איך מזהים פירוק, כלומר גוף או ארגון שנמצא בהתפרקות? דוגמאות אינן חסרות: מבני זוג שכבר לא מביטים זה בעיניה של זו, חברה מסחרית שבה כל עובד עושה כאוות נפשו, בלי להיות מחויב למטרות הארגון, אפילו קבוצת כדורגל או כדורסל שבה איש אינו נשמע עוד להוראות המאמן - כל אחד שמקבל את הכדור מתקדם עד שהוא נכנס עם הראש בקיר. כל אדם שחי יותר מכמה שנים, אפילו אם לא ניחן באבחנה חדה, יודע שהעסק הולך רק בכיוון אחד, התפרקות.
איך נראית מדינה בפירוק? גם כאן מתרבים מדי יום הסימנים. הבה ניקח את 24 השעות האחרונות בחיינו כאומה - ונראה אם יש בהם רמזים מטרימים.
ישראל תקפה בתימן, אכן מבצע מרשים של חיל האוויר, גם אם מדובר יותר בשחרור של תסכול על השבתת נתב"ג (מתי יחזרו החברות הזרות לטוס לישראל וממנה, אפשר רק לשער). מעט לפני התקיפה הודיע המזכיר הצבאי של שר הביטחון, תא"ל גיא מרקיזנו, לבאי אירוע בו נכח, שהוא חייב ללכת, והוסיף: "תוך שעתיים תבינו למה אני הולך".
למרבה המזל הידיעה לא הופנמה על ידי מישהו במערך הנ"מ של האויב, אבל הרהב המטומטם הזה, כי אין מילה אחרת, היה עלול לעלות בחיי אדם. בלשכת שר הביטחון החליטו שלא להתייחס לאירוע. אלא מה.
ישראל החליטה, כלומר "קבינט-פה-אחד" החליט להרחיב את הפעולה בעזה. שר האוצר, שהוא גם שר במשרד הביטחון, הודיע שהמטרה היא לכבוש שטחים שלא יוחזרו גם לא בעסקת חטופים.
ראש הממשלה הבהיר שהכל נעשה בהמלצת הרמטכ"ל (טוב, צריך להכין מראש איזה אליבי קטן).
הרמטכ"ל באמצעות דובר צה"ל, תא"ל אפי דפרין (סחתיין על שינוי הרקע, מהפודיום של הגרי ללוק מבוים של שטח, עם טנקים או תומ"תים ברקע, לרגע חשבתי שהלהקות הצבאיות חוזרות) הבהיר שמטרת הרחבת הפעילות היא קודם כל השבת החטופים...
אז למי להאמין? לשר במשרד הביטחון, לראש הממשלה או לצבא - שקודם המליץ ואחר כך הבהיר?
שקר המילואים
בנוסף החליטה ממשלת ישראל שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית. הסיבה הרשמית - הימשכות הלחימה (עליה היא חליטה כמובן). שרים שנשבעו בעבר שוועדה כזאת קום תקום, נשמעו לפתע אחרת.
במו אוזני שמעתי את השר מיקי זוהר מספר לעודד בן עמי (ערוץ 12) שוועדה אמנם תקום, אבל רק כזאת "שתהיה מקובלת על רוב חלקי העם". מי יקבע? ייצוג "העם" בכנסת שכבר מזמן אינו תואם את רצון העם, כפי שהוא מתבטא בכל סקר? כלאם פאדי. הכל דיבורים, קשקושים, פיתולים שנועדו לגשר בין אמת לשעתה שברחה לשר זוהר ברגע של מצוקה, לעמדה הרשמית שמכתיב ראש הממשלה.
מבלי לאיים חלילה נציין שמי שמונע חקירה מקצועית בטענה שאינה "עממית" דיה, עוד ימצא את עצמו נתון לחסדי בית המשפט של העם. זה ההבדל בין מדינות מתוקנות לכאלה שנקלעו לכאוס. כמה אנחנו קרובים לשם? מפחיד אפילו לנחש.
מדינת ישראל מוסיפה לקדם חוק השתמטות בעודה שולחת עשרות אלפי צווי שמונה. די במשפט הזה כדי להבהיל כל בר דעת. בינתיים התוצאות כבר ניכרות בשטח. מה עושה צה"ל בתגובה? מפיץ נתוני גיוס שקריים. חד וחלק.
