנטים שלא היתה כל היערכות מוקדמת בעבורם. בנוסף, הפקולטות עשו מאמץ ניכר לאפשר לכל המילואימניקים לקבל תנאים מקלים, ובכל זאת לאפשר להם את ההכשרה הראויה לרופאים", אמרו.