ההסלמה בחבל קשמיר: חבית חומר נפץ היסטורית

קצת יותר משבועיים חלפו מאז מתקפת הטרור הקטלנית בעיירת הנופש פאהלגם שבחלק ההודי של חבל קשמיר. חמושים ירו למוות ב-26 תיירים -בהם 25 אזרחים הודים ואזרח נפאלי - במה שהוכר כמתקפת הטרור הקטלנית ביותר נגד אזרחים בהודו מאז מתקפת הטרור במומבאי בשנת 2008. הפיגוע והאירועים בעקבותיו הובילו את הצדדים להסלמה החמורה ביותר בין שתי המעצמות הגרעיניות בעשורים האחרונים.

לפי הודעת משרד ההגנה של הודו, התקיפות אמש - שזכו לשם "מבצע סינדור"- כוונו נגד תשעה מוקדים אשר שימשו, לטענת ניו דלהי, כתשתיות טרור מהן תוכננה המתקפה. "הפעולה הייתה ממוקדת, מדודה ונמנעה מפגיעה בתשתיות צבאיות או אזרחיות", נמסר בהודעה.

מנגד, פקיסטן טוענת כי התקיפות כוונו דווקא לשכונות אזרחיות. דובר הצבא הפקיסטני, מסר כי במהלך הלילה נהרגו לפחות 26 בני אדם ונפצעו 46 נוספים. עוד הוסיף כי צבא פקיסטן הפיל חמישה מטוסים הודים ומל"ט שחדרו לשטחה האווירי - טענה שטרם זכתה לאישור רשמי מצד הודו.

ראש ממשלת פקיסטן, שהבז שריף, כינה את התקיפות "מעשה תוקפנות ברוטלי וחסר תקדים" והזהיר כי "הן לא יישארו ללא תגובה". בתוך כך, הודו ופקיסטן נקטו צעדים דיפלומטיים חריפים: גורשו דיפלומטים משתי המדינות, הושעו אשרות, ומעברי גבול נסגרו.

מתקפת הטרור שהביאה להסלמה הנוכחית, אירעה בעיירת נופש פופולרית בקשמיר ונחשבת לאירוע החמור ביותר באזור בעשורים האחרונים. עדי ראייה דיווחו כי חמושים ירו לעבר תיירים, תוך שהם בוחרים בקורבנות על סמך זהותם הדתית. אף גורם לא קיבל אחריות למתקפה, אך המשטרה ההודית טוענת כי לפחות שניים מהמחבלים הם אזרחי פקיסטן. פקיסטן, מצידה, מכחישה כל מעורבות ואומרת שהיא מעניקה רק "תמיכה מוסרית ודיפלומטית" למוסלמים בחבל קשמיר.

שר בממשלת פקיסטן, חניף עבאסי, שיגר בימים שלאחר המתקפה איום חריף ומפורש לעבר הודו והבהיר כי ארסנל הטילים של ארצו, וכן 130 ראשי נפץ גרעיניים, "שמורים אך ורק עבור הודו" אמר השר.

דבריו החריפים נאמרו בתגובה להחלטת ממשלת הודו להשעות את אמנת מימי האינדוס, המסדירה את אספקת המים לפקיסטן, בעקבות המתקפה. "אם הודו תפסיק את אספקת המים שלנו, עליה להתכונן למלחמה כוללת", הצהיר עבאסי, והוסיף: "הנשק הגרעיני שלנו אינו רק סמל ולא מיועד לתצוגה בלבד. איש אינו יודע היכן פרסנו אותו, אך הוא ערוך ומוכן. כל הטילים שלנו מכוונים אליכם".

חבל קשמיר, הממוקם בצפון תת-היבשת ההודית, נחשב לאחת מנקודות הסכסוך המסוכנות בעולם. מאז חלוקתה של הודו הבריטית בשנת 1947, טוענות גם הודו וגם פקיסטן לריבונות מלאה על החבל, המאוכלס ברובו במוסלמים. שתי המדינות נלחמו עליו בשתי מלחמות, ובשנים האחרונות חוותה קשמיר התקוממות חמושה מצד בדלנים מוסלמים המתנגדים לשלטון ההודי.

בשנת 2019 ביטל ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, את סעיף 370 בחוקה, סעיף שהעניק לקשמיר מעמד אוטונומי למחצה. צעד זה התקבל בזעם רב מצד פקיסטן ואוכלוסיות מוסלמיות בהודו, אך ניו דלהי טוענת כי הוא הביא לירידה דרמטית ברמת האלימות ולעלייה משמעותית בתיירות.

כעת, לאחר המתקפה הקטלנית וחידוש הלחימה, רבים חוששים מחזרה לאלימות בקנה מידה רחב. בעקבות ההתפתחויות, נשמעו קריאות רבות מרחבי העולם להורדת הלהבות. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, קרא לשני הצדדים לנהוג ב "איפוק מקסימלי" והביע דאגה מהתדרדרות המצב באזור הרגיש. גם ארצות הברית, האיחוד האירופי ורוסיה קראו לשני הצדדים להימנע מהסלמה נוספת. "זהו רגע רגיש מאוד" , אמר דיפלומט מערבי בכיר, "שני הצדדים חמושים בנשק גרעיני וכל טעות עלולה להוביל להסלמה מסוכנת".

למרות ההצהרות על תקיפות "מדודות", המתיחות נמשכת. החשש המרכזי כעת הוא מתגובה צבאית מצד פקיסטן או מהמשך הפיגועים מצד קבוצות חמושות - מה שעלול לדחוף את שתי המדינות לעימות צבאי נרחב.