למה הם שקריים? כי הם אינם משקפים "סרבנות אפורה". כלומר מי שהשתחרר משירות מילואים כדין. כמה כאלה יש? יותר מ-30% מהמילואימניקים שנקראו כבר בפעם החמישית או השישית. אנא זכרו: צבא שמשקר ביחס לנתוני ההתייצבות למילואים, ישקר בקרוב גם בנוגע להישגים צבאיים.
זה בסדר, איש לא יערער על המספרים שהם ישראבלוף אחד גדול. כבר אתמול דבררו במרץ השופרות את הנתון השקרי של 102% התייצבות. פעם לעגו פה לקול הרע"ם מקהיר שדיווח על השיגים פנטסטיים של צבא מצרים, בעוד חייליו נסוגים ובורחים, אבל זה היה בתקופה שבה באמת היינו יותר טובים.
הכינו את הארנקים
הילדים שלכם הלכו היום לבית הספר? תלוי איפה אתם גרים - קוראים חרדיים למשל פטורים מהפסקאות הבאות. אצל מורי החינוך החרדי השכר נכנס בזמן, הם הרי הוחרגו מהקיצוץ על פי דרישת נציגיהם הסחטנים בכנסת ובאדיבות שר האוצר (כבר מזמן לא נראה פה שר שיורק בכל בוקר כשהוא קם לעבודה, בפני האנשים שאותם הוא מתיימר לייצג, המגזר הכי מגוייס בישראל).
המורים שובתים, המורים חולים, המורים לא מתייצבים - אולי כי גם להם נמאס, אולי כי גם הם רואים איך להם מקצצים, בעוד לח"כ שמרוויח פי חמישה ממורה (חברי הכנסת הם המגזר היחיד במשק שיש לו יותר ימי פגרה בשנה ממורים!), עומדים להגדיל את השכר. אז נמאס להם. צודקים.
זה הזמן להזכיר שרק לפני יומיים עוד ביקשה הממשלה להוציא צו מניעה לשביתת המורים. כך תדע כל אם שהפקידה גורל ילדיה בידי אנשים שהוכרחו להגיע לעבודה בצו בית משפט. מטורף, נכון?
ולא רק המורים, אלא גם אתם - כמעט כל אחת ואחד מהקוראים הנכבדים: פעולה עצימה בעזה תעלה, ברבעון הקרוב, 25 מיליארד שקלים. מאיפה יבוא הכסף? מאתנו, כמובן, האזרחים.
איך? אולי איזה היטל קטן, אולי מלווה חובה מרצון... אולי יוסיפו עוד אחוז או שניים למע"מ - מה, לא נעלה ל-20%, שיהיה קל לחשב? הרי אי אפשר לסמוך על הקפלניסטים הפראיירים שיצמיחו פה בכל רבעון סטרטאפ שיימכר במיליארדי דולרים. אז הציבור ישלם.
בערים הגדולות כבר מכירים את הפורמט: פלאיירים שמפוזרים ברחובות ומציעים לרכוש סמים. אני, שכבר מזמן לא בגיל המתאים (בהנחה שיש כזה) נתקל בהם בעת הטיולים עם הכלבה.
ובכן, בעין לא מזוגגת, קשה שלא לשים לב לכך שעד לפני כמה חודשים הציעו הפלאיירים האלה גראס/וויד/מריחואנה/ירוק או חשיש/כיף/חום (יבחר כל אחד מהמעוניינים את הכינוי המועדף עליו וכן אם הוא רוצה לעשן את זה, לאייד או לצרוך בעוגיות).
אח, עידן התמימות: רק הבוקר נתקלתי בעלונים כאלה שמציעים קטאמין, קוק, אם.די ושאר סמים שבחלוקה הקלאסית נחשבים ל"קשים" (אפשר גם בלי מירכאות).
כך צעדתי לי עם הכלבה, רוח נעימה של אביב עלתה מן הים, הרחובות שתכף יהפכו סואנים היו עדיין רדומים ושקטים, ובראש כבר התנגנה שורה משיר של אביב גפן, שהקדים את זמנו: "רופא תרשום לי כמה כדורים, כי החיים הורגים אותי. המציאות זה סם חזק מדי, עדיף ללכת על קלים, תרשום לי כדורים".