מרכז הידע הלאומי הראשון מסוגו לניהול אסונות ומצבי חירום, אותו הקימו רשות החירום הלאומית (רח"ל) ומשרד המדע והטכנולוגיה בקול תרועה רמה לפני שבע שנים - עומד להיסגר בקול דממה דקה בשל "קשיים ביורוקרטיים".
המרכז הוקם לאור אחת המטרות האסטרטגיות שהוגדרה בהחלטת הממשלה שהקימה את רח"ל בשנת 2007 כחלק מהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה, והיא: "ייזום ותיאום פעולות של מחקר ופיתוח בתחום ההיערכות לחירום וכן ריכוז מידע בתחום זה".
עד היום הושקעו במרכז מיליוני שקלים. אבל בחודש שעבר משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (בשמו היום) הודיע להנהלת המרכז כי לא יוכל לאפשר העברת תקציבים דרכו למרכז החל מסוף החודש הבא, "על אף תקופת החירום הנוכחית".
במרכז נאלצו בעקבות זאת להודיע על הסגירה: "ניסיונות להבטיח מימון בין-משרדי יציב לא צלחו עד כה, ולפיכך המרכז עתיד, לצערנו, לסיים את פעילותו בסוף חודש יוני הקרוב", נמסר.
המרכז, שפעל מאז ינואר 2018, נועד "לשפר את המוכנות והכשירות של מדינת ישראל למצבי החירום, בהם שיפור מוכנות הרשויות ומשרדי הממשלה וקביעת יעדי ורמות שירות של המשרדים" - כך, ע"פ ראש רח"ל דאז, תת-אלוף (מיל.) בצלאל טרייבר, שאמר במועד הקמת המרכז: "מדובר בחלק ממהלך לאומי שלם של קביעת נושאי מחקר לאומיים בראייה אסטרטגית, אשר יעמיד את נושא המוכנות לחירום באופן בולט בקדמת במת המחקר היישומי בישראל". כמה שבועות אחר כך פרש טרייבר לגמלאות, ומאז לא נמצא למרכז פטרון של ממש. "פעם אחר פעם התחלפה ממשלה ויותר לא נמצא מישהו שהאמין בחזון", אומרים במרכז הידע הלאומי.
"צר לי שהם נסגרים", אומר טרייבר לוואלה, "אני חושב שזו טעות של רח"ל ושל משרד המדע שעושים את הטעות ביחד. מי שהתחיל בזה היה רח"ל, שכבר כמה שנים לא נותנת לו להתקיים והפסיקה לו את המימון ומי שהמשיך זה משרד המדע. מאד חבל לי, כי בסך הכל המרכז הזה עשה עבודה מאד מגוונת על מכלול נרחב של נושאי חירום, שלא כל-כך הרבה אנשים עוסקים בהם. הבעיה היא שזה פחות מדי תפס מעמד ברמה הממשלתית. ברגע שמשרד המדע עצר את תקציבו ורח"ל הפסיקה לממן את החלק שלה, זה נגמר".
ביסודות הקמת מרכז הידע הלאומי לניהול מצבי חירום הוגדרה המגמה לשפר את המוכנות לאסונות טבע, שריפות, רעידות אדמה, מגיפות, סופות והצפות, אסונות מעשה אדם, אסונות אקולוגיים, כימיים וסביבתיים, מתקפות סייבר, אסונות גרעיניים ופעולות איבה וטרור. מוסדות הליבה השותפים בפעילות המרכז הם אוניברסיטת חיפה, הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם חוקרים מהמרכז למחקרים צבאיים ברפאל, בית-חולים רמב"ם, מכללת תל-חי, בית-ספר לסיוע הומניטרי, וכן שותפים מעיריית חיפה ועמותת נתן לסיוע הומניטרי בינלאומי.
טרייבר מדגיש שחירום זה לא רק בטחון, ואכן במהלך משבר הקורונה המתמשך, ריכז המרכז מידע מ-47 מחקרים קצרי טווח, במימון משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, וסייע להפיץ את מסקנות המחקרים מדי שבועיים למשרדי הממשלה הרלוונטיים ולציבור.
המרכז פועל באוניברסיטת חיפה, שזכתה במכרז, והוא איגד סביבו בתחילה כ־90 חוקרות וחוקרים ואח"כ אף יותר. בשנים האחרונות הוא פעל בעיקר על בסיס מימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי, אבל בתקציב מדולדל מאד.
