חיילי עלית בריטים חשפו עדויות לפשעי מלחמה: "התנהגות של רוצחים פסיכוטיים"

חיילים לשעבר בכוחות המיוחדים של בריטניה שברו שתיקה של שנים, וחשפו עדויות ממקור ראשון על פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי חבריהם לנשק בעיראק ובאפגניסטן.

בעדויות שהעניקו לתכנית "פנורמה" של ה-BBC, תיארו יוצאי הכוחות המיוחדים כיצד ראו חברי יחידת ה-SAS רוצחים אנשים לא חמושים בזמן שישנו ומבצעים הוצאות להורג של עצירים כפותים, כולל ילדים.

"הם כפתו נער צעיר וירו בו", סיפר חייל לשעבר ששירת עם ה-SAS באפגניסטן. "הוא היה בבירור ילד, רחוק מגיל לחימה". לדבריו, הריגת עצירים "הפכה לשגרה". "הם היו עורכים חיפוש על מישהו, כופתים אותו, ואז יורים בו", סיפר. לדברי, לאחר מכן הם היו מסירים את האזיקונים מפלסטיק ששימשו לקשירה ו"מניחים אקדח" ליד הגופה.

העדויות החדשות כוללות האשמות על פשעי מלחמה שנמשכו למעלה מעשור, תקופה ארוכה בהרבה משלוש השנים שנבחנות על ידי ועדת חקירה ציבורית בראשות שופט.

יחידת ה-SBS, גדוד הכוחות המיוחדים העילית של הצי המלכותי, נקשרת לראשונה בהאשמות החמורות ביותר - הוצאות להורג של אנשים לא חמושים ופצועים. יוצא היחידה סיפר שחלק מהחיילים גילו "מנטליות של המון", ותיאר את התנהגותם במבצעים כ"ברברית".

"ראיתי את החבר'ה השקטים ביותר משתנים, מפגינים תכונות פסיכופתיות של ממש", אמר. "הם היו פורעי חוק. הם הרגישו שאי אפשר לעצור אותם".

הכוחות המיוחדים נשלחו לאפגניסטן כדי להגן על חיילים בריטים מפני לוחמי טליבאן ומפעילי מטעני חבלה. הסכסוך היה קטלני עבור חיילי הצבא הבריטי, שאיבדו 457 חיילים, לצד אלפי פצועים נוספים.

בתגובה לשאלות ה-BBC על העדויות החדשות, מסר משרד ההגנה הבריטי כי הוא "מחויב באופן מלא" לתמיכה בחקירה הציבורית המתמשכת בנוגע להאשמות על פשעי מלחמה, וקרא לכל יוצאי היחידות בעלי מידע רלוונטי לפנות לחקירה. המשרד הוסיף כי "לא יהיה זה ראוי עבור משרד ההגנה להגיב על האשמות" שעשויות להיכלל בתחום החקירה.

העדויות מספקות את התיאור הפומבי המפורט ביותר עד כה של מעשי ההרג מפי חיילים לשעבר בכוחות המיוחדים של בריטניה, הכוללים את ה-SAS, ה-SBS וכמה יחידות אחרות.

העדויות, שנאספו מיותר מ-30 אנשים ששירתו עם הכוחות המיוחדים הבריטיים או לצדם, מתבססות על שנים של דיווחים של תוכנית "פנורמה" של ה-BBC בנוגע להאשמות על הוצאות להורג ללא משפט שביצע ה-SAS.

התכנית האחרונה חשפה שראש הממשלה דאז, דייוויד קמרון, הוזהר שוב ושוב במהלך כהונתו כי הכוחות המיוחדים הבריטיים הורגים אזרחים באפגניסטן.

תחת מעטה אנונימיות, בשל קוד שתיקה לא רשמי סביב פעולות הכוחות המיוחדים, סיפרו עדי הראייה ל-BBC כי חוקי המלחמה הופרו באופן שגרתי ומכוון על ידי היחידות העילית של בריטניה במהלך מבצעים בעיראק ובאפגניסטן.

חוקי המלחמה קובעים כי בפעולות מסוג זה ניתן להרוג אנשים באופן מכוון רק כשהם מהווים איום ישיר ומיידי על חייהם של חיילים בריטים או אחרים. לדברי עדי הראייה, חברי ה-SAS וה-SBS יצרו כללים משלהם.

"אם מטרה הופיעה ברשימה פעמיים או שלוש קודם לכן, היינו נכנסים עם כוונה להרוג אותם, ללא כל ניסיון ללכוד אותם", סיפר ותיק ששירת ב-SAS, בהתייחסו לאנשים שנתפסו בעבר, נחקרו ושוחררו.

"לפעמים היינו בודקים שזיהינו את המטרה, מאמתים את זהותה, ואז יורים בה", הוסיף. "לעיתים קרובות, המחלקה פשוט הייתה הולכת והורגת את כל הגברים שמצאה שם".

