נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נחת בריאד במאי 2017. ערב הסעודית פרשה בפניו שטיח אדום עם טקסיות המתאימה לפסגה שנועדה לא רק להחיות ידידות ותיקה - אלא גם להגדיר אותה מחדש לפי תנאים חדשים. עבור טראמפ, הביקור היה חלק מהסיור הבינלאומי הראשון שלו מאז שנכנס לתפקיד. מבחינת הממלכה הסעודית, היעד היה להתחיל "בראש נקי וידידותי" - ולחזק את הקשרים האסטרטגיים.
מנקודת מבט סעודית, זה היה רגע מכריע. לא עוד דיבורים על זכויות אדם או פיקוח של הקונגרס - אלא רק אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים. ישראל, לעומת זאת, לא נכללה על סדר היום - לפחות לפי הדיווחים.
הביקור שימש לחיזוק היחסים האישיים בין טראמפ ויורש העצר מוחמד בן סלמאן, על רקע תקופות של ביקורת בינלאומית ואסונות טבע. הסעודים רואים בטראמפ שותף שמעדיף את שפת האינטרסים על פני מוסר. טראמפ, מצדו, רואה בערב הסעודית שחקן מפתח בחוזי נשק, השקעות ריבוניות והזדמנויות טכנולוגיות - כלי לצמיחה כלכלית אמריקנית.
שלא כמו ב-2017, הפעם טראמפ לא יעצור בתל אביב. על רקע ההסלמה בעזה והמתיחות הישראלית-פלסטינית, אפילו הסעודים הפרגמטיים ביותר לא יכלו להצהיר פומבית על תמיכה בתהליך שלום.
מקורות המקורבים לשלטון הסעודי מדווחים כי ערב הסעודית לא זונחת את רעיון הנורמליזציה עם ישראל - היא רק "עוצרת זמנית" עד למילוי שלושה תנאים:
1. הפסקת אש יציבה בעזה
2. פתרון משטרי ושיקומי לרצועה
3. מסגרת מדינית אמינה להקמת מדינה פלסטינית
המסר ברור - אם התהליך המדיני יימשך, יש לשמוע את שני הצדדים. שלושת היעדים המרכזיים של טראמפ בביקור היו: השקעות המשתלבות עם סיסמת "אמריקה תחילה", עסקאות נשק גדולות (יותר מ-100 מיליארד דולר), וחיזוק הציר האנטי-איראני - אך ללא פעולה צבאית.
לפי הגישה הסעודית, הביקור לא נועד לבקש אישור - אלא לבסס הישגים אסטרטגיים ממשיים.
הם מבקשים מדיניות חוץ עצמאית, גישה לציוד צבאי מתקדם, הכרה בזכויות העשרה של גרעין אזרחי, וחופש דיפלומטי מול איראן ללא התערבות חיצונית.
זהו דימוי חדש של ערב הסעודית: פחות מוגבלת, יותר אסרטיבית. המסלול הסעודי-ישראלי אינו מת - הוא פשוט מותנה. ישראל תידרש להתקדם בנושאים הפלסטיניים כדי להשיב את האמון.
הציר האמריקני-סעודי התחדש - אך אינו סובב סביב ישראל בלבד. העולם משתנה, והבריתות משתנות בהתאם. ישראל תצטרך להתאים את עצמה. ערב הסעודית כבר לא מחפשת "עסקה כוללת" עם ישראל, אך גם לא מוותרת על רעיון הנורמליזציה. המסר ברור - ישראל אינה יכולה להיות עוד המוקד היחיד ביחסי המפרץ, אם לא תתאים את עצמה לעידן שאחרי עזה.
בסופו של דבר, מבחינת טראמפ - אם התשואה עולה על ההשקעה, זו עסקה משתלמת.