שנת 1983: שנה לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, המלחמה מתחילה להסתבך. צה"ל פרוס בלבנון, המון חיילים הרוגים, תחושה של דשדוש וחוסר תוחלת. הפגנות ומשמרות מפגינים מול ביתו של ראש הממשלה בגין בירושלים, עם מספר שמתעדכן מדי יום בשלטים עם מספר ההרוגים.
מנחם בגין, מנהיג הליכוד המיתולוגי, הולך ונחלש. בנובמבר 1982 אשתו האהובה עליזה נפטרה, מה שרק החמיר את מצבו. ב-28 באוגוסט 1983 בגין נשבר. הוא אמר את המשפט האלמותי: "איני יכול עוד" ופרש מראשות הממשלה. לימים, יגידו בני משפחתו, מקורביו, כי מה ששבר אותו, ניפץ את ליבו, גרם לו לדעוך עד כדי פרישה, היו החיילים ההרוגים, ההודעות מדי יום על ההרוגים. השמות, הגילים הצעירים. הוא צפה בהלוויות החיילים ובכה.
ובמעבר חד לימנו. השבוע, מאי 2025, שנה ושבעה חודשים לאחר הטבח הנורא ביותר שידע העם היהודי מאז השואה. 59 חטופים, חיים ומתים עדיין במנהרות חמאס. מאז תחילת המבצע בעזה נהרגו 848 חיילים. לוחמים צעירים בסדיר, קצינים בקבע, חיילי מילואים. יתומים רבים, אלמנות.
יום שלישי השבוע, ירושלים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יושב על ספסל. דוברו, טופז לוק, מראיין אותו: "אדוני ראש הממשלה, איך אתה ישן בלילה?" ונתניהו משיב: "אני ישן מעט אך עם מצפון נקי". שני ראשי ממשלה, בגין ונתניהו, יחי ההבדל.
לא אמרו בחודשים האחרונים דברים טובים על יונתן אוריך, האיש החזק בלשכת נתניהו והאחראי על ההסברה כבר שנים. מאז מעצרו ושליחתו למעצר בית בפרשת קטארגייט, הוא מנוטרל לגמרי מעבודה וחסרונו מורגש, זועק לשמיים. לא צריך להיות יועץ תקשורת כמוני שעבד בלשכות של שרים בכירים כדי לראות זאת.
גם כאלה שאינם אנשי מקצוע מרגישים כי גם ההסברה, החלק החזק תמיד בלשכת נתניהו, קרסה לגמרי. אוריך היה המוח מאחורי האסטרטגיה התקשורתית, האיש שנתניהו התייעץ איתו כמעט על הכל. הוא גם ידע כמעט כל מה שנתניהו עושה. נתניהו, כבר אמרנו, רועד מפחד שיחתום על הסכם עד מדינה, כמו בכירים אחרים שעבדו עם נתניהו, ניר חפץ, ארי הרו ושלמה פילבר. הוא יודע הרבה יותר מהם.
בצוק העיתים, החליט לאחרונה נתניהו להחזיר את טופז לוק ללשכה. בימים שאוריך עבד, לוק היה בעיקר הצלם הצמוד של נתניהו. צלם הסרטונים. האיש שמלווה אותו לכל מקום, מרים לו שאלות להנחתה, חותך ומפיץ. אוריך כאמור היה אמון על האסטרטגיה, את מי תוקפים, איך, מתי. כיצד מוציאים את דברי נתניהו, מי בליכוד מתראיין. את מי מעלימים. בהיעדר אוריך, טופז חזר ללשכה.
טופז עבד בלשכת רה"מ משנת 2015. אבל המשכורת כעובד מדינה היתה סביב 35 אלף שקלים. טופז, כמו אוריך רצה יותר, וגם לעבוד עם לקוחות פרטיים. מה עושים? עובדים על חשבונית בליכוד, מרוויחים יותר מפי שניים וחופשיים לעבוד עם לקוחות פרטיים. טופז עבד עם איש הסרטים משה אדרי, אוריך בקמפיינים בחו"ל וגם עם חברה שמממונת עם קטאר.
אז טופז לוק, צלם בימים כתיקונם וקצת בדיגיטל, הוזעק לרכז את כל נושא ההסברה וההבדל ניכר, זועק לשמיים. פתאום מופצים סרטונים ארוכים של דקות עם "ראיונות" של נתניהו. למי יש כוח לסרטונים כל כך ארוכים? נתניהו נואם אבל הבלבול ניכר. החלטות הזויות כמו למשל לפרסם ציוץ בערב יום השואה נגד ראש החטיבה היהודית בשב"כ, כשכל עם ישראל כבר מתייחד עם קורבנות השואה, או החלטות תמוהות כמו לצייץ מחדש בטוויטר ציוצים של עיתונאים מקורבים כמו יעקב ברדוגו ומוטי קסטל.
סרטון שבו נתניהו אומר שיש עד 24 חטופים חיים, ושרה נתניהו לוחשת פחות, מה שהטריף את משפחות החטופים האומללות וגרר ביקורת עצומה נגד נתניהו. ועוד ועוד. ההסברה קרסה. הערך המוסף והחוזקה שהיו עד היום לנתניהו - ייתכן שאינם. היכולת הזו של כמה אנשים בראשם נתניהו ואוריך לקרקס את כולם, לקבוע סדר יום, לקרוע לגזרים את בני גנץ לפני הבחירות, להכפיש את בנט בעת כהונתו כרה"מ, להגחיך את יאיר לפיד ובעיקר לבנות מכונה שתטיל מורא ופחד על שרי וח"כי הליכוד וכמובן על יריבים פוליטיים ופעילי רק לא ביבי.
כל זה קרס, כמו הדימוי של מר ביטחון, כמו הדימוי של מר אמריקה, היחיד שיכול לעמוד מול ארה"ב. הכל קרס. לשכת נתניהו ממתינה לאוריך, בינתיים הוא לא עונה.