בית המשפט העליון פרסם היום (ראשון) את פסק דינו בפרשת סופיה - התינוקת שנולדה בעקבות טעות חמורה בהליך של הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא. החלטת העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, ממשיכה את החלטת ביהמ"ש המחוזי להותיר את סופיה בידי ההורים המגדלים.
עו"ד גלית קרנר המייצגת את הוריה המגדלים של סופיה, אמרה לוואלה: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. הם שמחים ונרגשים הם שמחים מהעובדה שהם עכשיו יוכלו לטפל בבת שלהם בשקט. הם מושיטים יד לשלום ומבקשים מההורים להניח את החרב ואת הכעס ולפתוח בדף חדש של חיים טובים בדאגה לילדה הקטנה".
השופטת יעל וילנר כתבה בפסק הדין כי "לאורך שנות עבודתו של שופט, מובאים לשולחנו תיקים מורכבים רבים. הכרעות קשות, אשר לא פעם טומנות בחובן השלכות מרחיקות לכת על חייהם של בעלי-הדין, ניתנות על ידו כעניין שבשגרה. אולם, מקרים מעטים מגלמים בתוכם שילוב נסיבות - עובדתיות ומשפטיות - כה יוצאות דופן וטראגיות, כאלו ששִׁמְעָם לא משאיר אוזן אדישה, ולא מותיר עין יבשה. ענייננו נמנה, ללא ספק, עם מקרים אלו".
לדבריה, "'תחרות' זו בין שני זוגות ההורים היא תולדה של טעות טראגית של החלפת עוברים, שגגה אשר לא נגרמה באשמתו של אף אחד מהזוגות. שני זוגות ההורים עברו דרך ייסורים ארוכה כדי לזכות בפרי בטן. כפי שעוד יפורט באריכות בפסק הדין - שני זוגות ההורים מחזיקים בזיקה הורית לס'; שניהם מסוגלים לטפל בה ולספק לה את כל צרכיה".
וילנר המשיכה וציינה: "במעין 'משפט שלמה' של תקופתנו, הוטלה עלינו, השופטים, המלאכה להכריע מי "היא אימו" (מלכים א ג, כז) ומיהו אביו. שונה מההכרעה שניצבה בפני החכם באדם, לא האמת העובדתית נסתרת מאיתנו; זו גלויה וידועה, ולא נפלה בה מחלוקת. שאלה אחרת מעוררות הנסיבות הטראגיות שלפנינו, משפטית באופייה - למי מההורים מקנה הדין הישראלי את מעמד ההורות? דעתי היא כי במקרה דנן, בהתאם לדין הישראלי, ב'תחרות' הזיקות ההוריות שבין האֵם היולדת לבין ההורים הגנטיים, ידה של האֵם היולדת על העליונה; וכי בהמשך לכך, יש לקבוע כי המשיבים הם הוריה המשפטיים של הקטינה".
עוד כתבה בפסק הדין כי "עלינו להכיר בכך שהתערבות אנושית בהליכי הפריה מלאכותית מולידה גם טעויות אנוש. לנוכח הטעמים שמניתי לעיל, ובכללם הקשר הביולוגי והרגשי העוצמתי בין האֵם היולדת לעובר; תרומתה העצומה של האֵם היולדת להיווצרות היילוד; וקיומן של תשומות פיזיות ומנטליות אדירות אשר מושקעות על ידי האֵם היולדת בהליך ההיריון על כל שלביו - המסקנה המתחייבת היא כי במקרה של תקלה כדוגמת זו שנדונה כאן לפנינו, ככל שהאֵם היולדת דבקה בזכות ההורית שלה, מעמדה יגבר על זה של האֵם הגנטית".
הפרשה נחשפה בעקבות טעות חמורה בהליך ההפריה החוץ-גופית בבית החולים אסותא, אשר הביאה לכך שעוברים הוחלפו, ובסופו של דבר נולדה ילדה לזוג שאינו ההורים הביולוגיים שלה.
מעורכי דינם של ההורים הגנטיים, נמסר: "קראנו בצער ובכאב את החלטת רוב שופטי העליון. אנו עדיין לומדים אותה לעומק, שכן מעבר לתהיות משפטיות שהיא מעלה, היא בעלת השלכות רוחב משמעותיות וקשות על עתיד הילדה, ועל תחום הפיריון בישראל. טובתה ועתידה של סופיה לנגד עיני הוריה הגנטיים, והם אלו שמנחים אותנו מראשית הדרך במאבק להחזרתה לחיק משפחתה הביולוגית".