הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים שהוקמה בעקבות דו"ח מבקר המדינה, המליצה היום (שני) על הוצאת מח"ש מפרקליטות המדינה וכינונה כיחידה עצמאית ובלתי תלויה. דעת המיעוט בוועדה סברה כי מהלך שכזה יביא לפירוק והחלשת מערכת אכיפת החוק ויהפוך את מח"ש לגוף שמנוצל ע"י פוליטיקאים לקידום צרכיהם האישיים.
ההמלצה עוררה חשש מאחר ולא הוצעו חלופות או מתווה שיבטיח את עצמאותו של הגוף הזה וימנע מפוליטיקאים להשתמש בו לצורך קידום אג'נדות אישיות.
הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים המליצה היום (שני) על תהליך שבו מח"ש תצא ממפרקליטות המדינה ותהפוך ליחידה עצמאית. דעת המיעוט בוועדה סברה כי מהלך שכזה יביא לפירוק והחלשת מערכת אכיפת החוק ויהפוך את מח"ש לגוף שמנוצל ע"י פוליטיקאים לקידום צרכיהם האישיים.
הוועדה מונתה על ידי שר המשפטים לוין לפני כשנה בעקבות ביקורת ציבורית ופוליטית על התפקוד של מח"ש בכל הנוגע לטיפול והעמדה לדין של שוטרים. בדו"ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים" הוכרז על הקמת הוועדה.
בדו"ח כתבו חברי הוועדה כי יש שלושה היבטים מרכזיים שבגללם אין למח"ש את העצמאות הנדרשת:
1. מפלג המודיעין במח"ש מורכב משוטרים מושאלים והוא אינו אזרחי.
2. התלות התפקודית של חוקרי מח"ש במשאבי המשטרה.
3. כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה שעלולה בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני.
מנתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה, עלתה תמונה מדאיגה של חוסר טיפול מספק בתלונות נגד שוטרים. כך לדוגמא, בשנת 2021 התקבלו במח"ש 4,401 תלונות, מתוכן 2,932 תלונות נסגרו ללא כל בדיקה וללא ניתוב לגורם אחר. רק ב-625 מקרים נחקרו שוטרים באזהרה, וב-68 תיקים בלבד (1.5%) הוגשו כתבי אישום.
המסקנות המרכזיות של הוועדה
1. תיקי בכירים במשטרה - יתכנו מקרים בהם על מח"ש לקבל החלטה על פתיחה בחקירה בעניינו של קצין משטרה בכיר אשר מצוי בקשרי עבודה קרובים עם בכירי הפרקליטות. מבקר המדינה ודוברים שהופיעו לפני הוועדה הסבירו כי המציאות הזאת לא מבטיחה את עצמאות מח"ש או את היכולת לקדם חקירות ולהעמיד לדין קציני משטרה בכירים. יתרה מכך, הדבר מקים חשש לניגוד עניינים ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
2. חקירות מתנגשות - הוועדה מצאה כי יתכנו מקרים שבהם הפרקליטות והמשטרה מקימות כוח משימה משותף לצורך חקירה מסוימת (לרוב, רגישה ומשמעותית), ובמקביל, מוגשת למח"ש תלונה כנגד אחד החוקרים באותו תיק. במצב זה, פתיחה בחקירה על ידי מח"ש נגד השוטר החוקר עלולה לשבש את החקירה הפלילית שאותה מנהלת הפרקליטות. הסוגייה מגיעה במקרה כזה לפתחה של פרקליטות המדינה, הנדרשת להכריע בנושא חרף היותה צד מעורב בדבר, וקיומם של אינטרסים נוגדים, דבר הפוגע קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
3. ייצוג בהליכים אזרחיים - לדברי הוועדה, תפקידה של מח"ש הוא לחקור ולהעמיד לדין שוטרים ככל שהדבר נדרש. במקביל, הפרקליטות, מייצגת את משטרת ישראל בתביעות אזרחיות המוגשות כנגדה ולעיתים עוסקת באותם אירועים שנחקרים במח"ש, כלומר ביחידה אחרת של הפרקליטות. הוועדה מצאה כי מצב זה מייצר ניגוד אינטרסים מבני כשאיסוף ראיות והגשת כתב אישום על ידי מח"ש עלולים להזיק להליך האזרחי אותו מנהלת מחלקה אחרת בפרקליטות. הדבר יוצר עמדות סותרות של הפרקליטות, כשבכובע אחד מתגוננת מפני התביעה האזרחית, ומכחישה את אותה התרחשות בה היא מטפלת. בכובע האחר, כגוף שאחראי על הגשת כתבי אישום והסקת מסקנות משפטיות.
