שמאל, ימין, העיקר שייתן את האוטו בשבת

יעקב מזדקן ומבקש לברך את בניו. יוסף מביא את שני בניו, מנשה ואפרים, כדי שאביו יבצע בהם את ברכתו ומעמידם כך שאפרים בימינו ומנשה בשמאלו. עבור מי שהשעון הוא עדיין הדרך בה הוא מבחין בין שמאל לימין נאמר כי העמדה זו יוצרת מצב בו מול יד ימינו של יעקב, היושב עם הפנים ליוסף (קצת מסובך, אני יודע, אבל לא הבטחנו גן של שושנים), עומד מנשה, הבכור; ומול היד עם השעון עומד אפרים.

יעקב, המכונה גם ישראל, שלח ידיו כדי לברכם, אבל חברים, הפתעה: הוא שיכל את ידיו. יעקב אבינו זיגזג בין מנשה לאפרים, כך שעל ראש אפרים הצעיר מונחת יד ימין ועל ראש מנשה הבכור יד שמאל. יוסף עוד ניסה לומר משהו, אך יעקב הסביר כי לאפרים הצעיר מובטח עתיד מזהיר יותר. ואני שואל: יענקל, רוצה לברך את אפרים ביד ימין? בקש מהם להתחלף בצדדים. לא חראם, יהודי בגילך, לשכל ידיים במשך דקות ארוכות?

ובכן, חברים, מי שמוצא את הדיון הזה מקושקש (צד ימין, צד שמאל, בכור, צעיר - טומי לפיד לא היה מתחתן עם הפרשה הזו) מוזמן לקחת לעצמו אספרסו חינם מהמכונה הממוקמת במשרדי "וואלה תקשורת" ולהניח לי ולקוראי הרבים שמתחילים לגלות סימני קרבה לאלוהים. מי שנשאר איתנו שיקשיב טוב: בעניינים רוחניים - וברכה של יעקב היא עניין אולטרה רוחני - סמנטיקה איננה קישוט, היא הדבר האמיתי. צד ימין מסמל דבר אחד, וצד שמאל מסמל דבר אחר. יענקל יודע כי אפרים, בכל מה שקשור לרוחניותו, יהיה המוביל, לכן על ראשו תונח יד (יד מסמלת רוחניות, ימין מסמל הובלה). מנשה, לעומת זאת, יוביל בפרקטיקה, בדרך המעשית של גילוי השכינה, לכן עמד מול רגל ימין של יעקב (הרגליים מסמלות עשייה). לכן זגזג יעקב.


תסמונת דאום

במסכת ברכות אומרים כי יעקב אבינו לא מת, שזה סוג של סטארט-אפ אמוראי. שואלת הגמרא: "והרי ספדו וחנטו אותו?". ועונה: "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", שזה אומר בתרגום לפואטית כי גופו אשר פסק מלפעול לא סתם את הגולל על שירת חייו המתנגנת עד היום.
שואל אח שלי: "מה בדיוק התשובה", כלומר, עדיין, למרות שזרעו בחיים, הקושיה בעינה עומדת - סתם ספדו וחנטו אותו?". שואל ועונה: "מכאן אתה למד שמקושיות לא מתים". כלומר, זה שיש קושיה על האפשרות לפיה יעקב חי, לא אומר שהוא מת.