ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלת ישראל, מסרו היום (שני) את עמדתם לבג"ץ בנוגע לעתירות שהוגשו בעקבות פיטוריו של רונן בר. הסוגיה שעל הפרק היא האם בית המשפט צריך לכתוב פסק דין עקרוני שיתווה את מערכת היחסים בין הממשלה והעומד בראשה, לבין ראש השב"כ.
היועצת המשפטית לממשלה סבורה כי פסק הדין העקרוני נחוץ. מנגד, נתניהו מעדיף שבג"ץ ימחק את העתירות שהוגשו מאחר וראש השב"כ רונן בר הודיע כי יתפטר מראשות הארגון.
בעמדה שכתבו באי כוחה של הממשלה ונתניהו עצמו, עורכי הדין ציון אמיר וינון סרטל נכתב כי בקשת היועמ"שית מבית המשפט למתן פסק דין עקרוני, "הלכה למעשה שמה את בג"ץ בנעליה של הרשות המחוקקת, בניגוד לדין ועקרון הפרדת הרשויות".
אמיר וסרטל טוענים בעמדתם שהמהלך שמנסה להוציא לפועל בהרב-מיארה פוגע באמון הציבור ו"דוחה את ידה המושטת של הממשלה להסרת מחלוקת נוקבת בסוגיה הקשורה לביטחון המדינה מסדר יומה של המדינה בזמן מלחמה ועלולה לגרור את ישראל למאבק מיותר בין כלל רשויות השלטון".
בסוף תגובתם של באי כוחו של ראש הממשלה והממשלה עצמה, נכתב כי "בסיכומו של עניין ועיקרו: ממשלת ישראל סבורה שהעת הנוכחית בה מצוי עם ישראל במלחמה עם אויביו בשבע חזיתות, אינה העת המתאימה להעמקת המחלוקת הציבורית בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. זו אינה העת לא לרפורמת מינויים חקיקתית וקל וחומר שלא לרפורמת מינויים שיפוטית". לאור דברים אלו, סבורים אמיר וסרטל שלאור התפטרותו של בר, אין צורך קונקרטי להמשיך את המאבק בין שתי הרשויות.
לפני כשבועיים פנה ראש הממשלה נתניהו לבג"ץ בבקשה למחוק את העתירות נגד פיטוריו של ראש שב"כ רונן בר. זאת, ברקע הודעתו של בר על עזיבתו והחלטת הממשלה לבטל את הדחתו. לאור צעדים אלו, הממשלה ביקשה מבג"ץ למחוק את העתירות בנושא ולבטל את הצווים - שבין היתר אוסרים על מינוי ראש שב"כ חדש.
בתגובה קבע בית המשפט כי על הצדדים השונים בעתירה, לרבות היועמ"שית, להגיב לבקשת מחיקת העתירה מצידו של נתניהו.