אחרי תשע שנים: הורשע הנאשם המרכזי באסון קריסת החניון בת"א

כמעט תשע שנים אחרי אסון קריסת החניון ברמת החייל בתל אביב, בית משפט השלום בתל אביב הרשיע היום (רביעי) את חנוך צחר, מתכנן חניוך הברזל והנאשם המרכזי בגרימת מוות ברשלנות לשישה עובדים ובחבלה ברשלנות כלפי 23 הפצועים.

בתום הדיון סירב חנוך צחר להתייחס לתקשורת או להעביר מסר למשפחות ההרוגים והפצועים, חרף בקשות שהופנו אליו - הוא שמר על שתיקה. אחד ממקורביו אמר ביציאה מבית המשפט: "השופט טועה".

מארק נזארוב, אחד הניצולים מהאסון, מגיב להכרעת הדין בראיון לוואלה ומשחזר את רגעי האימה: "ראיתי את הרצפה נופלת לי מתחת לרגליים, חשבתי שזה הסוף", מספר נזארוב. "כמעט תשע שנים אחרי, אני סוחב פוסט־טראומה יום־יום, כל רעש חזק מחזיר אותי לשם. אני רק רוצה שהצדק ייעשה סוף־סוף".

האסון התרחש ב־5 בספטמבר 2016. נזארוב, אז קבלן צעיר, היה חדש בעבודה - בסך הכול חודש באתר. "עמדתי עם עוד עובדים ליד, השעה הייתה בערך עשר בבוקר. הכנתי לעצמי קפה ויצאתי להפסקה. פתאום, סנטימטר ממני, חתיכת בטון נופלת. הסתובבתי לעובדים ואמרתי להם בצחוק: 'תראו איזה מטומטמים, עושים חור בתקרה?'. אבל אז הבנתי שזה לא מצחיק בכלל. ראיתי שהתקרה זזה בגלים, כאילו צפה באוויר. ברגע אחד הכל קרה - הרצפה תחתיי התחילה לקרוס. צעקתי לעובד שהיה לידי לברוח מהר, אבל הוא רץ לצד השני".

"עפתי למדרגות ברגע האחרון, כל החמש קומות קרסו, נפלתי, נפצעתי. ראיתי שם שני אחים, חברים שלי לעבודה, נהרגים מול העיניים. עד היום הנפש שלי פצועה מזה", הוא מוסיף.

כשנשאל מה גרם לו לצלם את רגעי האסון, נזארוב מסביר: "בהתחלה בכלל רציתי לצלם את הבטון שנפל, אבל לא הספקתי - הכל קרס בשניות. מצאתי את עצמי שוכב מתחת להריסות, בתחתית המדרגות, עם הטלפון ביד. בנס הצלחנו לטפס החוצה, ואז המשכתי לצלם. מסביבי היה כאוס מוחלט, אנשים רצו, צעקו - זה היה כמו סרט אימה".

בשנת 2022 הוגש כתב תביעה מתוקן שבו הוספה הטענה שמדובר בתאונת דרכים, והתווספו אליו גם חברות הביטוח שביטחו את כלי הרכב המעורבים, כמו הטרקטורים ומכונות השטיפה שפעלו באתר הבנייה. חלק מהנתבעים טענו כי אותם כלי רכב הם שגרמו לקריסת החניון, ולכן יש לראות במקרה כתאונת דרכים - סוגיה שעוד מתבררת בבית המשפט.

הכרעה בשאלה זו עשויה להיות קריטית עבור הנפגעים, שממתינים כבר קרוב לתשע שנים לפיצויי נזיקין. בחודש ינואר האחרון, משפחות ההרוגים קיבלו פיצוי עונשי בסך 100 אלף שקלים מהנתבעים - אך לטענתן, מדובר בפיצוי זעום שאינו משקף את גודל האובדן.

עו"ד יוליה שנקר, המייצגת את משפחתו של אחד ההרוגים ואת אחד הפצועים בתיק, מדגישה כי למרות שהגישה תביעת נזיקין כבר ב־2017, ההליכים האזרחיים נתקעו במשך שנים בשל טענות שונות של הנתבעים, כולל הטענה שמדובר בתאונת דרכים. "עבור רבים מהנפגעים כל יום נוסף של המתנה פוצע אותם מחדש. מצופה ממערכת המשפט להחיש את קצב ההליכים ולאפשר למשפחות לקבל סוף־סוף את הפיצוי שמגיע להן כחוק. אי אפשר להשיב חיים, אבל חייבים להבטיח צדק אנושי וחברתי", היא אומרת.

נזארוב מסכם: "הטראומה הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. כל פעם שאני עובר ליד אתר בנייה אני נכנס ללחץ, חווה התקף חרדה. אפילו כשהעירייה מורידה פחים ואני שומע את הרעש של הברזל, זה מחזיר אותי אחורה, כאילו עוד רגע הכל קורס עליי. אני רק מקווה שהצדק יעשה, ושאף אחד לא יעבור את מה שאנחנו עברנו".

מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט מצא את הנאשם אשם בכשל הנדסי חמור שהוביל לאסון והטיל עליו אחריות למותם ולפציעתם של הפועלים. בית המשפט קבע, כי הנאשם הפר את החובות שהוטלו עליו במסגרת תפקידו כמהנדס, ומחדלו החמור התבטא באי-עריכת בדיקה הנדסית בסיסית שהייתה עשויה להבטיח את יציבות המבנה ולמנוע אבדות בנפש. בית המשפט העביר מסר חד וברור לעוסקים בתחום הבניה, באשר למידת אחריותם לחיי אדם ולסטנדרט הזהירות הנדרש מהם".