ראש השב"כ, רונן בר הודיע הערב (שני) במהלך אירוע לזכר חללי שב"כ כי החליט לסיים את תפקידו. "כמי שעומד בראש הארגון לקחתי אחריות - ועתה, בערב המסמל זיכרון, גבורה והקרבה, בחרתי להודיע על מימושה והחלטתי לסיים את תפקידי כראש שירות הביטחון הכללי", אמר ראש השירות שעמד במרכז הסערה הציבורית, הביטחונית והפוליטית. "אהבתי למולדת ונאמנותי למדינה הן הבסיס לכל החלטה שקיבלתי בחיי המקצועיים. כך גם הערב".
בדבריו, הדגיש בר את חשיבות עצמאות הארגון, ודרש: "לשרטט את הקו הברור שמבחין בין אמון לנאמנות".
הודעתו המלאה של רונן בר:
הערב הזה מסמל עבורי חיבור שבין זיכרון לגבורה.
לצידי חקוקים שמותיהם של חללי שירות הביטחון הכללי, ביניהם עשרה שמות של גיבורים וגיבורות אשר חירפו נפשם למול אויב אכזר שטבח בנו בבוקר ה-7.10.
מלפניי אתם, המשפחות שלהם, המשפחות שלנו, החברים, אשר בגבורה מרימים את הראש כל יום מחדש למול הכאב והשכול, ובעוז ממשיכים את דרכם.
מאור שלום ז"ל, לוחם שלי, איש מילואים שגדל לצידנו שנים רבות, התייצב באותו הבוקר, עלה על ציוד, רץ אל התופת, נלחם בכפר עזה והגן בגופו על אזרחים רבים. מאור ציווה לנו את דרכו במילים פשוטות וחודרות בשירו "פשוט תהיו אנשים טובים". פשוט. הערב הזה, בתחילתו של שבוע קשה לכולנו, מאפשר לנו להתאחד יחד סביב ציווי זה ולקוות כי יהווה מצפן לכולנו ולכל עם ישראל.
אחרי שנים בהרבה חזיתות, בלילה אחד, בחזית הדרום, נפלו השמיים. כל המערכות קרסו. גם השב"כ כשל במתן התרעה. כמי שעומד בראש הארגון לקחתי על כך אחריות ועתה, בערב מיוחד זה, המסמל זיכרון, גבורה והקרבה, בחרתי להודיע על מימושה ועל החלטתי לסיים את תפקידי כראש שירות הביטחון הכללי.
לזכרם, לאורם.
נוכח גודל האירוע, כולנו, אלה שבחרו בשרות הציבור והגנה על ביטחון המדינה כמשימת חיינו, ונכשלנו במתן שמיכת בטחון באותו יום, צריכים להרכין ראש בצניעות למול הנרצחים, ההרוגים, הפצועים, החטופים והמשפחות ולפעול בהתאם. כולם. מימוש האחריות הלכה למעשה הוא חלק בלתי נפרד מהדוגמא האישית וממורשת מנהיגינו ואין לנו לגיטימציה להובלה בלעדיה.
האחריות היא ערך עליון עליו מתחנכים דורות של עובדי ועובדות שירות הביטחון הכללי.
אחריות זו, הכבדה מנשוא, מספרת את סיפורם של הנופלים כולם. שלכם, שלנו.
כל אחד בדרכו, בחייו ובמותו, מימש במחיר הכבד ביותר את הערך הזה.
"כולם אחראים", הגדיר בשנת 1976 ראש האופוזיציה דאז מנחם בגין ז"ל, אלא "שראש צוות, בעוד כולם אחראים, שם על שכמו עוד טיפה אחת של אחריות. ומי יודע איזה כובד לטיפה הזאת". את הכובד הזה הרגשתי מאז כניסתי לתפקיד ואני חש בו בערב זה יותר מתמיד.
לצערי, באותו לילה לא היינו השב"כ שעם ישראל מצפה שנהיה ושאנו ציפינו מעצמנו. למשפחות הנרצחים והנופלים, חשוב שתדעו- שירות הביטחון הכללי לא זלזל באיום. למרות ניסיונות לייצר מציאות אחרת, בשב"כ לא היתה שאננות אלא להיפך, הייתה הבנה של האיום החמאסי ולצידה יוזמה וחתירה מתמדת למגע, הן בשנים שקדמו למתקפה והן בליל ובוקר ה-7 באוקטובר. ובכל זאת כשלנו. זה לא תו התקן שלנו. את האמת ואת אשר צריך לתקן, נדרש לעשות רק במסגרת ועדת חקירה ממלכתית. האמת, מגיעה לכם. מגיעה לנופלים.
