על רקע ההחלטה אמש (ראשון) של הקבינט המדיני-ביטחוני להרחיב את הפעילות בעזה ולכבוש את הרצועה, בצה"ל, בהם חיילי המילואים, נערכים למבצע שיקרא "מרכבות גדעון".
בזמן שרוב חיילי המילואים בדרכם לאסוף ציוד ממחסני החירום, הם שמעו שייעודו של המבצע יהיה "הכרעת והכנעת חמאס". עבורם מדובר בעוד צמד מילים מוכר מהסבבים הקודמים. בפועל, צריך להגיד ביושר ובשקיפות המתבקשת שחסרה בימים אלו בצה"ל, שכבר יותר משנה וחצי נלחם צה"ל בחמאס וטרם נמצא מרכז הכובד שלו. המרכז, שאם צה"ל יצליח להלום בו, הוא יביא להתפוררותו. חרף כל המהלומות שחמאס חטף, בפועל הארגון עדיין מושל ברצועת עזה.
חיילי המילואים שאלו את המפקדים, רגע לפני קבלת הציוד, מה יביא להכרעתו? לפי התוכנית שגיבש הרמטכ"ל אייל זמיר יחד עם צמרת המטכ"ל: ראשית, פינוי האוכלוסייה באזורי הלחימה מצפון הרצועה לדרום הרצועה, תוך יצירת בידול ביניהם לבין המחבלים. שנית, צה"ל יישאר בכל שטח אותו יכבוש בהתאם ל"מודל רפיח" שפורסם לראשונה ב"וואלה".
בנוסף, עולה השאלה איך האוכלוסייה הפלסטינית, הכוללת זקנים, נשים וילדים, תצעד עשרות קילומטרים. חיילי המילואים למודי הניסיון מהסבבים הקודמים מתקשים לשכוח את המראות של האוכלוסייה צועדת מצפון לדרום, תוך השלכת כל הציוד והביגוד שלהם לאורך הדרך לאחר שלא הצליחו לשאת אותם.
אז למה שהפעם ילדים, מבוגרים וקשישים יסכימו שוב לצעוד רגלית עשרות ק"מ, ומה ישכנע את מאות אלפי הסרבנים מהפעמים הקודמות, שנותרו בבתיהם בבית חנון ובית לאהיה לנוע לעבר רפיח ההרוסה? לפי עדויות של חיילי מילואים ותיקים, היו פלסטינים שרצו לנוע לאזור המחסות ההומניטריים אך מהר מאוד גילו שהמשימה קשה כשיש ילדים וזקנים שלא יכולים לצעוד דרך כל כך ארוכה. האם בצה"ל חשבו שאולי אוטובוסים יעבירו אותם בציר הומניטרי המאובטח? מאיפה יביאו את האוטובוסים והאם חמאס יאפשר להם בכלל לנוע על הצירים. כבר בשעות הראשונות השאלות הללו הועלו בפני מפקדים.
מה עם חלוקת המזון? הרמטכ"ל אמנם התנגד לכך שחיילי צה"ל יחלקו מזון לפלסטינים, אך בפועל לא הושגה עד כה הסכמה של ארגוני סיוע בינלאומיים, חברות אזרחיות והאו"ם לחלק את המזון ברפיח תחילה ולאחר מכן באזורים נוספים.
הנקודה הנוספת ואולי הקריטית ביותר היא שחיילי המילואים הוותיקים מרבים לדבר על הדרג המדיני ששחק את המוטיבציה לאחר "מדיניות הסבבים במלחמה", לטענתם ללא תכלית. לדבריהם, הם "על הקצה" מסיבות אישיות, כלכליות ותעסוקתיות. על רקע הטענות של חלק מחיילי המילואים לכך שהממשלה הכשילה את המשא ומתן לשחרור החטופים, הציפייה שלהם להבין את ההיגיון והערך מאחורי התוכנית הנוכחית ואיך היא תקדם את שחרור החטופים. במיוחד כשהרמטכ"ל התחייב שיזמן אותם בצו 8 כשלא תהיה ברירה ושהייעוד יהיה ברור.
מי שמעט זוכר את ההיסטוריה האזורית יודע שמלחמת לבנון הראשונה החלה עם גיוס מילואים נרחב. אחרי השקיעה בבוץ הלבנוני והביקורת הציבורית, החל הדרג המדיני לצמצם את גיוס המילואים והתבסס בלחימה על כוחות הסדיר עד לנסיגה בשנת 2000. בתקווה שהמהלך הנוכחי ישיג את מטרות המלחמה וההיסטוריה לא תחזור על עצמה.