נשיא אורוגוואי לשעבר חוסה "פפה" מוחיקה, לוחם גרילה לשעבר ואיש שמאל שהיה ידוע בצניעותו, מת בגיל 89. המנהיג האייקוני, שנכלא במשך 12 שנים בשל פעילות מהפכנית נגד הדיקטטורה בארצו, מת מסרטן. בינואר, הוא הודיע שהמחלה התפשטה ושהוא יפסיק את הטיפולים.
"בצער עמוק אנו מודיעים על לכתו של חברנו 'פפה' מוחיקה. נשיא, פעיל, מדריך ומנהיג. נתגעגע אליך מאוד, ידיד ותיק", כתב נשיא אורוגוואי הנוכחי, יאמאנדו אורסי, בפוסט ב-X. "פפה, לנצח!" קרא רוכב אופניים דקות לאחר מכן, כשחלף ליד מבני ממשלה.
מוחיקה זכה לכינוי "הנשיא העני ביותר בעולם" במהלך כהונתו בין 2010 ל-2015, לאחר שתרם חלק ניכר ממשכורתו לצדקה וחי חיים פשוטים בחווה שלו, לצד אשתו, לוחמת גרילה לשעבר, וכלבתם בעלת שלוש הרגליים.
הממשלה הכריזה על שלושה ימי אבל לאומי וציינה כי גופתו תועבר ביום רביעי לארמון המחוקקים לשכב שם לכבוד אחרון. פעילים מתנועת ההשתתפות העממית (MPP) של מוחיקה התאספו מחוץ למטה המפלגה כדי להכין שלטי ענק עם הכיתוב "עד לנצח, ידיד ותיק".
מנהיגי שמאל מאמריקה הלטינית ואירופה חלקו כבוד לאדם שתואר על ידי נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, כ"דוגמה לאמריקה הלטינית ולכל העולם".
נשיא ברזיל, לואיז אינסיו לולה דה סילבה, הדהד את המסר: "גדולתו האנושית חצתה את גבולות אורוגוואי וכהונתו הנשיאותית. חוכמת דבריו יצרה שיר אמיתי של אחדות ואחווה לאמריקה הלטינית," אמר לולה בהצהרה.
בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית ב-2012, מוחיקה הכחיש שהוא עני, ואמר כי חייו הם דווקא של "צניעות". "אני צריך מעט כדי לחיות", אמר.
מוחיקה שינה את פני אורוגוואי, מדינה משגשגת בת 3.4 מיליון תושבים, הידועה בעיקר בכדורגל וברפתנות, והפך אותה לאחת החברות המתקדמות ביותר באמריקה הלטינית.
בשנותיו המאוחרות, הוא הביע אכזבה מהסחף האוטוריטרי של ממשלות שמאל מסוימות, והאשים את המנהיגים הדכאניים בוונצואלה ובניקרגואה ביצירת "בלגאן".
מוחיקה אובחן כחולה בסרטן הוושט במאי אשתקד, והמחלה התפשטה לכבדו. אשתו, לוסיה טופולנסקי, אמרה השבוע כי הוא מקבל טיפול פליאטיבי.
בבית הקפה הצנוע "מדיסון" במרכז מונטווידאו, המלצר וולטר לארוס נזכר כיצד מוחיקה קפץ לאכול סטייק זמן קצר לאחר שנבחר. "הוא חי וחש כמו אנשים רגילים, לא כמו פוליטיקאים של היום שנראים עשירים", אמר המלצר בן ה-53.
במהלך חמש שנות כהונתו, מוחיקה הוביל רפורמות פורצות דרך: הוא העביר חוקית שאישרו הפלות והכרה בנישואים חד-מיניים, והפך את אורוגוואי למדינה הראשונה בעולם שהתירה שימוש חוקי בקנאביס למטרות פנאי. גם לאחר אבחון מחלתו בסרטן, המשיך מוחיקה לפעול למען מחנה השמאל, ותרם באופן נמרץ להצלחת קמפיין הבחירות של יאמאנדו אורסי, מורה להיסטוריה ויורשו הפוליטי.
מנהיגים ברחבי העולם חלקו כבוד למוחיקה. נשיא בוליביה לשעבר, אבו מוראלס, שיבח את "ניסיונו וחוכמתו", וממשלת ברזיל נפרדה מ"אחד ההומניסטים החשובים בזמננו". ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, אמר כי מוחיקה חי למען "עולם טוב יותר", ונשיא גואטמלה, ברנרדו ארבלו, הציג אותו כ"דוגמה לצניעות וגדולה". דובר משרד החוץ הסיני, לין ג'יאן, כינה אותו "מנהיג נערץ" ו"ידיד טוב של העם הסיני".
מבית הכלא לפוליטיקה
מוחיקה, שהיה ידוע בדיבורו הישיר, היה מבקר חריף של תרבות הצריכה. הוא נהג להגיע לאירועים רשמיים בסנדלים והמשיך לחיות בחווה קטנה בפאתי מונטווידאו, שם הפריט היקר ביותר שלו היה חיפושית פולקסווגן מ-1987.
בשנות ה-60 הוא היה ממייסדי תנועת הגרילה העירונית המרקסיסטית-לניניסטית טופמארוס, שהחלה בגניבה מעשירים לטובת העניים אך בהמשך הסלימה לחטיפות, פיגועי חבלה והתנקשויות. היו אלו שנים סוערות עבור מוחיקה: הוא נפצע מיריות והשתתף בבריחה המונית מבית כלא. אך כשהתנועה קרסה ב-1972, הוא נתפס מחדש ובילה את כל תקופת הדיקטטורה באורוגוואי (1973-1985) בכלא, שם עבר עינויים ושנים בבידוד.
לאחר שחרורו, הוא נכנס לפוליטיקה וב-1989 הקים את תנועת ההשתתפות העממית (MPP), החברה הגדולה ביותר בקואליציית השמאל "החזית הרחבה". ב-1995 הוא נבחר לקונגרס, ב-2000 הפך לסנאטור, ולאחר מכן שירת כשר החקלאות בממשלת השמאל הראשונה בתולדות אורוגוואי.
כנשיא, זכה מוחיקה לשבחים על מאבקו בעוני, אך ספג ביקורת על כישלון בריסון ההוצאות הציבוריות. הוא הותיר אחריו את אשתו, לוסיה טופולנסקי. לזוג לא היו ילדים. מוחיקה ביקש להיקבר בחוותו, לצד כלבתו.