הסנגוריה הצבאית פנתה הבוקר (שישי) למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, וליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בדרישה להימנע מהרחבת הליכי הביקורת לנושאים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר, ובהם סוגיות הנוגעות לתפיסת הגנת הגבולות, לתהליכי העבודה בקהילת המודיעין ולמהלך קבלת ההחלטות ערב אירועי המתקפה - בצה"ל, בדרג המדיני וביתר גופי הביטחון.
זאת, לאחר שנחשף בוואלה כי אנגלמן פנה לצה"ל ולסנגוריה הצבאית וביקש לקבל לידיו שורה של מסמכים רגישים שעוסקים בהכנה של הצבא בימים שלפני מתקפת הטרור ולאחריה. רשימת המסמכים שנחשפה בוואלה מראה כי המבקר מבקש לדעת בזמן אמת מה ידעו ומה עשו בצה"ל, וכן על היקף המידע שעבר בזמן אמת מהמזכיר הצבאי של נתניהו בזמן המתקפה. מהמסמך ניתן לראות כי המבקר ביקש לקבל לידיו מלשכת הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי את תיעוד השיחות, הערכות מצב וחיתוכי מצב מטכ"ליים ומול הדרג המדיני בין התאריכים 8-5 באוקטובר.
הסנגוריה הבהירה בפנייתה כי מבקר המדינה חורג מסמכותו כשהוא מבקש לערוך ביקורת בנושאים אלה, הנוגעים לליבת המדיניות, הביטחון והאסטרטגיה הלאומית. לעמדתה, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה ולמשפט החוקתי בישראל, הסמכות לבדוק אירועים מהותיים כאלה, שכלשון בית המשפט העליון מהווים "האסון הגדול ביותר בתולדות כ-150 שנות ההתיישבות היהודית הציונית בארץ ישראל" - שמורה לוועדת חקירה ממלכתית בלבד.
משרד מבקר המדינה: "אנחנו רואים בחומרה רבה את הודעת הסנגוריה הצבאית על 'העדר סמכות' למבקר המדינה לקיים ביקורת על אחד הכשלים החמורים בתולדות מדינת ישראל. מדובר בניסיון להתכחש להוראה מפורשת של חוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שלמבקר המדינה יש סמכות לבקר כל עניין שיראה בו צורך (סעיף 2)".
לדברי משרד מבקר המדינה "רק לפני ימים ספורים בג"ץ נתן תוקף של פסק דין להסכמות בין צה"ל והשב"כ למבקר המדינה בנוגע לביקורות בנושאי הליבה ומחק את העתירות שהוגשו בעניין. זאת לאחר שבמהלך הדיונים הבהירו שופטי בג"ץ שאין כל בסיס לטענת הסמכות. עתירות אלו נדונו במשך חודשים ארוכים וכבר עיכבו את הליך הביקורת במשך זמן רב. הביקורת על אירועי 7 באוקטובר מתבצעת על כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי, וכפי שאמר המבקר לא אחת: ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם איתה גבולות גזרה".