חייל לשעבר ב-SAS סיפר שההרג יכול להפוך ל"דבר ממכר", וכי חלק מחברי היחידה העילית היו "שיכורים מהתחושה הזו" באפגניסטן. היו שם "הרבה רוצחים פסיכוטיים", לדבריו.

"בחלק מהמבצעים, היחידה הייתה נכנסת למבנים דמויי בתי הארחה והורגת את כל מי שנמצא שם", סיפר ותיק ששירת ב-SAS. "הם היו נכנסים ויורים בכל מי שישן שם, כבר בכניסה. זה לא מוצדק, להרוג אנשים בשנתם".

לוחם לשעבר ששירת ב-SBS סיפר ל-BBC כי לאחר השתלטות על אזור, כמה חיילים היו עוברים בו ויורים בכל מי שנמצא על הקרקע, בודקים את הגופות והורגים כל מי שנשאר בחיים. "זה היה צפוי, לא מוסתר. כולם ידעו", אמר.

הרג מכוון של פצועים שאינם מהווים איום מהווה הפרה ברורה של החוק הבינלאומי. אך הוותיק מה-SBS סיפר ל"פנורמה" כי הרג של פצועים היה שגרתי. הוא תיאר מבצע שבו חובש טיפל בפצוע שנורה אך עדיין נשם. "אז אחד החבר'ה שלנו ניגש אליו. נשמעה ירייה. הוא נורה בראשו מטווח אפס", סיפר.

ההרג היה "מיותר לחלוטין", הוסיף. "אלה לא הריגות מתוך רחמים. זה רצח".

חברים זוטרים יותר בצוותי התקיפה קיבלו הוראות ממפעילים בכירים יותר ב-SAS להרוג עצירים גברים, כך עולה מהעדויות, תוך שימוש בהנחיות כמו "הוא לא חוזר איתנו לבסיס" או "העציר הזה, תדאג שהוא לא יצא מהמטרה".

עצירים כללו אנשים שנכנעו, עברו חיפוש על ידי הכוחות המיוחדים, ולרוב היו כפותים. החוק הבריטי והבינלאומי אוסרים על חיילים להרוג בכוונה אזרחים לא חמושים או שבויי מלחמה.

מפעיל לשעבר ב-SAS תיאר גם כיצד נודע לו על מבצע בעיראק שבו הוצא אדם להורג. "היה די ברור ממה שהצלחתי ללמוד שהוא לא היווה איום, הוא לא היה חמוש. זה מחפיר. אין בזה שום מקצועיות", אמר המפעיל לשעבר. ההרג מעולם לא נחקר כראוי, הוסיף. לדברי הוותיק מה-SAS, הבעיה החלה זמן רב לפני שהגדוד עבר לאפגניסטן, ו"מפקדים בכירים היו מודעים לכך".

העדויות, לצד ראיות וידאו חדשות שהשיגה ה-BBC מפעולות ה-SAS בעיראק ב-2006, תומכות גם בדיווחים קודמים של "פנורמה" לפיהם טייסות ה-SAS ניהלו ספירה של הריגותיהן כדי להתחרות זו בזו.

מקורות סיפרו ל-BBC כי חלק מחברי ה-SAS ניהלו ספירות אישיות משלהם, וכי מפעיל אחד הרג באופן אישי עשרות אנשים בסבב שירות של שישה חודשים באפגניסטן. "נראה היה שהוא מנסה להשיג הריגה בכל מבצע, בכל לילה מישהו נהרג", סיפר עמית לשעבר. המפעיל היה "ידוע לשמצה בטייסת, הוא באמת נראה כמו פסיכופת", הוסיף העמית.

במקרה אחד שמקורות טוענים שהפך לשם דבר בתוך ה-SAS, המפעיל לכאורה שיסף את גרונו של אפגני פצוע לאחר שביקש מקצין לא לירות בו שוב. זה היה "שהוא רצה לגשת ולסיים את הפצוע עם הסכין שלו", סיפר עמית לשעבר אחר. "הוא רצה, אתם יודעים, 'להטביל את הסכין שלו בדם'".

ידיעה על הפשעים לכאורה לא הוגבלה לצוותים קטנים או לטייסות בודדות, כך על פי העדויות. בתוך מבנה הפיקוד של הכוחות המיוחדים הבריטיים, "כולם ידעו" מה קורה, אמר ותיק אחד. "אני לא פוטר מאחריות אישית, אבל כולם ידעו", אמר. "הייתה הסכמה שבשתיקה למה שקרה".

