השבוע שוב נפרץ הגבול המזרחי של מדינת ישראל. עוד חדירה, עוד הברחה. עוד הוכחה למה שכולנו כבר יודעים - יש גבול אחד, הארוך ביותר של מדינת ישראל שהוא גם הכי פחות מאויש. דווקא כשכולם מרוכזים בגבולות האחרים, הצפוני והדרומי, הגיע הזמן להסתכל גם מזרחה, ולזהות שם לא רק את הבעיה, אלא גם את ההזדמנות.
כיו"ר הוועדה לעובדים זרים קיימתי סיורים רבים לאורך הגבול עם ירדן, והשטח מדבר בעד עצמו. מאות קילומטרים של מרחבים עם נוכחות דלה עד בלתי קיימת. פרצה שקוראת לא רק לגנב, אלא גם לאויב. אבל בתוך הפרצה הזו, יש גם הזדמנות.
במשך שנים המערכת הפוליטית מתגלגלת מפתרון זמני אחד לשני - מיעדים פיקטיביים ועד דו"חות מגירה. משבר גיוס החרדים לא ייפתר באמצעות סיסמאות, לא במספרים ולא בהצהרות. מי שרוצה פתרון אמיתי - חייב לחשוב אחרת. באתי לא רק כדי להתריע, אלא כדי לייצר פתרון אמיתי - ישיבות לאורך הגבול המזרחי.
לא עוד "קומבינה", לא עוד דילים. ישיבות אמיתיות, עם תלמידים אמיתיים, שממשיכים ללמוד ולשמור על אורח חייהם החרדי בצורה מבודלת ושמרנית, כפי הנחיות גדולי ישראל, תוך כדי שהם מבצעים שמירות בשטח בדיוק כמו חיילי הסדיר. לצידם - משגיחים, רמי"ם ואנשי צוות שמגויסים כאנשי קבע ומתוקצבים על ידי צה"ל.
כך נרוויח ארבעה דברים במקביל: נחזק את הגבול המזרחי. נעניק לצה"ל כוח נוסף שיאפשר לו להתרכז בגזרות הבוערות. נשמור על אורח החיים החרדי כפי שהוא, מבלי לכפות שינוי או טשטוש, ונייצר סוף סוף פתרון לשאלת תקצוב הישיבות והשתתפות החרדים בנשיאה בנטל.
אבל יש כאן גם נקודת עומק נוספת: מי שלא באמת לומד תורה - לא ימצא את מקומו במתווה כזה. הישיבות שיוקמו בגבול יהיו שמרניות, מבודלות, תובעניות. הן יתאימו רק למי שאכן לומד מתוך מחויבות פנימית. השאר, ילכו אוטומטית למסלולים מותאמים אחרים בצבא. כך, בלי ועדות חריגים ובלי עיוותים, ייווצר מיון טבעי ואמיתי.
כדי להוציא את המהלך הזה אל הפועל, נדרשת מנהיגות אמיצה. לא רק בציבור החרדי, גם בצה"ל, ובמיוחד בדרג המדיני. הגיע הזמן להתעלות מעל אינטרסים צרים ולבחור בפתרונות שיש בהם אמת, היגיון, ואחריות לאומית.
אני לא מציע פתרון מושלם. אני מציע פתרון אפשרי. פתרון שמכבד את שני העולמות. פתרון שיכול לקרות.
ומי שמחפש מהלך שיחולל שינוי - לא עוד סיסמה - זה הפתרון.
הכותב הוא חבר כנסת מטעם הליכוד