כמו לא מעט אירועים שהתרחשו באחרונה במחוזותינו, גם יום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל הרגיש כמו פרק דרמטי בסיפור תנ"כי, עמוס במוטיבים סימבוליים שאפשר לתת בהם סימנים. בעיצומה של מלחמה, חיצונית ופנימית, ביום הכי קדוש ומקודש בלאומיות הישראלית המודרנית, בשעה שבבתי העלמין מרכינים ראשים ומבכים את זיו העלומים וחמדת הגבורה ורגע לפני שבהר הרצל נערכים לעבור לחגיגות העצמאות בהדלקת המשואות, שריפה גדולה כילתה את הארץ.
בבחינת כוח עליון שמתגלה בפני האומה ומזכיר לה שכל עוד 59 מבניה חטופים וכבולים בשרשראות בעזה - אין באמת עצמאות לחגוג, או כל לקח מוסרי אחר ברוח התקופה, קשה היה לחמוק מהסמליות של הלהבות המתפשטות שהניסו המונים מבתיהם ומרכביהם וביטלו את הטקסים והחגיגות או מהמסר הזועק של כוחות הטבע: מדינת ישראל בוערת ומכלה את עצמה מבפנים. השידור הטלוויזיוני של החזרה הגנרלית המוקלטת של הדלקת המשואות, בזמן שברחבי הארץ משתוללות שריפות ללא שליטה, רק חידד עוד יותר את התחושה הדיסטופית לכדי תסריט מ"מראה שחורה".
ומבעד לעשן הסמליות הסמיך נחשפה שוב המציאות העגומה של ישראל 2025, עם הנהגה חסרת אחריות וחסרת יכולת שרק מלבה את האש. ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מיהרו לקפוץ להצטלם בחפ"ק השריפות, להסיט את הזרקור לכיוונים של הצתות והסתות לאומניות ולהטיל את האחריות לפתחי השב"כ הרחק חוסר האונים של המשטרה וכוחות הכיבוי להכריע את המאבק בלהבות. 12 שנה אחרי האסון בכרמל, מערך הכיבוי עדיין בתת תפקוד ותת תקצוב, הסופרטנקר של נתניהו מעולם לא הגיע, וישראל שוב מצאה את עצמה מתחננת למטוסי סיוע אווירי מכל העולם. ועוד ביום שבו היא תכננה לחגוג את עצמאותה וריבונותה, אפילו שריפה היא לא הצליחה לכבות לבד.
נתניהו יעצים בוודאי את איתני הטבע, ואכן, שינויי האקלים מחוללים בכל העולם אינפלציה של שריפות קיצוניות ורק בתחילת השנה גל אש ענק בקליפורניה הותיר אחריו הרס וחורבות. רק שהשאלה החשובה היא מה ישראל בראשותו עשתה כדי להתכונן לכך. הממשלה לא קיימה אף דיון רציני, מקיף ומעמיק בסכנות משבר האקלים מאז הקמתה. וזה לא שלא הונחו בפניה התרעות עם נורות אזהרה מהבהבות.
רק בחודשים האחרונים, בעקבות המראות הקשים מארצות הברית, נחתו על שולחנה לפחות שלוש אזהרות מפורשות: פורום האקלים הלאומי, שבראשו עומד חבר הכנסת לשעבר דב חנין, ביקש לקבוע עם ראש הממשלה פגישת חירום כדי להזעיק מהסכנות הטמונות בקיץ הקרוב, אחרי חורף שחון של בצורת; נשיא המדינה יצחק הרצוג התריע מ"קיץ של אסון" עם שריפות ובעיות אקלימיות אחרות; מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הניף בפני הממשלה דגל על חידלונה בטיפול במשבר האקלים במה שכינה "דשדוש תפקודי" ובדרכו המאופקת התרה, מדו"ח לדו"ח, שמרבית הליקויים במערך הכבאות ובהיערכות למצבי מזג אויר קיצוניים לא תוקנו מעולם. בינתיים, והנה יש כבר חומר לדו"ח נוסף.
וכך, בסמליות, גם ההיסטוריה חוזרת. אחרי השריפה בכרמל, אסון מזג האויר הכבד בתולדות המדינה שגבה את חייהם של 44 בני אדם, נתניהו מיסמס את הדרישה של משפחותיהם להקמת ועדת חקירה ממלכתית והסתפק בדו"ח מבקר, שלא הטיל עליו אחריות ישירה אלא רק אחריות מיניסטריאלית כוללת לפעולות הממשלה שבראשה הוא עומד. רוב מסקנותיו, כך נראה, נותרו כאות מתה על הנייר. כך גם, לעת עתה, המסקנות של ועדת החקירה הממלכתית של אסון מירון, בו נהרגו 45 ישראלים, שדווקא כן הטילו על נתניהו אחריות אישית ולא קיבלו את טענתו ש"לא משכו בדש מעילו", ששוכבות במזכירות הממשלה מזה למעלה משנה בהמתנה לעלות לדיון. ומהקמת ועדת חקירה לבדיקת ה- 7 באוקטובר, האסון הביטחוני הגדול בתולדות המדינה בו נרצחו למעלה מ- 1200 אזרחים, נתניהו, כידוע, מתחמק, ואחרי התפטרותו של ראש שב"כ רונן בר הוא נותר היחיד מצמרת המחדל שלא לקח אחריות ועדיין מכהן. לא צריך אותות ומופתים שמימיים כדי להבחין בקו המחבר בין האסונות ובין המנוסות מהן: מה שמעניין את נתניהו הוא רק איך הוא שורד ולא איך למנוע את האסון הבא.
ובימים ההם אין מלך בישראל, התנ"ך מספר, ובימינו אנו, בנו של ראש הממשלה מצייץ תאוריות קונספירציה על בגידה ממקום מושבו במיאמי, יממה לאחר שקבוצת בריונים תומכי הממשלה ביצעה פוגרום ביהודים בבית כנסת רפורמי ברעננה. איש הישר בעיניו יעשה. אף אחד מהשרים בממשלה לא גינה את הפרעות האלימות על צופי הטקס הישראלי-פלסטיני המשותף בערב יום הזיכרון, אף לא חבר כנסת אחד במפלגת השלטון התנער מיושבת ראש סניף הליכוד בעיר, רחלי סקעת בן ארי, שהובילה את המתקפה עם איום מפורש ש"זו רק יריית הפתיחה, ראו הוזהרתם". גם בקרב ראשי האופוזיציה נרשמה שתיקה מביכה: רק יאיר גולן נזעק להרים קול על המראות הקשים, ואילו לפיד, גנץ, ונפתלי בנט, תושב רעננה, מילאו פיהם מים. וכך, ביום העצמאות ה- 77 של ישראל, יהודים פורעים ביהודים, והנהגת המדינה כולה נאלמת דום אל מול הרוחות המסוכנות, תרתי משמע.