4. חקירת התביעה המשטרתית ומעורבות הפרקליטות - הפרקליטות באמצעות מח"ש אמונה על בדיקה וחקירת תלונות המוגשות כנגד התביעה המשטרתית, אשר מונחית מקצועית על ידי הפרקליטות. כך, עלולים להיווצר מצבים שבהם מח"ש אמורה לחקור אירוע בו מעורבת הפרקליטות עצמה.
מה עושים הלאה?
הוועדה נתנה מספר המלצות, ביניהן:
- הבטחת העצמאות ואי התלות של כל גורם האמון על ניהול הליכים בקשר להתנהלות שוטרים.
- ביצוע שינויים בשיוך המוסדי והמבני הקיים, ובכלל זאת הוצאת מח"ש מכפיפות הפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי, הן בהיבט החקירה והן בהיבט התביעה.
- להעניק למח"ש סמכויות מתאימות כדי שתהפוך לגורם המתכלל של הטיפול בתלונות נגד שוטרים.
- בראשות היחידה יעמוד משפטן, שעסק במקצוע עריכת דין למעלה מ-10 שנים, בעל רקע וניסיון בחקירות ובמודיעין, במשפט פלילי, בניהול, הנהנה מיוקרה ציבורית ומקצועית וכפוף לכל ההסדרים שחלים על מינויים בשירות הציבורי.
- נדרש להגדיר את מח"ש כיחידה מבצעית על מנת לייצר את התנאים הארגוניים המיטביים לטיפול בליקויים התפקודיים והמבצעיים ארוכי השנים, לבצע "אזרוח" מלא של כוח האדם המקצועי של מח"ש ולהקצות משאבים לגיוס כוח אדם איכותי והקניית כלים טכנולוגיים ויכולות מבצעיות.
- יש להסדיר בחקיקה את עקרונות עבודת היחידה, הפיקוח עליה ואת חובתה של המשטרה לשתף פעולה עם מח"ש.
עמדת היחיד, כפי ששוקפה בדו"ח, ע"י שרון אפק המשנה ליועמשית, היא ש"ניגוד העניינים" אליו מתייחסת דעת הרוב אינו בגדר מצב ייחודי למח"ש וקיים במקומות רבים נוספים, לאורכו ולרוחבו של השירות הציבורי: "קיים חשש מהתנגשות אינטרסים וכשנדרשת הכרעה של גורמים בכירים בפרקליטות המדינה או התייעצות עמם. ככל שטענה זו בדבר ניגוד עניינים תוביל לגוף עצמאי, הרי שיש בכך פוטנציאל לפגיעה קשה בעצמאות מח"ש וביכולותיה לממש את מטרותיה. ניתוק מח"ש מהפרקליטות עלול לפגוע בצורה קשה ביכולות ובכשירות של מח"ש, וההשלכות של המהלך עלולות להיות חמורות מאוד. ברור לכולם כי גם במצב הקיים יש קשיים ואתגרים רבים, וכי יש הצדקה לשינויים בדרכי פעולתה של מח"ש.
יחד עם זאת, המודל הנוכחי, במסגרתו מח"ש משויכת ארגונית לפרקליטות המדינה, וכפופה להנחיות פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, מגן על עצמאות מח"ש ומאפשר להגשים את ייעודה, והוא עדיף בהרבה על המודל המוצע בדעת הרוב. מכל מקום, יישום המלצות מסוימות של מבקר המדינה ושל הוועדה יתרמו בהחלט לשיפור המצב, לדוגמה הגדרת מח"ש כיחידה מבצעית, הבטחת השירותים הניתנים לה על ידי המשטרה ויצירת מנגנון משודרג לטיפול בכלל התלונות המשמעתיות המוגשות נגד שוטרי משטרת ישראל.
דעת הרוב אם כן לא הציעה פתרון או מתווה שיוודא כי מח"ש שומרת על עצמאותה ולא הופכת לעוד גוף שמנוצל על ידי הפוליטיקאים לקידום אג'נדות אישיות".