בקשים שברגעים נמדד חוסנו האמיתי של הארגון.
בשעה 6:30, מתוך הכאוס והכאב, התעשת השב"כ במהירות והחזיר מלחמה עם שותפינו בצה"ל ובזרועות הביטחון. מאז ועד לרגע זה ממש, שותף השרות להיפוך הקערה המתרחש באזורינו בכלל הזירות. ב-7 באוקטובר התחייבנו שנגיע לכל מי אשר ידע, תכנן, סייע או ביצע את הטבח הנורא בבני ובנות עמנו. אחד אחד, בארץ ובחו"ל, הגענו לאדריכלי הטבח האכזריים, בכל דרך אפשרית. זה המינכן שלנו וכך ימשיך לפעול השב"כ, גם מול מי שנותר.
לערב מיוחד זה קראנו "גשרים של תקווה". קיומו של עם ישראל תלוי ביצירת גשרים ובערבות ההדדית. אין ערבות הדדית ללא החזרת אחיינו ואחיותינו הביתה. אני גאה בחלקו של השירות בהובלת מבצעי החילוץ ההרואיים וצירי המו"מ שהביאו הביתה את חלקם, ואני קורא לכל העוסקים במלאכה - עשו כל שלאל ידיכם על מנת לסגור את הפצע הזה ולהשלים את המשימה.
ערבות הדדית זו, היא מצפן בשב"כ. השב"כ הוא בבואה של החברה הישראלית, שמנהליו ועובדיו הפגינו ומפגינים לא רק מקצוענות ואומץ לב, אלא גם רעות, לכידות ואחדות מטרה - וחשוב שנשמור עליו ככזה.
זהו ארגון, שלתפקודו התקין חשיבות שלא תסולא בפז לביטחון המדינה ולדמוקרטיה הישראלית.
בחודש האחרון נאבקתי על כך והשבוע הושלמה הנחת כלל התשתית הנדרשת בפני בית הדין הגבוה לצדק, ואני מקווה כי פסק הדין שינתן יבטיח שהשב"כ ישמר ככזה, לאורך זמן וללא מורא.
נדרשת הבהרה באשר להגנות המוסדיות שיאפשרו לכל ראש שירות למלא את תפקידו, בכפיפות למדיניות הממשלה, לטובת הציבור, באופן עצמאי ונטול לחצים. ובכך - לשרטט את הקו הברור שמבחין בין אמון לנאמנות. הדיון בבית המשפט אינו עוסק בענייני האישי אלא בעצמאותם של ראשי השב"כ הבאים, וכמובן שאני נכון להתייצב לכל הליך שיידרש על ידי בית המשפט לטובת כך גם בהמשך.
אני סבור כי מנהיגות נמדדת יותר לאחר כישלונות מאשר בעקבות הצלחות. היא נקנית בראש ובראשונה בדוגמא אישית ובבסיסה לקיחת האחריות.
לאחר 35 שנות שרות, בכדי לאפשר תהליך סדור של מינוי מחליף קבוע וחפיפה מקצועית, אסיים את תפקידי ב-15 ביוני.
אהבתי למולדת ונאמנותי למדינה הן הבסיס לכל החלטה שקיבלתי בחיי המקצועיים. כך גם הערב.
מתוך תחושת השליחות ובענווה, נוסיף למלא את חובתנו למען המולדת - להמשיך את דרכם ולהיות ראויים להם, לעוז רוחם ולערכים בשמם נפלו.
אני עוזב את שירות הביטחון הכללי בלב כואב אך גם בלב שלם וסומך על אנשינו שיעמדו באתגר. ערכיו של השירות נגזרים מתוך ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והם - יושרה, ממלכתיות, רעות, תעוזה, ריסון הכח, הטלת ספק ושמירת סוד. עלינו לשמור על ערכים אלו מכל משמר, כי מאחורי כל אחד מהם מורשת שלמה ועתיד המדינה. על הקיר 160 שמות. בערב זה נזכור את נופלינו כולם, שבסיפורי גבורתם שזורים ערכינו. אני עוזב בהרכנת ראש אל מול משפחות השכול, ובקומה זקופה וגאווה על הארגון שאני משאיר, ארגון ממלכתי, ערכי שיכול לכל אתגר.
לכם, עובדי השב"כ, אגיד באהבה, בהערכה ובאופטימיות - אתם הטובים שבטובים שיש בארץ הזו, המשיכו בעבודת הקודש שאתם מופקדים עליה, זוהי זכות גדולה לשרת את המדינה.