מאז שעות הצהרים אתמול (רביעי) נשמעו לא מעט התייחסויות לשריפת הענק היום בהרי ירושלים, לעומת השריפה בכרמל. ואכן האירוע בכרמל בשנת 2010 היה אסון בלתי נשכח, אבל הוא היה גם אירוע מכונן שהוביל לשינויים משמעותיים במערך הכיבוי בישראל ששודרג בצורה משמעותית מאז.
זכור לכל כי בעקבות השריפה הוקמה יחידת הכיבוי האווירי הייעודית "טייסת אלעד", הכוללת מטוסי כיבוי עם מטען מעכב בעירה והיא אינסטרומנטלית מאז גם בשריפות קטנות יחסית. בנוסף, מתקיים פיילוט לשימוש במטוסי תובלה מסוג הרקולס לצורך הטלת מעכבי בעירה בלילה.
גורם ברשות הכבאות מעריך כי לעומת 25 אלף דונם שנשרפו בכרמל, בשריפה שהתחוללה בסמוך לירושלים בשבוע שעבר וב-24 השעות האחרונות, נשרפו כ-20 אלף דונם יער.
הוקמה רשות הכבאות וההצלה הארצית
אבל השינוי המשמעותי ביותר שאחראי לשינויים רבים שבאו אחריו הוא הקמת רשות הכבאות הארצית הכפופה למשרד לביטחון הפנים ולא לרשויות המקומיות, ושאיחדה את איגודי הערים לכבאות שפעלו בעבר בנפרד. אין מחלוקת על כך שהשינוי המבני הזה שיפר ללא הכר את הסנכרון, השליטה והפיקוח על פעולות הכיבוי.
שדרוג ציוד וכוח אדם
גויסו אלפי כבאים חדשים, מספר תחנות הכיבוי גדל בכ-20% ויותר, הוגדל מספר המתנדבים, ונרכש ציוד מתקדם כמו רכבי כיבוי חדשים וחליפות מיגון מותאמות. בשריפה בכרמל נראו בשטח גם כבאים לא ממוגנים, מחוסר בציוד. היום לכל כבאי יש שתי חליפות מתקדמות וברשות הכבאות אומרים כי ציוד המיגון האישי של הכבאים בישראל הוא ברמה הגבוהה ביותר בעולם. גם ההדרכה של הכבאים שונה לבלי הכר. הוקמה מכללה עם איבזור מהטובים בעולם, היא כוללת סימולטור ומאפשרת הכשרה ברמה גבוהה מאד. הכבאי הגיע לשטח מגיע עם הרבה יותר ידע והוא עובר השתלמויות לאורך שירותו.
הרבה יותר כבאים
בזמן השריפה בכרמל בשנת 2010, מערך הכבאות בישראל כלל כ-1,195 כבאים פעילים בלבד, ביחס של כבאי אחד לכל 6,500 נפשות. בשנת 2025, מספר הכבאים גדול ביותר מפי שניים ועומד על כ-2,800 כבאים, כולל אנשי מנהלה, ביחס של כבאי אחד לכל 3,500 נפשות - כמחצית.
טכנולוגיות חדשות
הוכנסו לשימוש טכנולוגיות חדשות: הוטמעו טכנולוגיות מתקדמות לניהול אירועים ולכיבוי שריפות, מה שמאפשר תגובה מהירה ויעילה יותר במצבי חירום. "התעצמנו מאד בנושא פיקוד ושליטה. כל הכיבוי תחת נציב אחד.
שיטת העבודה
השתנתה גם שיטת העבודה. לא רק כבאיות גדולות - גם רכבי שטח וטרקטורונים. הם לא רק מגיעים לכל נקודה, הם גם מגיעים מהר יותר. בכלל המנטרה היום בכבאות היא "מרחב-עצמה-זריזות". בכיר בכבאות אמר לוואלה: "אנחנו היום מגיעים במהירות בשיא העוצמה עם מכת מוות לאש". זה אומר למשל, כמו היום, גיוס מיידי של כוחות סיוע, ואם צריך - של כל הכבאים במדינת ישראל - בתרגולת המכונה "מכת אש". מתנצלים, אבל לא מתביישים להודיע - לא נוכל להגיע לאבטח אירועים - עסוקים בלהגין על המדינה.
התקציבים גדלו באופן משמעותי מאז השריפה בכרמל. שכר הכבאי נותר בעייתי, אבל הכבאים עובדי מדינה. אם פעם הם היו נדרשים להילחם על המשכורת, היום היא משולמת בזמן, עם ההטבות הנלוות. זה העלה לכבאים את המוטיבציה והקל על הגיוסים.
מצד שני, האוכלוסיה בישראל וצפיפותה גדלו מאד מאז 2010 (7.7 מיליון בעת השריפה בכרמל, 10.15 מיליון ערב יום העצמאות 2025), העולם ממשיך להתחמם, ומדינת ישראל נמצאת במלחמה זה שנה וחצי מאז אוקטובר 2023. הצבא וכוחות החירום וההצלה מתוחים עד קצה.
הביקורת: יש עוד הרבה מה לשפר
ובכל זאת, מערך הכבאות בישראל עדיין מתמודד עם כמה אתגרים מרכזיים ובמקביל אכן דורש תקציבים נוספים. למרות ההשקעות שנעשו מאז השריפה בכרמל, עדיין יש פערים שדורשים מענה תקציבי.
עדיין יש צורך בכוח אדם נוסף כדי להתמודד עם גידול האוכלוסייה והסיכונים המתרבים. גיוס כבאים נוספים דורש השקעה משמעותית בתקציב. רכישת רכבי כיבוי מתקדמים, טכנולוגיות חדשות וחליפות מיגון דורשת תקציבים נוספים.
הכשרה מקצועית: הכשרת חוקרי דליקות עדיין לוקה בחסר, מה שמוביל לאחוז גבוה של תיקים שלא נפתרים. הכשרת חוקרי דליקות ושיפור מיומנויות הכבאים דורשת השקעה מתמשכת.
שיתוף פעולה בינלאומי: למרות שיפור במערך הכיבוי האווירי, יש צורך בהרחבת שיתופי פעולה עם מדינות נוספות לקבלת סיוע במצבי חירום.
רגולציה מותאמת: יש צורך בשיפור הרגולציה בתחום בטיחות האש והתאמתה לתקנים בינלאומיים, כמו תקן NFPA האמריקני.
שיפור תשתיות: בניית תחנות כיבוי חדשות ושדרוג תחנות קיימות דורשת תקציב משמעותי.