בתו של רוצח קניבלי פתחה את ליבה וסיפרה מה באמת עבר עליה בילדותה לצד אביה - רוצח ידוע לשמצה - בטרם נפגשה עמו פנים אל פנים לראיון נדיר במסגרת סדרת דוקו מצמררת חדשה. איסאקין דראבאד (המכונה "הקניבל מסקרה"), כיום בן 46, הפך לאחד הרוצחים הידועים ביותר בשבדיה לאחר שבשנת 2010 רצח באכזריות את בת זוגו, הלה כריסטנסן, ערף את ראשה, קטע חלקים מגופתה ואכל אותם לאחר שבישל אותם עם מלח ועלי קנאביס.
דראבאד הודה ברצח ובבדיקה פסיכיאטרית פלילית נמצא שהוא סובל מהפרעה נפשית חמורה. בשנת 2011 הורשע ברצח ונשלח למוסד פסיכיאטרי סגור - ממנו שוחרר לאחר תשע שנים, אך עדיין נמצא תחת פיקוח רפואי קפדני.
כעת, בתו, ג'יימי-לי ארו, בת 23 ואם לשניים, משתפת בכאב העמוק שנשאה לאורך השנים כשהזוועות נחשפו לציבור, בפרק הפתיחה של הסדרה החדשה של Investigation Discovery, "רשע גר כאן: הרוצח מדבר" (Evil Lives Here: The Killer Speaks). הפרק, שנקרא "אבי, הקניבל", מציג גם את העימות של ג'יימי-לי עם איסאקין ושם זרקור על מה שהוא גרם לה לעבור.
בקטע קצר מהפרק, נראית ג'יימי-לי מנגבת דמעות כשהיא פונה לאביה ושואלת: "אתה יודע כמה צריך לאהוב מישהו כדי לרצות לראות את מי שמפחיד אותך עד מוות?". איסאקין משיב לה: "אני חושב שזה קשה מאוד שאני אהיה בחיים שלך. אפשר לראות את גן עדן רק מהגיהנום... אני מסתכל עלייך מהגיהנום - ואני מצטער". ג'יימי-לי, נרגשת ורומזת על הזוועות שחוותה בילדותה: "זה לא משנה מה עשית או כמה הפחדת אותי - תמיד רציתי לחזור אליך". "אני יודע, את אמיצה מאוד", משיב לה איסאקין. "לא, אני פשוט אהבתי אותך", ענתה.
"נראה שתמיד אני מקשיבה לך ולאיך אתה חווית את הדברים, אבל אני לא חושבת שיכולתי לדבר איתך על מה שבאמת הרגשתי בילדותי", הוסיפה, "אני מרגישה שעכשיו יש לי הזדמנות סוף סוף לדבר ואז אוכל באמת להמשיך הלאה ולהשאיר את זה מאחור".
"רוצה שאנשים יבינו את החושך שממנו יצאתי"
בראיון ל־People לקראת שידור הסדרה, סיפרה ג'יימי-לי שזו הייתה הפעם הראשונה שדיברה עם אביה לאחר יותר מארבע שנים. על הסיבה לכך שבחרה לעשות זאת אמרה: "אני רוצה שאנשים יבינו את החושך שממנו יצאתי ושבאמת הצלחתי לצאת ממנו. אני עדיין מתמודדת עם התחושה שאני בן אדם נפרד, ושהאדם שאני היום לא קשור לאבא שלי בשום צורה".
בריאיון נוסף שפורסם ב־The Sun, נזכרה ג'יימי־לי איך ערב הרצח התנהל ברקע ריב מתמשך בין אביה להלה כריסטנסן שנמשך 24 שעות. היא שיתפה את דבריה האחרונים של הלה (אותה כינתה אמא חורגת) אליה במהלך ארוחת ערב משפחתית טעונה: "היא אמרה לי - 'תיהני מהארוחה הזו, כי זו הפעם האחרונה שאבשל לך... כי איסאקין הולך להרוג אותי'".
הבשורה על הרצח הגיעה אליה מאמהּ הביולוגית וג'יימי־לי זוכרת את שתיהן בוכות וצועקות יחד, מתקשות לעכל את מה שאירע. לדבריה, כבר בילדותה הייתה חשופה לעולמו האפל של אביה: בביתו נתלתה תמונה של פרדי קרוגר, והכניסה לדירה הרגישה לה "כמו להיכנס לסרט אימה".
היא סיפרה כי דראבאד היה אובססיבי לעולם תורת הנסתר- ודיבר פעמים רבות על שדים ורוחות רעות, ואף ניסה לשתף אותה בכך. "הוא היה מכבה את האור ושואל אותי, 'את רואה את הפנים על הקיר? את רואה אותם?' עד שבסוף באמת התחלתי לראות".
במהלך השנים העניק לה מתנות מצמררות - כולל בובת וודו וספר שטני ובשלב מסוים היא גם החלה לשתות אלכוהול בגיל צעיר ועזבה את הלימודים בגיל 15, מה שריסק את החלום שלה להיות רופאה.
למרות הכול, ג'יימי־לי, כיום מרצה ואם לשניים, הצליחה להרים את חייה מחדש. היא התארסה לבן זוגה מהחמש השנים האחרונות, ומרצה כיום על האפשרות למצוא אור גם מתוך החושך. לדבריה: "רק כי הילדות שלך הייתה נוראית זה לא אומר שכל החיים שלך צריכים להיות כאלה. יש לנו את הכוח לקחת שליטה וליצור משהו יפה, גם אם באנו ממשהו מכוער".
עוד בנושא:
"אבי רצח את אמי ואז צפיתי בו רוצח באכזריות זוג בלב ים"
אישה מצאה את רוצח אחיה אחרי 27 שנה ואז התכתבה איתו 3 שנים
זה נראה שהוא השתנה - ואז נחשפו פניו האמיתיות
היא הודתה שהמפגש עם אביה היה מריר-מתוק: בתחילה נראה כי הוא השתנה, אך בהמשך התגלו שוב "הפנים האמיתיות" שלו. "הוא התחיל לבכות וחיבק אותי ונראה שמח לראות אותי. כל כך רציתי להאמין שהוא השתנה, שהוא הפך לאבא שתמיד רציתי והייתי זקוקה לו", סיפרה, "אבל אז שוב התחילו להתגלות הצדדים האפלים שלו. אני פשוט צריכה לקבל את העובדה שאבא שלי חולה וכנראה כן מסוגל לעשות את מה שעשה, גם אם כואב לי להודות בזה".
לאחר צילומי הסדרה, נפגשה ג'יימי-לי עם אביה עוד מספר פעמים, ובין השניים התקיימו "שיחות עמוקות וארוכות במיוחד". היא אף אמרה לו שהיא "אוהבת אותך וסולחת לך" - אך אז הגיעה תפנית חדה. לדבריה, הוא שלח לה הודעת טקסט "חולנית ומאיימת": "הוא שלח לי הודעה ארוכה, מעוותת, חולנית, שבה בעצם איים עליי ועל המשפחה שלי אם אי פעם אצור איתו קשר שוב", חשפה. "זה נתן לי את התחושה שהייתי זקוקה לה - כאילו הייתי זקוקה לזה כדי להבין עד כמה הכול חולה".
היא סיכמה: "אני מתאבלת עליו כאילו מת. אני פשוט צריכה להשלים עם זה שאני אוהבת אותו, אבל שהוא לעולם, לעולם, לא יוכל להיות חלק מהחיים שלי - ובוודאי שלא מהחיים של הילדים שלי. כואב לאהוב מישהו שכל כך רע עבורך".