לוח השנה הישראלי מזמן לנו בימים אלה מסע רגשי עמוק, רצף של ימי זיכרון וחגים המהווים את "הימים הנוראים הלאומיים" שלנו. מחג החירות, דרך יום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ועד יום העצמאות. אלה ימים של חשבון נפש לאומי עמוק, בהם אנו בוחנים מחדש את משמעות הציונות ואת המחויבות שלנו לערכיה.
מועצה אזורית אשכול, מוקד טבח השבעה באוקטובר, נמצאת בלב ליבו של המסע הישראלי הזה. סמל חי למשמעות הציונות בימינו. ביום הנורא ההוא של ה-7 באוקטובר נשמטה האדמה תחת רגלינו וכל היסודות שהאמנו בהם התערערו באחת. 260 תושבות ותושבי המועצה נרצחו באכזריות, 119 תושבים נחטפו מביתם מבצרם, מחצית מכלל החטופים. בהם ילדים, ותיקים, ממייסדי ובוני הארץ והמועצה. 21 מאנשינו עדיין מוחזקים בשבי האכזר.
מתוך השבר הנורא אנו בוחרים להרים ראש. במקום להיכנע לייאוש, בחרנו להשקיע את כוחותינו במאבק עיקש להשבת אחינו החטופים הביתה ולבנות את ביתנו מחדש. להמשיך לעבד את האדמות עד התלם האחרון. בחרנו לקדש את ערך הערבות ההדדית. הערך ששמר עלינו כעם ועל בסיסו בנינו את יישובינו ליד הגבול.
בשדותינו החיטה צומחת שוב והטרקטורים חזרו לחרוש. יבולי תפוחי האדמה כבר מבשילים בהם, לעולם לא יחדלו להניב. בתינו שוב הומים מתינוקות. רק את החטופים שעוד לא חזרו, אנחנו רוצים לקבל. ואנחנו נקבל אותם. הם שלנו והם יחזרו והם ישובו ויהיו איתנו ויחד איתם נצמח ונצמיח.
זו אותה הרוח הציונית שהניעה את הקמת 11 הנקודות בנגב ב-6 באוקטובר 1946 ואותה הרוח שבזכותה ישובי אשכול צמחו והתפתחו לאורך השנים, גם במחיר אישי כבד. כשבאו משברים קשים - פינוי סיני ואחריו פינוי גוש קטיף התרחש שבר עמוק באמון בין האזרח למדינה. אך למרות זאת, המשיכו תושבי אשכול בעשייה ציונית נחושה, מתוך אמונה בצדקת הדרך ובחשיבות ההתיישבות לאורך גבולות המדינה.
אשכול היא הרוח היהודית הציונית ומלמדת אותנו שיעור עמוק על משמעות הציונות בשנת 2025. ציונות שלא מוותרת על אף אחד, בין אם בחטופים הממתינים לחילוצם, בתושבים שאיבדו את בתיהם, או ביישובים הזקוקים לשיקום. ציונות שלא נכנעת לאסונות, אלא ממשיכה לבנות ולהתחדש למרות הכאב. אשכול היא מופת לחוסן לאומי שמשלב בתוכו את כל הערכים שאנו מציינים בימים אלה - חירות, זיכרון, תקומה ועצמאות.
בימים אלה של חשבון נפש לאומי, אשכול מזכירה לכולנו שהציונות אינה רק זיכרון העבר, אלא מחויבות לעתיד, עתיד של חירות, תקומה ועצמאות, למרות כל הקשיים. היא מזכירה לנו שההיסטוריה היהודית, מיציאת מצרים ועד ימינו, היא סיפור של התגברות על אתגרים בלתי אפשריים מתוך אמונה בצדקת הדרך ובכוחה של הרוח האנושית. לאורם, לכבודם ולזכרם של הנופלים נמשיך לחרוש עד התלם האחרון.
הכותבת היא מיכל עוזיהו, ראש המועצה האזורית אשכול.