כדי להימנע מבדיקה של ההריגות, אמרו עדי ראייה, חברי ה-SAS וה-SBS היו מניחים כלי נשק מזויפים, המכונים "נשק זרוק", על גופות ההרוגים, כדי שייראה כאילו היו חמושים בתצלומים שצוותי הכוחות המיוחדים נהגו לצלם בזירה.

"היה רימון מזויף שהיו לוקחים איתם למטרה, הוא לא היה מסוגל להתפוצץ", סיפר מפעיל לשעבר ב-SAS. ותיק אחר אמר כי המפעילים היו נושאים רובי AK-47 עם קת מתקפלת, משום שהיה קל יותר לארוז אותם בתרמילים ו"קל יותר להביא אותם למטרה ולהניח ליד גופה".

מהעדויות גם עולה שקצינים סייעו בזיוף דוחות לאחר מבצעים כדי למנוע בדיקה של האירועים.

"הבנו איך לכתוב דוחות על תקריות חמורות כך שלא יובילו להפניה למשטרה הצבאית", אמר אחד מיוצאי היחידה.

"אם נראה היה שירי עלול להוות הפרה של כללי הלחימה, היית מקבל שיחת טלפון מהיועץ המשפטי או מאחד מקציני המטה במפקדה. הם היו מעירים לך על כך ועוזרים לך לנסח מחדש. 'אתה זוכר שמישהו עשה תנועה פתאומית?' 'אה, כן, עכשיו אני נזכר.' דברים כאלה. זה היה חלק מהדרך שבה פעלנו".

הדוחות היו "בדיה", אמר ותיק אחר מהכוחות המיוחדים הבריטיים (UKSF). קצין מודיעין שעבד עם ה-SBS תיאר דוחות שטענו כי התרחש קרב יריות, בעוד התמונות הראו גופות עם "מספר פגיעות נקיות בראש".

ניירת מזויפת יכלה למנוע חקירה של המשטרה הצבאית המלכותית, אך פעולות הכוחות המיוחדים הבריטיים עוררו דאגה עמוקה בקרב מפקדים אפגנים וגורמים בממשלת אפגניסטן.

התכנית התמקדה גם בראש הממשלה דאז דייוויד קמרון, שביקר שבע פעמים באפגניסטן בין יוני 2010 לנובמבר 2013, התקופה שנבחנת כעת בחקירה הציבורית בנוגע ל-SAS. כמה אנשים שנכחו בפגישותיו עם נשיא אפגניסטן דאז, חמיד כרזאי, סיפרו שהוא הוזהר שוב ושוב על ידי הנשיא האפגני לגבי מעשי הכוחות המיוחדים.

כרזאי "העלה את הנושא הזה באופן עקבי וחוזר", סיפר ד"ר רנגין דדפר ספנטה, היועץ לביטחון לאומי של אפגניסטן לשעבר, ל-BBC. לדבריו, לא היה ספק שקמרון היה מודע להאשמות על הרג אזרחים, כולל ילדים, במהלך מבצעים שביצעו הכוחות המיוחדים הבריטיים.

הגנרל דאגלס לוט, ששימש שגריר ארצות הברית בנאט"ו, אמר שנשיא אפגניסטן היה "כל כך עקבי בתלונותיו על פשיטות ליליות, נפגעים אזרחים ומעצרים, עד שלא היה דיפלומט בכיר או מנהיג צבאי מערבי שהיה מפספס את העובדה שזה היה גורם מרכזי שמטריד אותו".

הגנרל לוט אמר כי היה "יוצא דופן ביותר אם היו טענות נגד הכוחות הבריטיים ששרשרת הפיקוד הבריטית לא הייתה מודעת להן".

דובר מטעם קמרון אמר "שלמיטב זכרונו של קמרון", הנושאים שהעלה הנשיא כרזאי התייחסו לכוחות נאט"ו באופן כללי וכי "לא הועלו תקריות ספציפיות בנוגע לכוחות המיוחדים הבריטיים". הדובר הוסיף כי "ראוי שנמתין לממצאים הרשמיים של החקירה", וציין ש"כל רמיזה שלורד קמרון שיתף פעולה בטיוח על האשמות של עבירות פליליות חמורות היא שטות מוחלטת".

בניגוד למדינות רבות אחרות, כולל ארצות הברית וצרפת, בבריטניה אין פיקוח פרלמנטרי על גדודי הכוחות המיוחדים העילית. האחריות האסטרטגית למעשיהם מוטלת בסופו של דבר על ראש הממשלה, יחד עם שר ההגנה וראש הכוחות המיוחדים.

ברוס האולדר KC, לשעבר מנהל התביעה הצבאית, אמר ל-BBC שהוא מקווה שהחקירה הציבורית תבחן עד כמה מודע היה קמרון להאשמות על נפגעים אזרחיים במבצעי הכוחות המיוחדים הבריטיים.

"צריך לדעת עד כמה הריקבון חדר למעלה", אמר האולדר.