בכנס העשור לרח"ל הכריז מנכ"ל משרד המדע דאז, פרץ וזאן, על הקמת מרכז המידע, תוך שהבטיח כי בנוסף ל-3 מיליון השקלים "יושקעו החל מהשנה הקרובה גם 9 מיליון שקלים במחקרים חדשים בתחום". אבל במרכז אומרים כי הם עדיין מחכים. כספים אלה מעולם לא הגיעו. בהמשך הציע המנכ"ל, רן בר, כי המימון יגיע מבעלי עניין במשרדים שונים ויתועל דרך משרדו. כעת המשרד סוגר את הנתיב הזה - כאשר שלא לציטוט גורמים ממשלתיים רומזים שהתוצרים שהופקו היו דלים. רשמית, נטען כי התקציב הוגדר מלכתחילה כתקציב הקמה שנועד לאפשר למרכז לעמוד על הרגליים, וכי מנקודה זו היה עליו לייצר הכנסות עצמיות - וכפי שהוא מעיד על עצמו, אלה לא הגיעו.
"זה תיסכול אדיר. בסבירות גבוהה נכונו אתגרי חירום למדינת ישראל בעתיד, חלקם אולי ניתנים לצפייה מראש וחלקם לא, ויש חשיבות עצומה לגשר בין המחקר וחוקרים בתחום לבין אנשים ברובד הביצועי", אומרת ד"ר מיכל בן-גל, מנהלת המחקר האקדמי במרכז הידע הלאומי לניהול אסונות ומצבי חירום, העומד להסגר. "בנינו תשתית. בנינו קשרים", היא מדגישה, "יש לנו מחקרים שפרסמנו ואנחנו יכולים וצריכים לעשות עוד. אבל כנראה שבמדינת ישראל זה לא נחשב מספיק חשוב ובגלל ביורוקרטיה ופרוצדורה בא לזה סוף. לנו נראה שמרכז כזה הנו חיוני, ואנחנו מקווים שעם סגירתו תקום יוזמה להקמת מרכז דומה שיענה על הצרכים שיגיעו".
"עיוורון ביורוקרטי הגובל בטירוף מערכות", מכנה את ההשתלשלות פרופ' דבורה שמואלי, ראשת מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום מיום הקמתו, "משרד החדשנות והמדע, בגלל בעיה ביורוקרטית, מביא לסגירה בזמן מלחמה של המרכז המחקרי היחידי למוכנות לחירום. זה פספוס אדיר ומתנהלים כאילו בישראל אין חירום ואין צפי שיהיו עוד מצבי חירום בעתיד. זו חלמאות קיצונית כי הרי ברור שצורך יש, והוא יתברר לכל מיד לכשייסגר המרכז, ויוציאו עוד כספים להקים משהו חלופי - במקום לנצל את התשתית שנבנתה. זו החלטה שנראית לגמרי לא הגיונית, במיוחד שגם כספים שמשרד הרווחה העביר למשרד המדע עבורנו תקועים בדרך". לדבריה, "בעיניי זה חמור. המיליונים יירדו לטמיון. כל בסיס הנתונים יאבד, כי אף-אחד לא נערך לשמור על זה".
מרשות החירום הלאומית נמסר בתגובה: "משרד המדע ורשות החירום הלאומית הקימו ב-2018 מיזם לעידוד המחקר בתחומי החירום. במהלך השנתיים הראשונות של המיזם סייעה רח"ל תקציבית. מדי שנה מקדמת רח"ל מחקרים בתחומי החירום מול מגוון רחב של מוסדות ומיזמי מחקר בכל רחבי הארץ".
תגובת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה:
מרכז הידע באונ' חיפה זכה לתמיכה ממשלתית נרחבת, אף מעבר להתחייבות שנקבעה בקול הקורא שפורסם ב-2017 והסתיים בשנת 2020. בפועל, ההסכם עמו הוארך מספר פעמים, והועברו לו כ־4 מיליון ש"ח לאורך כשבע שנים.
יודגש כי בהתאם לדין, לתקנות חובת המכרזים, ובכפוף להנחיות החשב הכללי - המשרד מנוע משפטית מלהמשיך ולהעביר תקציבים למרכז, מעבר לפרק הזמן המקסימלי שניתן בהתקשרות הראשונית (2017) בשל הגבלות רגולטוריות ותקציביות החלות על כלל משרדי הממשלה.
חשוב להבהיר: אין מניעה שהמרכז ימשיך לפעול באמצעות מקורות תקציביים אחרים,לרבות תמיכה ממשרדים נוספים, עמותות וגופים פרטיים, כפי שעושים מרכזי ידע אחרים בישראל.
יצויין כי המשרד רואה חשיבות רבה בקידום מחקרים בתחום החירום, ובשנתיים האחרונות אף תמך ב-15 מחקרים יישומיים שונים, לרבות היערכות לרעידות אדמה, כיבוי שריפות, רציפות תפקודית בשע"ח, נפגעי פוסט טראומה מהמלחמה ועוד. המחקרים נבחנים על סמך איכותם המדעית בכפוף לאישור ועדת שיפוט מקצועית ובשיתוף הגופים הרלבנטיים דוגמת משרד הביטחון, רח"ל ומשרדי ממשלה המזהים את הצרכים המחקריים הנדרשים ברמה הלאומית.