הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, פרסם היום (שלישי) את פקודת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, והדגיש את מחויבות צה"ל להנצחת הנופלים, לחיזוק המשפחות השכולות ולמימוש ערכי הלחימה וההגנה. בהצהרה נרגשת, על רקע השנה הקשה שחלפה, עמד הרמטכ"ל על גבורת הלוחמים, קורבנם של האזרחים והמשימות הלאומיות שמובילות את הלוחמים גם בימים אלה - בראשן השבת החטופים וניצחון במלחמה. הוא קרא להמשך הצמיחה מתוך השבר הלאומי ולהבטחת ביטחון ישראל לדורי דורות.
הפקודה המלאה
חיילי צה"ל, מפקדים ועובדי צה"ל, כמדי שנה, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה, עוצרת האומה ממלאכתה וזוכרת את כל נופליה.
משחר ימינו היה הזיכרון אבן יסוד בזהותנו כעם וכמדינה. לאורך אלפיים שנות גלות נשען העם היהודי על זיכרון מולדתו, על הכמיהה לשוב אליה ועל שמירת זהותו. סיפור חייהם ומותם של הנופלים עובר כחוט השני בקורותינו, ממשיך את הציווי עתיק היומין - לזכור ולהזכיר. ככל שנרבה לדבר עליהם, על חלומותיהם ועל גבורתם - כך נבטיח כי דמותם ומעשיהם יונצחו לעד.
נזכור את חלוצי היישוב העברי שיישבו את הארץ והפריחו את השממה, את לוחמי המחתרות והבריגדה, את לוחמי מלחמת השחרור שסללו את הדרך לעצמאות, את שורדי השואה אשר לא נכנעו לאובדן וחברו לכוחות המגן.
נזכור את משחררי הכותל, את לוחמי קרבות הבלימה, את אנשי המוצבים בגולן ובסיני.
נזכור את הלוחמים בלבנון, בסמטאות הצפופות של יהודה ושומרון ובאזורים המדממים ברצועת עזה.
הם הגיעו מכל המערכים, החילות והזרועות - משרתים ומשרתות בסדיר, בקבע ובמילואים.
גם השנה אנו מציינים את יום הזיכרון בצילו של מחדל כואב, אשר טלטל את מדינת ישראל.
בשנה וחצי שחלפו נוספו לקיר הזיכרון שלנו שמות רבים של אזרחים ולוחמים שחתרו למגע, הסתערו קדימה אל הסכנה וניצבו כחומה בצורה מול אויב אכזר אשר ביקש לערער את קיומנו.
פקודיי כולם,
נממש את ערכי צה"ל - דבקות במשימה ואחריות; נפעל בנחישות למען הווה של שגשוג, צמיחה והבטחת עתידנו.
אנו נלחמים כאשר לנגד עינינו ניצבות מטרות ברורות: להחזיר את אחינו ואחיותינו החטופים שמוחזקים בשבי האויב, לפעול ללא לאות למען הגנת המדינה והניצחון במלחמה. אנו נחושים להשלים מטרות אלה, ומעשינו הם שידברו.
ביום הזה אנו מחזקים את שבועתנו הנצחית לעמוד כל העת לצד בני ובנות המשפחות השכולות; לתמוך, לחבק, להושיט יד לעזרה.
נזכור שאין ליגון ולעצב מועד קבוע ואין תאריך לזיכרון.
החלל שנפער עם לכתם של יקירי ויקירות הלב מלווה ונוכח תמיד - בימי חג ומועד, באירועים משפחתיים ובשגרת היום־יום.
כשאנו נושאים את עינינו אל הדגל, שמורד כעת לחצי התורן, עוד לפני פתיחת חגיגות יום העצמאות השבעים ושבעה למדינת ישראל - אנו נשבעים לצמוח מתוך כל שבר, לשגשג, להיבנות ולהמשיך לפעול לביצור ביטחונה של מדינת ישראל.
רק כך נהיה ראויים למורשתם של הנופלים.
רק כך נוכל להבטיח כי נוסיף לעמוד על המשמר - מוכנים ואיתנים - לדורי דורות.