זוג הורים ושני ילדיהם חוו אתמול לפנות בוקר את תוצאות השתלטות העבריינים על המרחב הציבורי בישראל. אלמוני השליך רימון רסס בפתח דירה בבית שאן. לדירה נגרם נזק ובני המשפחה - זוג נשוי וילדיהם, בני 6 ו-12 נתונים מאז במצוקה קשה נוכח הארוע הקשה.
האם, חן צוברי, סיפרה לוואלה: "בסביבות 1:20, בלילה שבין מוצאי שבת ליום ראשון, היינו במיטות. בעלי והילדים ישנו ואני עוד הייתי ערה. פתאום שמעתי פיצוץ אדיר שממש פילח את הלב. הייתי בטוחה שהיתה קרוב אלינו נפילה של טיל, בלי שהיתה אזעקה. מיד אחר כך שמעתי את הילדים שלנו צורחים כמו שמעולם לא שמעתי אותם".
אני ובעלי מיהרנו אליהם והם כבר היו מתחת לשולחן בתוך הממ"ד, בוכים בכי חזק. חיבקנו וניסינו להרגיע אותם. יצאתי מהממ"ד והלכתי לכיוון הסלון והמטבח שלנו. ראיתי שחלון המטבח מנופץ. פתחתי את דלת הבית והיה עשן וריח של מלחמה. הייתי משוכנעת שהטיל נפל ממש קרוב. כשהעשן התחיל להתפזר ניסיתי לראות איפה היתה הנפילה ולא הצלחתי לראות. מסביבי הכל היה מנופץ ושבור ואז ראיתי מנוף של רימון".
צוברי עובדת כבר שנים רבות בתפקידי אבטחה במעבר הגבול ג'למה ונוכח ניסיונה הרב זיהתה מיד את פריט האמל"ח שהיה מוטל לפניה. הנזק שנגרם לדירה גדול וחבלן משטרה שהגיע למקום הסביר לבני הזוג כי אם התריס שבחלון המטבח לא היה מוגף, היה נגרם נזק כבד הרבה יותר ואולי מישהו מהם אף היה עלול להיפגע.
אבל יותר מהנזק לרכוש חן מודאגת מאד ממצב ילדיהם. מאז אתמול הילדים מסרבים לחזור הביתה ונמצאים בבית סבם וסבתם שבעיר. חן, כאמור עובדת כשכירה בחברה שמאבטחת מעבר גבול, בעלה עובד כשכיר בחברת הייטק במגדל העמק. היא נאלצת להסביר שהם משפחה רגילה, של זוג שכירים, ללא חובות, הלוואות או עסק פרטי. כעת ברור כי העבריין טעה בכתובת, אבל בשעות הראשונות "נשמות טובות" הפיצו שמועות שונות ברשתות החברתיות וחן הרגישה כי עליה לצאת מהאנונימיות, לדבר ולזעוק את כאבה.
למרות שברור לה שמי שפגע בהם טעה בכתובת, זה לא מרגיע אותה: "קשה לחזור לתיפקוד רגיל. אנחנו לא ישנו הלילה. קשה לעכל ארוע כזה. אתמול מכונית עברה לידינו ודרסה בקבוק פלסטיק. הרעש של דריסת הבקבוק הקפיץ את הילדה שהתחילה לבכות ולצעוק. הילדים בטראומה ואני מתפללת שהם יצאו מזה. אנחנו לא מרגישים עכשיו בטוחים ואנחנו שוקלים לעזוב את בית שאן ולשכור דירה בקיבוץ שכן".
בית שאן לרוב היא עיר שאין בה הרבה פשיעה, אולם בשנה האחרונה ארעו מספר מקרים של סכסוכים בין עבריינים שכללו השלכות רימונים והצתות רכבים.
חן מדגישה את התמיכה, האהבה והאיכפתיות שהם זוכים להם מצד הקהילה בעיר ומצד עובדי הרווחה והחינוך בעיריה ובבית הספר של הילדים. "אנשים מתעניינים, תומכים, מחבקים וכואבים את כאבנו", היא אמרה. "כל אחד מבין שגם הוא עלול להיקלע במקרה לקו האש כשעבריינים מנסים לפגוע אחד בשני. הפעם אנחנו נפגענו", אמרה בכאב.